חדשות הסצנה

אירוויזיון – שידורי הברבור

תחרות הזמר של איגוד השידור האירופאי לשנת 2017, ישראל, רשות השידור והעולם, הרקוויאם. ליווה, צפה, בהה וחופר לעומק – יובל אראל.

משלחת ישראל אירוויזיון 2017 ממתינים לתוצאות. צילום רשמי איגוד השידור האירופאי
משלחת ישראל אירוויזיון 2017 ממתינים לתוצאות. צילום רשמי איגוד השידור האירופאי

הרגעים האחרונים של התחרות, שלב ההצבעה, רגעים ספורים לפני שקלול הצבעת הצופים אל מול הצבעת נציגי המדינות המשתתפות, רקוויאם אמיתי, כאשר השדר הפופולרי עופר נחשון שמסר את החלטות הצוות הישראלי בדבר חלוקת הדוז פואה הודיע למאתיים מיליון הצופים ברחבי העולם כי במהלך 44 השנים האחרונות מאז שהצטרפה לתחרות זכתה ישראל שלוש פעמים במקום הראשון עם השירים "אבניבי", "הללויה" ו"דיוה". כך נחשון במילות הסיום – "אבל הלילה הוא הלילה האחרון שלנו, בקרוב רשות השידור תסיים את שידורה לתמיד. בשמנו כאן, ברשות השידור, אני מבקש לומר תודה לאירופה על כל הרגעים היפים, אנשי רשות השידור אומרים תודה לאירוויזיון ונפרדים, אני מקווה שניפגש שוב בשנה הבאה, בפלטפורמה אחרת".

רגעים ספורים לאחר שתמה התחרות והוכתר המנצח סלוודור סובראל מפורטוגל ששר את השיר "Amar pelos dois " עמישראל קיבל את הכאפה האחרונה שלו במערכת היחסים בינו לבין רשות השידור כאשר מעל המרקע הופיעה שקופית ובה המילים – "שידורינו הסתיימו 1968-2017 הערוץ הראשון".

כך עם תום עידן אחד וסקרנות לקראת העידן החדש (גילוי נאות, כמה מידידי כבר מצאו לעצמם תקנים ומשרות בתאגיד השידור החדש "כאן" בתחום תכניות המוסיקה, הזדמנות לאחל להם בהצלחה) הלכנו לישון אמש עם הזכרונות והצלילים. הנה תצלום למזכרת שהשדרן קובי מנורה העלה לרשת מיד לאחר תום השידור שהועבר גם ברדיו.

 

את אימרי זיו פגשתי לפני כחודש וחצי כאשר משלחת הכוללת עשרים ושמונה מהמשתתפים בתחרות האירוויזיון לשנת 2017 הגיעו לישראל כדי ליטול חלק באירועי Israel Calling 2017 מעין מסיבה, מפגש חברי לקראת התחרות עצמה, ביקור בישראל במסגרתו מעבר למסיבות ליליות וריקודי הבה נגילה או נטיעת עצים ביער כלשהו ליד ירושלים הגישו המתחרים מיני אירוויזיון בפני קהל מאות מתוך אלפי מעריצי האירוויזיון בישראל, באופן אישי ובלתי אמצעי ניתן להגדירו כבחור צעיר ומאוד חביב, אינטליגנטי וחד מענה שקיבל על עצמו לבצע שיר שנכתב במיוחד עבור התחרות בידיהם המקצועיות של צמד הכותבים והמלחינים דולב רם ופן חזות האחראים לשורה לא מבוטלת של להיטי מצעדי השמעות ורחבות ריקודים בישראל.

כאשר בוחנים את עשרים ושישה השירים שהגיעו לשלב הגמר בתחרות אני יכול לומר בוודאות כי השיר הישראלי "I Feel Alive " הוא יצירה גנרית מצויינת העומדת בכל הקריטריונים שנקבעו בכתב ובעל פה לשאלות איך אמור להישמע שיר במסגרת התחרות המדוברת, להיט דאנס פופ הבנוי על מבנים ומקצבים סוחפים עם שורות טקסט פשוטות וקליטות שכל כולו מוביל לחוויית ריקוד וזמזום שמחים.

בעולם סטרילי קרוב לוודאי שסיכוייו של אימרי והשיר היו גבוהים מאוד להתברג בעשיריה הראשונה ללא ספק, אך מכיוון שאנו מצויים בעולם האמיתי הרווי בפוליטיקה, תככים וגם בכנופיות BDS הנלחמות כנגד ישראל בכל תחום שאינו קשור לפוליטיקה ובלבד שמדינת ישראל תידחק מהזירה הבינלאומית בכללותה, זו התוצאה…

מצגת זאת דורשת JavaScript.

במכתב שהופץ באמצעות The Eurovision Action Team, גוף ששם לעצמו לבחון את ההתנהלות העולמית מולנו נכתב – "פעילי ה-BDS באירופה מביעים שביעות רצון מהמקום הנמוך שקיבל השיר הישראלי באירויזיון. מבטיחים: "בשנה הבאה יהיה מסע מאורגן ושיטתי נגד השיר של הכיבוש והאפרטהייד. יהיו ועדי פעולה בכל ארץ אירופית בנפרד ותיאום כלל אירופי, פרסומים בתקשורת הממוסדת ובתקשורת החברתית, ופניות אל איגודים מקצועיים, ארגוני סטודנטים וארגוני חברה אזרחית שיגייסו את חבריהם לתת אפס נקודות לשיר של האפרטהייד הישראלי"

אנשי צוות הפעולה גם מוסיפים – "הפעילים הפרו-פלסטינים באירופה אשר ניהלו בימים האחרונים מסע בקריאה "אפס נקודות לשיר של האפרטהייד הישראלי באירויזיון!" מרגישים מרוצים למדי מן המסע ומן המקום הנמוך לו זכה השיר הישראלי בהצבעה. "בצורה מאולתרת ובהשקעת משאבים ארגוניים מוגבלים מאד ברגע האחרון  הצלחנו להעלות את הנושא על סדר היום בארצות כמו בריטניה, צרפת אירלנד, הולנד, ספרד וארצות סקנדינביה. גם התגובות הזועמות שנשמעו מן התקשורת והמערכת הפוליטית הישראלית מעידות שנגענו בנקודה כואבת וזה מעודד אותנו ללחוץ עוד יותר בנקודה הזאת בשנה הבאה. אנחנו מזהירים מראש את השלטון הישראלי ואת הזמרים שהם ישלחו לאירויזיון בשנה הבאה: לידיעתכם, בשנה הבאה זה יהיה מסע מאורגן ושיטתי, עם ועדי פעולה בכל ארץ אירופית בנפרד ועם תיאום ופעולות משותפות כלל אירופיות, כולל פרסומים בתקשורת הממוסדת ובתקשורת החברתית. יהיו פניות אל איגודים מקצועיים, ארגוני סטודנטים וארגוני חברה אזרחית שיגייסו את חבריהם לתת אפס נקודות לשיר של האפרטהייד הישראלי. במלים, בתצלומים ובסרטי וידאו בשפות שונות מארץ לארץ יוצגו במשך החודש שלפני תחרות האירויזיון פעולות הדיכוי שמבצעים חיילים, שוטרים ומתנחלים ישראלים נגד האוכלוסיה הפלסטינית. זאת בצירוף הסבר לציבור האירופי כי על ידי הצבעה בעד השיר הישראלי באירויזיון הם נותנים למעשה אישור ולגיטימציה לפעולות הדיכוי האלה, וכי השיר שנשלח אליהם מישראל הוא בסך הכל מסיכה 'תרבותית' על פניו של שלטון דיכוי אכזרי וברברי. תהיה לא רק קריאה לאזרחים באירופה להשתתף בהצבעה ולתת אפס נקודות לשיר הישראלי, אלא גם עצומות המוניות שיקראו לאיגוד השידור האירופי להשעות לחלוטין את השתתפות ישראל באירויזיון, כל עוד היא ממשיכה בדיכוי הפלסטינים. "השלטון הישראלי ממשיך משנה לשנה בתכניות חדשות איך לדכא את הפלסטינים ולרמוס אותם, איך לבנות עוד התנחלויות ולחוקק עוד חוקים גזעניים. שלא יתפלאו שגם המתנגדים שנלחמים בנחישות נגד הדיכוי הזה מכינים משנה לשנה תכניות חדשות איך להרחיב ולהגביר את המאבק".

אז עם חזית לוחמנית בתחום המוזיקה מחד, עם מותה של רשות השידור מאידך נותר לי רק לומר שהייתה זו שירת הברבור של ישראל בסאגת האירוויזיון, מי יתן ואתבדה.

בקטנה א' – הצבעת הצופים והשופטים בתחרות והכתרתו של השיר הפורטוגזי היא מחאה בפני עצמה, לצופים ולמאזינים נמאס כבר מכל ההי אנרגי והדאנס פופ, הם רוצים קצת יותר רגש, קצת יותר נשמה, קצת יותר פיוט, רומנטיקה חולמנית זה המותג החדש, מפלצת ההיפסטרים הולכת וכובשת את ממלכת הגאווה…

בקטנה ב' – הרי אי אפשר בלי דושבגים בתחרות, אז הבחור שעטה על עצמו את הדגל האוסטרלי שדילג מעל הבמה שהוצבה בתוך הקהל רקד וחשף את ישבנו עד שנקטף בידי איש ביטחון המום, תחת!!

ארכיון כתבות אירוויזיון וגאווה

מסיבת הריקודים של סר צ'ארלס קלור

הקומביניזיון – ציירי לך זקן…

המסיבה התל אביבית של קונצ'יטה וורסט 

דוז פואה לתל אביב

הכוכבים של אירופה

ישראל קוראת לאירופה – Welcome

 

וידאו – אימרי זיו

 

וידאו – סלבדור סורבאל – הזוכה

 

כל התחרות כפי ששודרה בלייב

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: