דיווח מהשטח

לקראת…

מפגש צהריים עם הפזמונאי, מלחין וזמר דני רובס במתחם החזרות וההופעות פאפאיתו ביפו, אחרי יציאתו של אלבומו האחרון ולקראת (כך ממש) מופע ההשקה הצפוי בתאריך 11 במאי באמפי שוני (מופע שקיעה). יובל אראל והשדרן והעורך המוזיקלי המיתולוגי טוני פיין מביאים את הבשורה.

דני רובס. צילום: יובל אראל

אכן שובר שוויון של צהרי יום שגרתי באמצע השבוע, התכנסות במועדון האפלולי בשעת צהריים כאשר דני רובס וחברי ההרכב המלווה אותו, עמית יורגנסון בגיטרה,  מיקי ורשאי בבס, אורי ויינשטוק בקלידים, אילאיל בשירות וכלי הקשה ורן יעקובוביץ על התופים, מבצעים בזה אחר זה כמה מהשירים האהובים ביותר של דני רובס לצד ביצוע של שירים מתוך האלבום החדש.

רובס שאמר על אלבומו החדש כי הוא מלא ברעב ובתשוקה שלו אל היופי, העצב והשמחה האנושיים כמעין מובילי רגשות ידע גם לעקוץ את תעשיית האינסטנט המוזיקלית של ימינו בהגדירו את עשרות להיטי הרחבות שמלאו את רשימות ההשמעה בקיץ האחרון כאסופה של ביקיני ומסיבות בריכה….

פרסומת

אין ספק כי רובס, על 11 אלבומי השירים שלו הוא סוג של סלע בטוח, מלא ברגש ויציבות בעולם המוזיקלי המקומי, כמי שגדל על האהבה ללהקת הביטלס הוא יודע לרפרף את שירתו למחוזות המשרים בטחון ושלווה מהסוג הנעים יותר.

מבחינתנו צהרי היום היו שעה של אסקפיזם לעולם שכולו טוב.

אני כבר סימנתי לי את שעת הערביים של יום שישי 11 במאי על אבני המדרגות של הרומאים בשוני, עם אירוח של דני סנדרסון נשמע כי הולך להיות ערב של ארץ ישראל היפה, תבואו?!!! כאן כרטיסים בהנחה.

פרסומת

 

כמה מהביצועים במהלך המפגש

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: