סיקור הופעות

החגיגה של גלי עטרי

מופע לכבוד השקת האלבום "אהבה למרחקים ארוכים" וציון 40 שנות קריירה, גלי עטרי באמפי תאטרון קיסריה, חמישי 11.06.2015. אורחים – מתי כספי, יובל דיין, סגיב כהן ודקלון. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

גלי עטרי עושה את קיסריה. צילום: יובל אראל
גלי עטרי עושה את קיסריה. צילום: יובל אראל

אמנם אמש בצעה גלי עטרי רק שיר אחד מתוך האלבום החדש – "אהבה למרחקים ארוכים", האלבום השניים עשר מתוך אלבומי הסולו שהוציאה גלי עטרי במהלך הקריירה הארוכה שלה כזמרת, קריירה שהחלה למעשה כבר בגיל 17 עם השיר "יש לך שמש", אך אף אחד לא ייתן לעובדה פעוטה זו להרוס את השמחה בחגיגה הגדולה שנערכה  אמש באמפיתאטרון של קיסריה העתיקה, סוג של אמירה וציון סטטוס מעמדי בתחום המוזיקה הפופולרית של עמישראל, חגיגה שההכנות אליה החלו בקיץ אשתקד ונדחו בשל המערכה הצבאית שנחתה עלינו אז, דחייה של המופע המתוכנן והשקת האלבום החדש.

גלי ומתי, קיסריה. צילום: יובל אראל
גלי ומתי, קיסריה. צילום: יובל אראל

גלי עטרי, שעל מדף תאריה רשומה הזכייה באירוויזיון בשנת 1979 עם השיר "הללויה", בת העדה התימנית השנייה שהגיעה להישג הזה אחרי יזהר כהן, בעניין זה אעסוק בהמשך, הזכורה ככוכבת היפיפיה שהשתתפה בסרטים "הלהקה", "דיזנגוף 99" ו"שוברים", תמיד בתפקיד זמרת נוגה עם נפש שברירית, הגיעה אמש אל הבמה באמפיתאטרון הרומאי העתיק בקיסריה כדי לחגוג אל מול חמשת אלפים אוהדים ומעריצים השומרים אמונים, את הקריירה העשירה שלה לאורך יותר מארבעה עשורים. כשהיא חוצה את קו גיל השישים, שומרת גלי עטרי על מראה רענן וחינני, צולחת את "מבחן קיסריה" המוזיקלי בהצלחה יתרה עם מופע עשיר הכולל ייצוג מכובד מהקריירה שלה.

יובל דיין וגלי עטרי, קיסריה. צילום: יובל אראל
יובל דיין וגלי עטרי, קיסריה. צילום: יובל אראל

עם מיטב הלהיטים לצד דואטים ואירוח של חברים מוזיקליים החל ממתי כספי הכמעט מיתולוגי, אחד מעמודי התווך של הזמר הקל בישראל, עובר לדור החדש, לדעתי בקונסטלציה אחרת ניתן היה לומר שיש פער דורות כמעט כאם ובתה, כאשר לצידה של גלי מתארחת יובל דיין המקסימה שמקבלת גם את הכבוד לבצע שיר אחד שלה סולו עם גיבוי מוזיקלי של כל הרכב הנגנים המלווה את המופע הכולל את נועם בורג ואיתמר מאירי בגיטרות, עמית הראל בקלידים, בנצי גפני בגיטרת בס, סלעית להב בחליל ואקורדיון, ליהי סעדי בחצוצרה, עודד מאיר בטרומבון ואלי בן שושן על התופים, לצד שלישיית זמרות הליווי תהל שוהם, אנה אקרד ושירה כהן.

סגיב כהן וגלי עטרי, קיסריה. צילום: יובל אראל
סגיב כהן וגלי עטרי, קיסריה. צילום: יובל אראל

וכמובן, הנקודה התימנית שציינתי קודם לכן, הגרוב הזה שמביא את חברת האבטחה לדאוג לסדרנים מבוזרים מתחת לקדמה הבמה שמא יחפוץ מי מהקהל לעלות וליטול חלק בצעד תימני יחד עם האורחים האחרונים –  סגיב כהן, המלווה את הקריירה המוזיקלית של גלי משנת 2008, עם "בין האש ובין המים" שאת כל שיריו כתב והלחין סגיב, חיבור שנוצר בזכות אוזנה המצוינת של אחותה המנוחה של גלי – שוש, אשר נחשפה ליכולותיו המוזיקליות של סגיב במסגרת תוכנית הרדיו שלה. ואכן, אמש על הבמה בצעו סגיב וגלי שניים משירי אלבומם, עד שגלי הזמינה את יוסי לוי, המוכר לכולם בשם הבמה "דקלון", שותפו המבוגר יותר של סגיב כהן לצמד המצליח והגרוב התימני השתחרר לאוויר הים הצלול שמילא את השמיים מעל האמפיתאטרון במחרוזת שירים עממית במקצב תימני שאפילו שלישיית הווקליסטיות שליוו את המופע פצחו מאחור בצעד תימני, מעולם לא ראיתי את גלי עטרי כל כך מאושרת כמו ברגעים אלו כשלצידה סגיב ודקלון, רגעים שמבחינתי, ועזבו את כל רשימת השירים המופלאה והמצוינת שהמופע הכיל, היו השיא והתענוג, כי מוזיקה היא קודם כל שמחה, וזו הייתה כאן לתפארה.

חוגגת ארבע עשורי קריירה, גלי. צילום: יובל אראל
חוגגת ארבע עשורי קריירה, גלי. צילום: יובל אראל

אז מה היה לנו?

חמשת אלפים צופים, מעל 30 שירים, זמרת אחת מצוינת וחגיגה מוזיקלית שמחה. גם אני עשיתי את קיסריה.

ליין אפ: אהבה למרחקים ארוכים, בראשית, רק אתמול, סוף העונה, נפאל, אזמרלדה, רגע של שקט, שיר שיביא לך אהבה, אם יש לך שמש, שמש אדומה, עוד מעט, קסמים, סתיו ישראלי, ממריאה ברוח, עוד יום (עם מתי כספי), שלווה – (עם יובל דיין), אל תאמר – (יובל דיין), תני לו פרח, מהמרחקים – (עם סגיב כהן), בין האש ובין המים – (עם סגיב כהן), מחרוזת תימנית – איילת חן, אסוף זרויים (עם דקלון וסגיב כהן), חזקה מהרוח, הכל עומד במקום, רק מה שאת אוהבת, ולנטינו הדרן: מקיץ אל החלום, מחרוזת "חלב ודבש" – גלגל ענק, שיר לשירים, יחד, הללויה, אין לי ארץ אחרת – אקפלה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

 

פליי ליסט – וידאו גולשים, קרדיט צילום – שובל כהן ניסן ואופיר הררי.

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: