דיווח מהשטח

העולם של עומר

עומר נצר חוגג השקת אלבום חדש "Sweet Mistake", מוצ"ש 06.01.2018, מועדון בארבי בתל אביב, אורח – קובי פרחי. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, וידאו – אדוה אראל.

עומר נצר, בארבי. צילום: יובל אראל

כבר חלפו להן יותר משנתיים וחצי מאז פגשתי לראשונה את עומר נצר במופע לילי בנמל יפו, הנה מילים שכתבתי אז כחלק מהרשמים – הצעיר שפניו מעוטרות בזקן בוקרים, לבוש בחולצה משובצת, סוג של תיוג אופנתי לז'אנרים המוזיקליים אליהם הוא חובר, קוקטייל משובח בו נמהלים יחדיו בלוז, פולק רוק אמריקאי מחוספס, וקאנטרי, מה שנקרא בכלליות – אמריקנה, הגיש יחד עם שני נגניו לטריו, דני אלמוזלינו בגיטרת בס ואביב ברק על התופים, ליין אפ של שירים שפשוט העיפו אותי היישר לאותה הוויה שציינתי בפתחה של כתיבה זו, אסם או אורווה אפופת חציר, אלכוהול שורשי ועשן גחלי המדורה מעליה נתלה הקומקום או נתח הבשר הנצלה ארוכות לטובת כרסיהם של חבורת הבוקרים.

תשמעו, לא השתנה דבר, טוב, לא בדיוק, עומר נצר כבר יותר מחודד, יותר מדוייק, יותר גלובלי, אין כלל מקום למשהו מקומי, הבחור שמגיע מנהריה, למעט הרגעים שהוא פונה אל הקהל ומשתף אותם בסיפורים והרהורים. עומר נצר הנוכחי הוא סוג של אסף אבידן, מוזיקאי יוצר ומבצע שבמקרה חי את ילדותו בארץ, אך המוזיקה שלו מגיע ממחוזות אחרים לחלוטין.

פרסומת

כעת הוא עלה במדרגה, כאשר באלבומו החדש, שאת שיריו הוא כתב והלחין, שהופק בידיו של אור בהיר יחד עם יאיר סלוצקי האחראי על תחום כלי הנשיפה ומיה בלזיצמן האחראית על תחום כלי המיתר, הסגנון נותר אותו הדבר, אולם ההפקה וההקפדה על הפרטים הקטנים הופכת את האלבום החדש למשובח יותר מקודמו ומציבה אותו בשורה גלובלית במפורש.

אמש במועדון בארבי, עומר מלווה בהרכב נגנים עשיר הכולל מעבר לגיטרות שלו גם שלישיית נשפנים שמוסיפים גרוב שחור נוסח שנות השישים לצלילי שיריו, יחד עם נגן קלידים ונגן בסטיל פדל גיטר ההופכים את כל המכלול המוסיקלי הזה שעל הבמה למופע מהסוג המשובח.

הקהל? כבר ציין זאת לפני כתבנו הצעיר טל קמפליס שטעם את המופע בו סגר עומר את השקת מהדורת הויניל של אלבום הבכורה, בנות, כן הקהל של עומר נצר מורכב משמונים אחוז בנות, לא מכיר עוד מוזיקאים ישראלים בסגנונו המחוספס שזהו הקהל המלווה אותם.

פרסומת

המופע? במשך שעה וחצי באווירה חמימה, הגיש עומר נצר את המיטב משני האלבומים שלו כאשר הוא מחלק את המופע לשלושה חלקים, סולו, טריו ולהקה, מצרף אליו את קובי פרחי, סולנה של להקת אורפנדלנד לביצועים משותפים משירי שניהם ועוד מחווה לפרל ג'אם, יורד מספר פעמים אל תוך הקהל מהבמה עם הגיטרה החשמלית וחותם את המופע עם טעימות מרגשות מהשיר הנועל את האלבום החדש בו הוא רק שר בליווי פסנתר ועוד להיט מהחזקים שבאלבום הבכורה.

בגדול, אם לא הייתי יודע שעומר הוא מכאן ומשלנו, אם הייתי זר הנקלע למופע הייתי יכול להיות בטוח שמדובר במופע של אמן המגיע מעבר לים, נראה כי זו הדרך הלאה, לכבוש את העולם.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו, צילום אדוה אראל

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: