יום רביעי, אוקטובר 28, 2026

במשימה אלוהית…

" We're on a mission from God" אלו היו מילותיהם של ג'ייק ואלווד בלוז בעת שהגיעו לדיינר בשיקאגו על מנת לאסוף את חברי ההרכב עימו נגנו בטרם נכנס ג'ייק לבית הסוהר, סצנה המסתיימת כאשר ארת'ה פרנקלין נותנת את הביצוע הכי מפורסם אבר לשיר "Think" המוכר גם על פי הפזמון שלו "Freedom, Freedom!". הסרט "The Blues Brothers" שיצא לבתי הקולנוע בארצות הברית ואגב די מהר הגיע גם לישראל בקיץ 1980 הפך לאחד מסרטי הפולחן הכי חזקים, הסרט "האחים בלוז" מספר את סיפורם של שני האסירים ג'ייק ואחיו אלווד שלוקחים על עצמם משימה להציל מעיקול את בית היתומים בו גדלו.

באופן אישי כאשר צפיתי בו לראשונה די שפשפתי את העיניים כשראיתי את ארת'ה פרנקלין, ריי צ'רלס, ג'ון לי הוקר וג'יימס בראון בשר ודם על המסך מככבים בעצמם את התפקידים.

כי למעשה, עצם העובדה שגיבורי ארנ'בי וסול אמיתיים ודי מפורסמים בזמנו נטלו חלק בסרט הייתה לה חלק בהצלחה הכבירה שלו, עצם העובדה שאתה יכול לראות בסרט כוכבים אמיתים היא היא הסיבה, לדעתי, להצלחתו. עובדה היא כי פסקול הסרט היה אחד הנמכרים בעולם כולו, והוא נחשב לאחד המושמעים ביותר עד היום. ההצלחה ההיא הובילה להפקת סרט המשך בכיכובו של דן אקרויד לאחר שבלושי עצמו עזב אותנו לעולם שכולו טוב, תחת הטייטל "Blues Brothers 2000" אבל זה כבר סיפור אחר…

ההזדמנות לחוות את המחזמר שדן אקרויד (אלווד בלוז) וג'ודית בלושי כתבו, ביימו והפיקו תחת הטייטל Blues Brothers Approved המביא את סיפורו של הסרט מעל במת התאטרון, נפלה לידי כאשר משרד לאן וחברת אגו איסט חברו כדי להביא את ההפקה העשירה הזו לארץ, ואכן אמש עם המזל המיוחד שיש לי בהופעות להתיישב במקומות זהב (שורה רביעית בגוש המרכזי מול הבמה…) זכיתי לחוות במשך שעתיים (כולל הפסקה…) את אחת מתצוגות המחזמר האיכותיות כמו שרק בארצם של הגיבורים יודעים להרים, החל מהתפאורה, ההרכב המוסיקלי המלווה בסגנון ההרכב שכיכב בסרט –  גיטרה, בס, תופים, קלידים וכלי נשיפה, צמד השחקנים זמרים לוליינים בדרנים מצוינים בתפקידים הראשיים, בראד הנשו בתפקיד ג'ייק ומארק לאוסון בתפקיד אלווד, לבושים בחליפות השחורות וחובשים את משקפי הריי-באן מדגם WAYFARER הקלאסיות שהאחים בלוז נתנו להם עדנה מחודשת ולמעשה בעקבות הסרט הפכו לדגם מוביל ומודל לחיקוי אצל טובי יצרני משקפי השמש. לצדם שתי זמרות וזמר המבצעים את תפקידי האורחים הרבים לפי הסרט.

שעתיים תמימות שבמהלכן הספקתי לשחרר מתוך הדי,אן,אי האישי שלי את הזיכרונות והריגושים של הסרט, כעת על בימת ההיכל, ולא, אסור לעשות השוואות בין הסרט לבין המחזמר, זה יהיה לא הוגן, לא צודק ולא בכלל, רוב רובו של הקהל היה מעל גיל חמישים, אני בטוח שתשעים ותשעה אחוז מהצופים ראו במהלך חייהם את הסרט, מכירים את השירים וזו גם הסיבה שהם מלאו את ההיכל, שרו, רקדו ונופפו בידיהם ונהנו לאורך כל המופע, גם אני.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

קטע אחד מהמחזמר, צילום: יובל אראל

 

 

הכי חדשים

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

נוסטרדמוס, איינשטיין והגולם נפגשים על הבמה

מה משותף לנביא העתידות נוסטרדמוס, למדען אלברט איינשטיין ולגולם מפראג? לכאורה, לא הרבה. אלא שהכוריאוגרפית נדיה טימופייבה...

חמישים שנה, U2 שוב כובשת את המגרש

יש להקות שהזמן הופך אותן לזיכרון נוסטלגי, ויש כאלה שממשיכות לכבוש פסגות חדשות. חמישים שנה אחרי שהחלו...

כשהפוליטיקה נכנסת לפלייליסט

נתחיל בכך שלא אביע כאן היום עמדה פוליטית (אשתדל...). במקום זאת, אנסה לגעת בשירים שעשו זאת במקומי....

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

הערה 1

  1. איפה, איפה הגאון השמן הזה, שעזב אותנו לאנחות לפני 33 שנים והשאיר אותנו רק עם החיקויים האינסופיים ביוניברסלים למיניהם…..זה לא כוחות….כל להקת הנגנים היתה ערימת כשרונות מוכרת וידועה כשחלקם הגדול פעילים עד היום, קב קאלוויי הגדול,ריי צ'רלס,ארת'ה פרנקלין, ג'ון לי הוקר וג'יימס בראון….אח……טין יותר דברים כאלה.

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....