חדשות הסצנה

הקומביניזיון – ציירי לך זקן…

יובל אראל מסכם את תחרות השירים אירוויזיון 2014 ומנסה לנתח למה ומדוע הלב שלנו איננו הלב שלהם. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון ישראלי עצמאי וגם ב"בילוי נעים" אתר התרבות החדש.

מיי פיינגולד באירוויזיון .צילומסך
מיי פיינגולד באירוויזיון .צילומסך

הכל החל בשנת 1973 כאשר הזמרת אילנית נשלחה לתחרות האירוויזיון שהתקיימה בנסיכות האירופאית לוקסמבורג והעפילה למקום הרביעי מתוך 18 מדינות שנטלו חלק בתחרות, ממש מקום אחד מתחת לכוכב הבריטי קליף ריצ'רד, השיר "אי שם" הפך ללהיט שהתנגן רבות בתחנות הרדיו המקומיות.

באותם ימים רחוקים הייתה ישראל על רשות השידור וקהילת המוזיקאים שלה במיקום טוב באמצע, בשנת 1978 נפל דבר והגאווה הישראלית ניפחה את החזה כאשר יזהר כהן קטף את המקום הראשון עם השיר "אבניבי", עובדה שהובילה שנה לאחר מכן להפוך את ירושלים ובנייני האומה למרכז העולם של חוויית האירוויזיון כמארחים ולהוביל את גלי עטרי לקטוף שוב את המקום הראשון עם "הללויה", וואו, הגאווה הישראלית הרקיעה שחקים וזקפה ראשה בגאון. ארבע שנים מאוחר יותר שוב זכו נציגי ישראל להריח את אוויר הפסגות בעת שאבי טולדנו בשנת 1982 וה"הורה" שלו העפילו למקום השני, ועפרה חזה בשנת 1983 וה"חי" שלה הגיעו אף הם לאותו מיקום, נגעו בשמים, כמעט..

הגאווה הלאומית שבה לזקוף את ראשה כאשר כוכבת הדאנס הישראלית דנה אינטרנשיונל קוטפת בפעם השלישית עבור ישראל את המקום הראשון עם השיר "דיווה", זה קרה ב-1998, הפעם ההתמודדות הייתה מול 25 מדינות, אכן ניצחון מרשים אף יותר מניצחונם של יזהר כהן וגלי עטרי.

דנה אינטרנשיונל Diva

 

אולם זו הייתה הפסגה האחרונה אליה הגיעה מדינת ישראל באמצעות שגרירי מוזיקת הפופ שלה בקרב על הבכורה מול מדינות אירופה, זעזועים גיאו פוליטיים ביבשת הובילו לשינוי משמעותי בכמות המדינות העצמאיות ומכן אף לכמות המדינות המשתתפות בתחרות, לא רק זאת, הפוליטיקה הגיאוגרפית סמנה במפורש את הגושים הטקטיים שנוצרו – הגדול מכולם הוא הגוש הרוסי או הפוסט סובייטי במה שניתן לכנות ברית ווארשה מוזיקלית, הגוש הקלאסי הכולל את המדינות שייסדו את התחרות היושבות מול ולצד תעלת לה מאנש, הרצועה הימתיכונית מיוון, איטליה ועד ספרד וכמובן הבלוק הסקנדינבי, הוסיפו לכך את הטכנולוגיה המשדרגת את התקשורת הכלל עולמית ושיתוף אזרחי כלל המדינות הנוטלות חלק בתחרות כאובייקט בעל כח שיפוטי מכריע באמצעות סמסים והגעתם למשאל העם הכי גדול שנוצר אי פעם, עם שלא ממש סופר את ישראל, המצטיירת בכלל בתקשורת העולמית כמדינה כובשת…

ועל כן אין להתפלא על הכשלונות לשוב ולחזור לפסגה הזוהרת של עולם הפופ עתיר ההון שמתרחש באירופה סביב הפרוייקט הזה, אירוויזיון, תהפוכות הזמן אכן שינו את הצביון ותנאי הפתיחה.

כאשר נבחרה מיי פיינגולד לייצג את ישראל בתחרות השנה כתבתי כמה מילים על כך, קלעתי בהימור שלי על השיר מתוך השלושה שיבוצע על ידה בתחרות ואף הרהרתי בספקות בשל השיקולים הפוליטיים, מסתבר שלא טעיתי, ואכן השיר הישראלי לא נכלל בין המשתתפים בשלב הגמר.

בניתוח מקצועי של רוב המבקרים המוזיקליים בישראל עולה באופן ברור כי השיר "Same Heart" המבוצע בידי מיי פיינגולד, נכתב, הולחן והופק על פי כל הכללים הלא כתובים, יורו דאנס טהור המיועד הן לרחבות הריקודים והן להאזנה קלילה, מקצב, דרמה ופאתוס מוזיקלי נכון עם לינגו הנתפס בכל אוזן המשלב שפת הלאום ושפה בינלאומית שלטת, ממש על פי המתכון האולטימטיבי, כל זאת במופע מקצועי ללא קשקושים וטריקים מיותרים.

מיי פיינגולד – Same heart

 

אז למה אנחנו מתבאסים? כי אנחנו בטוחים תמיד בצדקת דרכנו, לא מביטים על העסק בעין רחבה, במבט מפוקח התופס את התמונה הרחבה בכללותה, הבהרתי קודם לכן על ציר הזמן את השינויים בכללי המשחק ומאבק הכוחות, הם מזמן לא לטובתנו, מוצלחים ככל שנהיה.

אז אנסה להתמקד כעת בתחרות עצמה, בזוכים שכן קטפו את התהילה העולמית, יותר נכון האירופאית, לא נראה לי שביבשות האחרות מישהו בכלל סופר את התחרות הזו, לבטח לא בעידן הטראש ריאליטי עם שלל תוכניות טלוויזיה המייצרות כוכבי זוהר מוזיקליים ברגע, אקס פאקטור, דה וויס ודומיהן, כבר מזמן עממו את הזוהר של התחרויות הכלל עולמיות, המיושנות מה כאירוויזיון, המאומצת יותר אל ליבותיהם וליבותיהן של אנשי ונשות הקהילה הגאה באספקט של זוהר, אופנה, שואו דרמטי ומוזיקה המותאמת לרחבת הריקודים. ובתוך כך אציין כי בסוף השבוע הכריזה מיי פיינגולד מעל עמוד הפייסבוק הרשמי שלה כי היא עומדת להשיק שיר חדש אשר יהווה שיר הנושא הרשמי למצעד הגאווה המתוכנן לשנת 2015.

קונציטה וורסט צילומסך
קונציטה וורסט צילומסך

בסופו של יום, כשעה ומחצה לאחר חצות במוצאי שבת החליטו נתיני יבשת אירופה כי גימיק הכולל שמלה, זקן הם המתכון המוביל לנצח בתחרות, מתוך 17 שירים שהעפילו לשלב הגמר זכה הביצוע לשיר האוסטרי "Rise Like a Phoenix" בביצועו של טום נויריט, טרנסג'נדר העונה לשם הבמה קונצ'יטה וורסט, שאת פניו מעטר זקן מטופח, במקום הראשון, יש האומרים כי בין המתנות שהוענקו לכוכב\ת היה מכשיר גילוח משוכלל…

קונצ'יטה וורסט – Rise Like a Phoenix

 

ולא, שלא תבינו אותי לא נכון, אני מפרגן במאת האחוזים לזוכה, אני מפרגן במאה ואחת אחוזים לקהילה הגאה שאימצה את ההוויה האירוויזיונית לחיקה, אני רק חושב שאצלנו באמת הגיע הזמן, באותה הזדמנות שממשלת ישראל כבר החליטה על פירוק רשות השידור, להפסיק את המשחק המטופש הזה בכאילו יש תמורה ייצוגית ביחסי החוץ סביב העניין הזה.

ובתזמון מושלם משחררת הבוקר הכוכבת המקומית\בינלאומית של סצנת הדאנס – דנה אינטרנשיונל סינגל חדש, מה שנקרא "להכות בברזל הלוהט", שיר דאנס מצויין שכבר בהאזנה ראשונה אפשר לאמר עליו כי הוא היה מתלבש מצויין על המשבצת האירוויזיונית.

 

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close