יום שלישי, ספטמבר 15, 2026

בלוז לדרום

ביקור בפסטיבל בלוז ובירה בשדרות, יום חמישי, 26.07.2018, טיילו כל הדרך מגוש דן ותיעדו את ההתרחשויות – יניב גריידי ויובל אראל, בלוז בארץ ישראל.

Anthony “Big A” Sherrod. צילום: יובל אראל

זו הפעם השישית שפסטיבל הבלוז אותו הוגה, מתכננת ומפיקה ימית הגר, מי שאחראית בעצם על כל מופע של אמן בלוז המגיע לכאן מעבר לים בעשור האחרון, מתקיים, סוג של שגרה, אך לא, הפעם הוא יוצא לראשונה מתחומי העיר תל אביב, מכל עשרות מועדוניה הקטנים והגדולים, נוחת היישר בליבה של העיר שדרות, אי שם בעוטף עוטף עזה, סיפור אמיתי.

כמעט ולא היה כלום, לא כי אין כלום, כדבריו המטופשים של אותו פוליטיקאי, אלא כי לא נראה באופק סיוע כלכלי, תמיכה אמיתית להזרמת תקציב להפקתו של האירוע, עוד בשנה שעברה, באחת השיחות שהיו לי עם ימית הגר, אותה בחורה מדהימה שעומדת מאחורי כל הפעילות הזו של סצנת הבלוז המקומית והאורחת, היא אמרה כי נראה לה שככל הנראה הפסטיבל האחרון שחווינו בתל אביב יהיה האחרון.

אבל ימית אינה עשויה מהזן המתייאש. אם תל אביב, העיר שפרנסיה מתהדרים בשלל פסטיבלים והזרמת תקציבי עתק על הפקת אירועים הפתוחים לכלל הציבור אינם סופרים את הסצנה של חובבי הבלוז, אז הולכים לנסות במקומות אחרים, אם חברות ענק שאת מוצריהן ומותגיהן ניתן לחבר ולקשר לאירוע שכזה לא מוכנות לסייע בהרמת אירוע תרבותי חברתי בעל גווני הבלוז, אז הולכים לחפש את הישועה במקומות אחרים.

כך עברה ימית הגר בין ראשי ערים וישובים מחוץ לגוש דן, ערים גדולות ו"עשירות" לצד ישובים קטנים ו"דלפונים", התשובה הגיעה מאחד המקומות הכי לא צפויים – עיריית העיר שדרות הרימה את הכפפה ונאותה לארח את הפסטיבל על שלל אירועיו המתוכננים, לא רק זאת אף החליטה לפתוח את שלל אירועי הפסטיבל הצפוי לכל הקהל ללא תשלום כניסה ובלבד שכולם יהנו מכמה ערבי מוזיקה המשחררים מהלחץ התמידי בו נתונים תושבי דרום הארץ בואכה עוטף עזה, שבאמירת אגב הוא חבל ארץ יפיפה על שלל מרחביו ושדותיו (אלו שלא פגעו בהם בקבוקי התבערה של תושבי עזה…), שהזכירו לי במהלך הנסיעה מגוש דן לעיירה הדרומית אמש את מרחביה של צרפת…

אז שאפו אדיר לעיריית שדרות ופרנסיה, שאפו ענקי לימית הגר שלא ויתרה ונאבקה כלביאה כדי להוציא לפועל את הפרוייקט, וכבוד רב לכל הקהל שהגיע ביומיים האחרונים לשדרות, ברכב, ברכבת או ביציאה מהבית בעיירה הדרומית.

יניב גריידי (מנהל בית היוצר ואמנים, חובב בלוז מושבע) ואנוכי כיוונו את הגעתנו המשותפת אמש לפסטיבל על מנת "לחזק את הדרום" ולחוות במיוחד את הופעתו של Anthony “Big A” Sherrod שהגיע מהמיסיסיפי בלואיזיאנה עם הגיטרה וצלילי הבלוז החשמלי כדי לחבור כאן בעיר שדרות ליהוא ירון על גיטרת הבס ואביב ברק על התופים מעל הבמה המרכזית של הפסטיבל שהוקמה צמוד למקלט ציבורי ענקי במתחם הנגיש לכלל האוכלוסיה, ולהגיש לקהל הרב שהתאסף בין בתי הקפה, המסעדות והבארים השכונתיים, קרוב לשעתיים תמימות של חוויית מוזיקה חמה ומלאת קצב וגרוב בלוזי שורשי כשהוא לא פעם ולא פעמיים נוטש את הבמה ויוצא לסיבוב בינות הקהל הרב שהלך אחריו ממש כאילו והיה החלילן מהמלין, ביג A המשיך באינטראקציה עם הציבור הרב כאשר העלה לבמה ילדים מתוך הקהל לשיר ולנגן עימו ולהפוך את הערב לאחד מהלילות שתושבי שדרות לא ישכחו במהרה והפעם מהטעמים הטובים והשמחים.

כמובן שראוי לציין את שלל המופעים שהתקיימו במקביל ולאורכן של שעות הערב בספוטים נוספים ברחבי העיר, בארים, מסעדות, מקומות שהיו נגישים למוגבלי תנועה המתניידים בכסאות גלגלים או עוורים הנעזרים במקל כדי לנוע במרחב. ואמנם אחת מנקודות האור הרבות בפסטיבל הייתה הופעתו של ירון בן עמי, המרצה להיסטוריה ותנ"ך שנערכה במספרתו של שמעון "שופן" בוסקילה, ספוט מוכר בעיר שדרות, לא גדול, אפילו קטן ודי צפוף שהצליח להכיל כמה עשרות חובבי בלוז בערב של הופעות אחת אחרי השנייה, הופעתו של ירון שהתקיימה מיד לאחר הופעות של אחד מנסיכי הבלוז בדרום דיויד פרץ, עמדה בסימן נגישות לעיוורים, כאשר הוא פתח בהרצאה ארוכה אודות ההיסטוריה של האמנים העיוורים בסצנה והמשיכה כשמספר מוזיקאים עיוורים מצטרפים אליו, בשירה או בנגינה.

גם בפאבים המקומיים היה די שמח, לדוגמא טעמנו מהמופע של אלקטריק בלו המדליקים שעומדים לחגוג את השקת אלבומם החדש בקרוב.

אבל בתכלס, זה הרגע להנגיש לכם הקוראים את המראות, הקולות והצלילים מליל אמש.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהפסטיבל

וידאו

הכי חדשים

פסטיבל תל אביב חוזר ומרחיב את גבולות הבמה

פסטיבל תל אביב חוזר לעיר ומעמיק את החיבור בין מוזיקה ואמנות. המהדורה השנייה תתקיים בין 1 ל-8...

טמירה ירדני מעבירה את טדי לדור הבא

טמירה ירדני סוגרת מעגל מקצועי, אך אינה סוגרת את הבית שבנתה. אחרי 55 שנות יצירה, היא מוכרת...

סלין דיון שוב על הבמה – האם הדרך לישראל נפתחה מחדש?

סלין דיון עמדה על הבמה בפריז ודמעות הציפו את פניה. הקהל העניק לה את המילים, עד שקולה...

כאשר Wham! פתחה את החומה הסינית לצלילי פופ

בשנת 1972 יצאה להקת הרוק הבריטית דיפ פרפל למסע הופעות היסטורי ביפן. ההקלטות מאותם ערבים הפכו לאלבום...

פינק שוברת שתיקה: "אני עומדת לצד העם שלי"

הופעה של אד שירן הפכה לזירת מחאה, ומשם התגלגל הסיפור ישירות אל פינק. מאקלמור, שחימם את שירן...

המשיח עדיין לא בא, המופע המלא כבר כאן

ב־25 במרץ 1985 יצא ״מחכים למשיח״, אלבום הסולו החמישי של שלום חנוך. האלבום הגיע אל הרחוב הישראלי...

2 הערות

  1. […] אז מה מייחד את חברי האקדמיה? למה כדאי לבלות עימם ערב של צלילים בחבל ארץ השטוף בהרכבי מוזיקה בשלל סגנונות וכל שכן בתחום הבלוז כאשר הסצנה הזו חייה ובועטת בשנים האחרונות לא מעט בזכות פועלה של המפיקה ימית הגר אוצרת פסטיבל הבלוז של תל אביב ובשנה האחרונה של העיירה שדרות?… […]

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פסטיבל תל אביב חוזר ומרחיב את גבולות הבמה

פסטיבל תל אביב חוזר לעיר ומעמיק את החיבור בין מוזיקה ואמנות. המהדורה השנייה תתקיים בין 1 ל-8...

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא