החיים של פבלו דבש…

פבלו רוזנברג חוגג את השקת אלבומו "החיים שלי עכשיו" באמפי שוני ומארח את בנו מיכאל, הזמר אנטוניו כרמונה, הדוגמנית שיר אלמליח ולהקת סטלה מאריס. שישי, 21.07.2017. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. 

פבלו רוזנברג, החיים שלי עכשיו. צילום: יובל אראל

פבלו רוזנברג, החיים שלי עכשיו. צילום: יובל אראל

לא יכולנו לבקש יותר מכך, ליל שישי קיצי תחת כיפת השמיים באמפיתאטרון הרומי הישן בפאתי המורדות הדרומיים של הר הכרמל בואכה המושבה בנימינה, מופע Sold Out עם אלף וחמש מאות צופים נלהבים שרים בגרון ניחר את הבלדה המיתולוגית של להקת הרוק העוד יותר מיתולוגית, סטלה מאריס עם הסולן העוד יותר ויותר מיתולוגי שלה – פבלו רוזנברג בחגיגת רוק כבד קלאסי כמיטב הפוזה ולפי כל הכללים הבלתי כתובים.

חם בשוני, פבלו רוזנברג. צילום: יובל אראל

חם בשוני, פבלו רוזנברג. צילום: יובל אראל

תמונת הסיום לאחד הערבים המוצלחים והשמחים במהלך הקריירה הארוכה והפתלתלה של פבליטו, מי שעלה לארץ מארגנטינה בילדותו ופרץ לתודעת הקהל בשנת 1992 עם להקת "סטלה מאריס" ולאחריה המריא בקריירת סולו מצליחה. אכן, הוא עשה דרך לא פשוטה מזמר ארוך שיער ב"סטלה מאריס" שהתמחתה בבלדות רוק ועד החזרה לשורשים המוסיקליים של ארץ הולדתו ארגנטינה, למקצבים והשפה הלטינים, אלו שעשו את דמותו המוסיקלית לדמות הנערצת על ידי עשרות אלפי מעריצות ומעריצים בארץ ומי שבשנים האחרונות ניסה ואף הצליח בדרכו בשלל תחומים נוספים כשחקן דרמה טלוויזיונית וכמארח בתוכנית שבועית שהפכה פופולרית מאוד.

אני מלווה חלק לא מבוטל מהקריירה המוסיקלית של פבלו בעקבות שילי שביום בהיר אחד החליטה שהיא מעריצה נלהבת וסחפה אותי אחריה, לאן לא הגעתי? פסטיבלים מיוחדים, הופעות שגרתיות, השקות חגיגיות.

פבלו רוזנברג ואנטוניו כרמונה. צילום: יובל אראל

פבלו רוזנברג ואנטוניו כרמונה. צילום: יובל אראל

אמש כאמור הגענו למופע בשוני המציין את השקת אלבום הסולו השמיני שלו "החיים שלי עכשיו", כאשר פבלו רוזנברג, מעמדה של אחד הזמרים המוכרים והאהובים בארץ, עם שורת להיטים מוכרים, תכניות אירוח בטלוויזיה ושיתופי פעולה מוזיקליים לא מעטים, חוזר אל מחוזות ילדותו ואל ההשפעות המוסיקליות שעצבו את עולמו המוסיקלי מעבר לצלילים הלטינים.

פבלו רוזנברג ושיר אלמליח. צילום: יובל אראל

פבלו רוזנברג ושיר אלמליח. צילום: יובל אראל

האלבום החדש הכולל עשרה שירים אותם פבלו כתב והלחין בהפקתם המוסיקלית של מנו סויסה ושלומי מאיה מלא ברומנטיקה מהסוג המתקתק, בלי סבל וגעגועים, יותר פאן במקסימום, זו האווירה הנשקפת מהשירים שמרפרפים בשלל סגנונות אך במיוחד מזכירים את אווירת החופש הזכורה מסדרת הטלוויזיה "ספינת האהבה", אולי זו רוח התקופה שפבלו ביקש להביא ולהעביר, המון צבעים של שנות השבעים, גרוב, וחטיבת כלי נשיפה, מקצבים רקידים המבקשים למשוך את המאזין לחגיגה יותר מאשר להקשבה לנרטיבים שחלקם מגיעים מעמקי נשמתו של הילד ההוא שהגיע ארצה מהיבשת הלטינית ההיא אל לב הלבנט, הקול הייחודי והשובה של פבלו הוא העוגן האמיתי באלבום.

אבל עזבו לרגע את החפירות וההתעמקות, בואו נתמקד במה שבאמת התרחש אמש על הבמה הגבוהה מאוד של האמפי העתיק – פבלו המלווה בהרכב נגנים מצוין לקח את הקהל, השבוי מאוד שלו, למסע תענוגות של החיים זה דבש, שורת להיטים המבקשת לרפרף על הקריירה העמוסה, מתן ייצוג בשני שירים לאלבום החדש, שני הסינגלים שקדמו את יציאתו – "תהרגי אותי" המשמר את הלטינו שבו, את "החיים שלי עכשיו" – שיר הנושא, ושורת להיטים מהקלאסיקה שלו.

פבלו ומיכאל רוזנברג. צילום: יובל אראל

פבלו ומיכאל רוזנברג. צילום: יובל אראל

במהלך המופע מזמין פבלו את הזמר הספרדי אנטוניו כרמונה שהתארח בעבר בארץ לצידו של פבלו, הם פוצחים בדואט שלאחריו משאיר פבלו את הבמה לכרמונה. בהמשכו של המופע מספר פבלו לקהל אודות הרפתקאותיו הטלוויזיוניות האחרונות בטיול נופש לצידה של הדוגמנית שיר אלמליח, איתות לכך שהוא מזמין אותה להגשים חלום אישי ולשיר בפני קהל לצידו, הם מבצעים את השיר הנחשב לאחת הקלאסיקות של פבלו – Maldita Luna.

פבלו וסטלה, רוק כבד. צילום: יובל אראל

פבלו וסטלה, רוק כבד. צילום: יובל אראל

החגיגה של פבלו ממשיכה, בין להיט רודף להיט מצטרף אליו לבמה בנו מיכאל, כיום חייל בשירות סדיר, בזכרוני הוא עדיין אותו נער צעיר שעלה לא פעם לשיר עם אביו, מיכאל תופס את הפיקוד על הבמה כשהשניים מבצעים את "נורמלי" שיר הנושא מאלבומו הקודם.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אחרי כשעה וחצי המופע מסתיים ומגיע חלקו האחרון – כאשר אל הבמה נכנסים חברי להקת סטלה מאריס, התפאורה, הצבעים, הקולות והמניירות כעת הם של מופע רוק כבד על פי כל הכללים, פבלו לא שוכח להניף את עמוד המיקרופון באוויר כראוי לכל זמר רוק משופשף, הקהל כולו על הרגליים עם שלל הסמאטרפונים ושירה אדירה שמצטרפת אל הנעשה על הבמה. אחרי חצי שעה נוספת של רוק כבד אין סיום יותר מוצלח לערב שכולו שמחה, עוד זמן רב אנחנו ממתינים בתור מאחורי הקלעים כדי ללחוץ יד ולהצטלם למזכרת, מעולם הדרך חזרה לגוש דן לא הייתה כל כך נינוחה ומאושרת, תודה, תודה, תודה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

3 תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s