דיווח מהשטח

הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא

המחווה לחלונות הגבוהים, מופע שלישי בסבב, אסף אמדורסקי, יעל קראוס ושלומי שבן, צהרי שישי 02.03.2018 מועדון בארבי תל אביב, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

אמדורסקי, קראוס ושבן, מחווה לחלונות. צילום: יובל אראל

נו, מה? עוד פעם? כן, אחרי שתומר גילת הביא את הרשמים, המראות, התחושות והקולות מהערב הראשון של מופע המחווה לשלישיית החלונות הגבוהים, תפסתי את ההזדמנות והגעתי בצהרי שישי למועדון בארבי כדי לחוות בעצמי את המופע המדובר בו נכנסים אסף אמדורסקי, יעל קראוס ושלומי שבן לתפקידיהם ודמויותיהם של אריק איינשטיין, ג'וזי כ"ץ ושמוליק קראוס.

האלבום המיתולוגי, הנושא את שם השלישיה ואשר הנו היחידי שהם הוציאו בהרכב הזה יצא לאור כלל 11 שירים ואורכו היה קצת יותר ממחצית השעה.

השיר שפתח את האלבום "יחזקאל" אותו כתב חיים חפר והלחין שמוליק קראוס עסק בשפת יום יום מאוד ישירה ופשוטה אודות הנביא, קטע שהביא עליהם את רוגזם של הדתיים והממסד בדמותו של יצחק שמעוני אז בתפקיד סגן מנהל התכניות ברשות השידור, עניין שהוביל להחרמת השיר בתחנת הרדיו הממלכתית למשך מספר שנים עד שהעניין נרגע…

בכלל השירים שבאלבום היוו אסופה אקלקטית שנכתבה בידי טובי הפזמונאים והמשוררים של אותם ימים, כאלו שהפכו לאבני פינה בזמר, הפזמונאות והספרות הישראלית, יורם טהר לב, עמוס קינן, רחל, מרים ילן שטקליס וגם אריק איינשטיין בעצמו. את הלחנים כתב ויצר שמוליק קראוס ואילו את העיבוד המוסיקלי נטל על עצמו בני אמדורסקי שלקח תחת חסותו את כל הפרויקט של השלושה ודחף אותם קדימה.

ניתן לומר שמתוך הרכבי השלישיות, הדואטים ובכלל ההרכבים הווקלים שצמחו ופעלו באותן שנים במאה שעברה "החלונות הגבוהים" היו הטופ שבטופ, הדובדבן שבקצפת, איכויות ווקליות שהתמזגו יחדיו באופן מושלם, טקסטים שהפכו להמנונים של דורות.

אתמול, בשיאו של חג פורים המה מועדון הרוק על שם בארבי מיסודו של שאול מזרחי קהל רב, סולד אאוט זה נקרא, של הורים וילדים, פעוטות, מחופשים וכולם ככולם חוזרים ושרים את מילות השירים.

חלקו הראשון של המופע כלל את האלבום עצמו כבחלקו, משולב עם שירים מתקופה מאוחרת יותר, השלושה על הבמה מלווים בנגנים המצויינים יונתן דסקל בקלידים, אורי קוטנר בגיטרת בס ורון אלמוג על התופים כאשר על התאורה המדוייקת והכל כך נכונה למופע ובכלל היה אחראי שי שטרקר, הצליל הנקי בזכותו של אייל אבן צור ומעל הכל המפיקה המיתולוגית של הסצנה ליטל לוגסי שכולנו מאחלים לה לידה קלה בקרוב עם הרבה בריאות ומזל טוב, עשו את הרגעים הללו בצהרי שישי במועדון קסומים ממש.

נכון שהצבעים של הקולות האנושיים של האמנים אינם זהים במדוייק לקולותיהם של אריק, שמוליק וגו'זי, אך אין בכך במאומה כדי לפגום החוויה, בהנאה, השלושה, אסף, שלומי ויעל עשו עבודה מצויינת בחזרות ובהכנות כדי לתת מופע ווקליסטי המכבד ומעבר לכך, בחרדת קודש כמעט, את היצירות הפנתאוניות הללו.

חלקו השני של המופע כלל באווירה מעט יותר נינוחה ובלתי מכופתרת ביצוע לשלל להיטים שהשלושה , אריק, שמוליק וגו'זי בצעו שלא דווקא רק במסגרת ההרכב ולפחות חלק שלא זכו להיכלל באלבום תחת אותו מותג מיתולוגי אך הנם שוכני כבוד בפנתאון הפזמון הישראלי.

ושוב, למרות שכבר זכה המופע לביקורת והסיקור במסגרת הבלוג, אני שמח באופן אישי על ההזדמנות הנוספת שנפלה בידי לחוות אותו בעצמי, כמי שגדל בזמן אמת על השירים הללו זה אכן החזיר אותי למאה שעברה, לשיער שחור יותר ועור מתוח יותר, על כך תודה. ובכלל, זה הזמן להרים את העוגן ולהפליג עם המופע הזה הלאה, ברחבי ארץ ישראל. באמת.

השיר הפותח, את האלבום, את המופע

פליי ליסט, האלבום המקורי

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close