שבת, יולי 25, 2026

השביעיה של איה

איה זהבי פייגלין, משיקה אלבום סולו בכורה "שבעה שירים", מועדון אוזן בר, שלישי 22.12.2015. נכח האזין ומדווח – יובל אראל.

איה, שבעה שירים חדשים. צילום: יובל אראל
איה, שבעה שירים חדשים. צילום: יובל אראל

פעם, לפני שנים רבות, פעלה בארץ להקה ושמה "כל החתיכים אצלי" היו בה ארבעה חברים ובחורה אחת, עם קול גדול, עוצמות ורוקנ'רול בתוך העצמות, לבחורה קראו איה, היא הגדירה את עצמה בשלוש הגדרות – יהירה, קולנית וחסרת ביטחון, כך בכל אופן ספרה בעקבות הופעת החתיכים בתוכנית הריאליטי "כוכב נולד" בה הם נטלו חלק בשנת 2009, בכלל אם נחזור יותר אחורה הרי בשנת 2007 הלהקה הוקמה לטובת תחרות "רוק-רימון" של ביה"ס רימון. סגל השופטים, שכלל את יואב קוטנר, עדי רנרט וקרן פלס, בחר בהם למקום הראשון של אותה שנה. הם הספיקו לכבוש את הסצנה עם אלבום הבכורה הנושא את שמם "כל החתיכים אצלי" ושנתיים יותר מאוחר כבר השיקו אלבום שני וכבשו את הבימות בסצנה.

פעם, פעם  תיארתי את איה כך – "…איה, עומדת במרכז הבמה, קטנטונת שכזו, עם הגיטרה, פניה לוהטות, היא שרה, איה לא שרה, איה צורחת, צווחת, מילים ללא בושה, ללא גבולות, ישיר ובוטה אם כי כנה לחלוטין…"

גם על השירים שלהם, בעצם על השירים של איה, כי היא זו שכתבה והלחינה, אמרתי כמה מילים שאני עדיין עומד מאחוריהן – "..הטקסטים של החתיכים הם בוטים, ישירים, מתוך הבטן וישר בבטן, ללא צנזורה וללא בושה, עולם צעיר, מלא תהיות מחפש תשובות…"

הזמן זרם לו הלאה, החתיכים כבר לא אצלי, כל אחד פנה לדרך מוסיקלית אחרת, גם איה, בקיץ 2014 היא הבליחה עם מופע חדש, הרכב מלווה חדש, חומרים חדשים, אך עדיין אותו קו המלווה בלבטים ומחשבות נוגות, קראתי ביני לבין עצמי – "איה – רוצי עם המופע, תעצרי רק באולפן ההקלטות."

גם בחורף אשתקד פגשתי את איה שוב, רגועה יותר, אקוסטית מאוד, שירים חדשים לצד החומרים מהחתיכים, אט אט מתבשלת ומבשילה את עצמה הלאה.

כעת, כשהמסלול ליצירה הבשיל עד תום, שחררה איה אלבום בכורה, אלבום סולו אישי, הכולל שבעה שירים פרי כתיבתה והלחנה, את ההפקה המוסיקלית הפקידה בידי הילה רוח ואת הליווי המוסיקלי חלקה בין חברות וחברים, עינב ג'קסון כהן מטפלת בקלידי הפסנתר, נמרוד לביד בבס, יונתן לויטל וערן וייץ בגיטרות, רועי ירקוני בתזמורים וגילי מאיר בתופים, כשספי ציסלינג (רמירז) נותן בנשיפה, כך שבעצם החתיכים, לפחות כנגנים, עדיין די מחוברים לאיה, אפילו בדרך העצמאית החדשה.

אמש, במועדון האוזן בר, הבית שארח לא פעם את החתיכים, חגגה איה זהבי פייגלין את השקתו החגיגית של האלבום, עם קונספט שונה מהרגיל, כשהיא עומדת על במה מוגבהת מעבר לבמה, הכסאות הרבים שהוכנסו לאולם הצר והארוך סודרו במעין מעגל פתוח סביבה, מהתקרה משתלשלות מנורות שככל הנראה הושאלו מחדרי החקירות של השב"כ, מותירות יותר מסתורין ואפלוליות בחדר למעט האובייקטים המוארים, איה והנגנים. בכלל איה הייתה בשיא ההתרגשות, עניין שהוא די אופייני לאמן העומד לחגוג יצירה חדשה בפני קהל, אבל לעניות דעתי הייתה מעורבת באותה הגדרה שהיא ציינה אז, בימי כוכב נולד – חוסר בטחון, האם זהו חשש כללי, האם זוהי התרגשות ותוצריה, האם האם והאם, בסופו של דבר, ולאחר עיכוב בתחילת המופע, איה עם הנגנים עלו ותפסו את מקומותיהם והמופע החל עם השיר מהאלבום החדש "ברלין" העשוי ממילים לא קלות – "אמא אני לא מצליחה להשתלט על הכיתה, אמא אני מפחדת שהתלמידים לא אוהבים אותי, אמא אני רוצה לסוע לברלין, בברלין אני אהיה בלונדינית וגבוהה, למה את לא מרשה?" וממשיך בזרימה מלאה אל תוככי החומרים של החתיכים עם השיר הכי פרובוקטיבי, הכי ישיר, הכי אמיתי הכי הכי "אני רוצה לשכב עם החברה החדשה שלך", איה כבר לא חוששת, היא רק מתרגשת, הקצב, הצלילים, המילים, הנגנים, הקהל, המועדון, הכל במקשה מעורבת ומחוברת כאחת, משחרר לה את האדרנלין והיא זורמת זורמת זורמת עם החומרים החדשים, משלבת מאלבומי החתיכים ומקנחת בגרסאות מחווה לשיר של R.E.M  "The One I Love" ולשיר "אהבה מתה" של תמר גלעדי.

איה, משיקה אלבום בכורה. צילום: יובל אראל
איה, משיקה אלבום בכורה. צילום: יובל אראל

אז כן, ההתנתקות הרשמית מהסצנה עם החתיכים שחררה את הכותבת שבתוך איה למחוזות של חפירה וליבון סערות נפש, מחשבות וריגושים ולבטים, מפחות רוקנ'רול פרוע וצווחני של אז, יותר נפש הומיה עם מנגינות עשירות, האלבום של איה הוא מסמך לירי אמיתי, הניחו עליו יד.

ובהזדמנות זו, בתאריך 13 בינואר היא חוזרת לאוזן, תתארגנו לכם.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

ולא, לא צילמתי וידאו בהופעה, גם כי איה ביקשה וגם כי תכלס, היא הכינה מראש פליי ליסט מעולה עם שירי האלבום בקליפים, צפו

מאמר קודם
מאמר הבא

הכי חדשים

אל תדליקו לי נר: דני דותן מכנס ארבעים שנות מחאה לספר אחד

ישנם זיכרונות מוזיקליים שאינם זקוקים לתצלום כדי להישאר חדים. שנת 1981 עדיין עומדת אצלי במרתף שחור ברחוב...

להתראות ותודה על הקרמשניט: פרידה משפחתית עם עוגה, ביטלס וחשבונות פתוחים

יש משפחות שמכינות כיבוד לקראת ביקור הילדים. משפחתם של איזי ותיקי מכינה כיבוד לקראת השבעה שלה עצמה....

מועדון Uptown נפתח במחווה לדן תורן

אמש חנכה קבוצת toMix את מועדון אפטאון בפארק עתידים בתל אביב. הקבוצה מבקשת להקים בית חדש למוזיקה,...

עמליה סמול – Something New

יש אלבומים שמכריזים מיד על כוונותיהם ומבקשים לכבוש את האוזן. Something New מעדיף להתקרב בשקט ולהכניס מעט...

פסטיבל פליציה בלומנטל חוזר

העולם איבד בשנים האחרונות את תחושת הקביעות. עכשיו גם המוזיקה מבקשת לדמיין את עצמה מחדש. המצב הביטחוני...

החיים על פי שייקספיר מגיעים אל הפילהרמונית

שייקספיר כתב על בני אדם, לכן יצירתו מסרבת להישאר בארון הספרים. בקרוב היא תצא משם ותתיישב לצד...

הערה 1

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

החיים על פי שייקספיר מגיעים אל הפילהרמונית

שייקספיר כתב על בני אדם, לכן יצירתו מסרבת להישאר בארון הספרים. בקרוב היא תצא משם ותתיישב לצד...

אנימיקס 2026 ייפתח עם רבקה מיכאלי ויסתיים במופע של דני בסן

פסטיבל אנימיקס חוזר לסינמטק תל אביב עם תוכנית עשירה של אנימציה, קומיקס, קריקטורה ומופעי מוזיקה. בין אירועי הדגל בולטים מופע הפתיחה עם רבקה מיכאלי ופרויקט הנעילה של דני בסן, לצד אורחים בינלאומיים, תחרויות, מחוות ותערוכות. פסטיבל אנימיקס, הפסטיבל הבינלאומי לאנימציה, קומיקס וקריקטורה, יתקיים בין 4 ל 8 באוגוסט בסינמטק תל אביב. הפסטיבל מציין השנה את […]

אנגלברט האמפרדינק חוזר לישראל לסיבוב הפרידה העולמי

יש אמנים שהקול שלהם אינו מתיישן. אנגלברט האמפרדינק נמנה עמם. הזמר הבריטי, שחוגג השנה 90, ישוב לישראל...

פסטיבל חדש נולד בירושלים: תצריף מחבר בין מוזיקה, תרבות וסיפורים

יש פסטיבלים שמסתפקים בלוח הופעות נוצץ. יש כאלה שמנסים לספר סיפור. תצריף שייך לסוג השני. כבר במהדורתו...

יחידת התרבות "דבק" יוצאת לדרך חדשה

היחידה העירונית דבק פותחת פרק חדש בפעילותה. אחרי כארבע שנות עשייה בתל אביב יפו, היא יוצאת לראשונה...

פסטיבל יפוג'אז 2026 מצדיע לביטלס

ש מעט להקות שהשפיעו על הג'אז כפי שהשפיעו הביטלס. עשרות מוזיקאים אימצו במשך השנים את שיריהם. הם...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא