כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

חביבות לבבי

האחיות חיים, אקא A-WA, במופע השקת סינגל הבכורה "חביב גלבי حبيب قلبي HABIB GALBI", חמישי, 02.04.2015, מועדון בארבי, אורחים – תומר יוסף, שי צברי. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת במקביל ב"סלונה" ו"בילויים". תמונה, וידאו וסחוג נתרמו לקולה קמפוס.

תאיר, לירון ותגל חיים, A-WA. צילום: יובל אראל
תאיר, לירון ותגל חיים, A-WA. צילום: יובל אראל

יש מוזיקאים שאתה  נדלק עליהם מהרגע הראשון, השמיעה, המראה, מיד, נוצר הקליק, כמו אהבה ממבט ראשון, אבל במוזיקה. כך אני והאחיות חיים, או A-WA בשם הבמה, לך תדע מה הכוונה – אהבה או "אהווה" תימני, העיקר שהן מדליקות, שרות בהרמוניה, משמרות את הגחלת של שירת תימן.

בפעם הראשונה שראיתי אותן, ביום ההולדת 17 של קולה קמפוס בבלוק בתחנה המרכזית – "שלוש אחיות ששרות ביחד ונשמעות כמו ישות אחת", אחד השירים שהן בצעו היה "חביב גלבי ויא עייני" שנשמע ממש לקוח מדייואן שירה תימני, כזה שתופס אותך בקצב ובמחזוריות המרקידה שלו.

מאז אני משתדל לא להחמיץ אף מופע שלהן בעיר העברית הראשונה (האמת שאפילו תפסתי אותן לפני שנה בפסטיבל מדיטרנה באשדוד עם להקת המנטור שלהן תומר יוסף – בלקן ביט במופע MINIMAL ).

האחיות חיים, משחרות לתל אביב, A-WA. צילום: יובל אראל
האחיות חיים, משחרות לתל אביב, A-WA. צילום: יובל אראל

עקבתי אחר ההתפתחות וההתקדמות, הן הספיקו להפציע מעבר לים בסבב הופעות בפסטיבלי מוסיקה בפולין וצרפת מול קהל מחבק, כשבמקביל החלה עבודת אולפן עם תומר בעקבותיה כבר שחררו באופן רשמי את הסינגל קליפ – "חביב גלבי حبيب قلبي HABIB GALBI", עניין שהפך אותן לפופולאריות בעולם הרחב, במיוחד במדינות המפרץ הפרסי, מבחריין, כווית וסעודיה ועד אפגניסטן ופאקיסטן, הצליל הריטואלי, שאנטי, שבטי המתבסס על מקצבים תימניים, טקסטים שחלקם מגיע משירת הנשים היהודיות בתימן, מצליח לחדור את הגבולות האמתיים ולהגיע ללבבות של צעירים המחפשים את הצליל האוריינטלי העכשווי בעולם הרחב.

האחיות חיים, הצליל התימני העתיק מתעדכן. צילום: יובל אראל
האחיות חיים, הצליל התימני העתיק מתעדכן. צילום: יובל אראל

בכלל מה הסיפור של האחיות חיים או A-WA?

הן מגיעות במקור מהישוב שחרות, נקודה קטנה על הדרך לאילת, ממש לא רחוק מהגבול המצרי. בנופי הערבה ותחת שקיעות מדבריות גדלו תאיר, לירון ותגל – שלוש האחיות לבית משפחת חיים שילדיה התברכו בכישרון מוסיקלי, ושלוש האחיות למדו מוזיקה, שרו, רקדו והופיעו יחד ולחוד מגיל צעיר.

ומהו הסיפור של הלהיט האדיר ששטף את הסצנה המקומית עד המפרץ הפרסי?

במהלך חיפוש חומרים מוזיקליים מהמקורות התימניים, קו שהוביל תומר יוסף כמנהל ההרכב, הן נתקלו יום אחד בשיר "חביב קלבי ויא עייני" – שיר תימני עתיק שהכירו מילדות והפעם בביצוע של שלמה מוקעה ז"ל, שהיה יוצר ומלחין, שלאחר מותו זכו כמה משיריו לחשיפה בינלאומית, כאשר הזמרת עפרה חזה אמצה אותם, מכאן ועד חפירת עומק שערכו הבנות באסופת שיריו ואימוץ משיריו כגון "יריתיש אל ורדה" ו"ג'רסת א זנגבילה" שכבר קיבלו עיבוד והפקה חדשה, ובכלל ההתעמקות בשירת נשות תימן, שעברה מדור לדור הדרך הייתה די קצרה.

A-WA ושי צברי בבארבי. צילום: יובל אראל
A-WA ושי צברי בבארבי. צילום: יובל אראל

ואם כבר אני חופר למעמקים אפשר וראוי לציין כי שירתן של האחיות מחוברת היטב למה שמוגדר בפי מביני הדבר ל"נשיד", סוג שירה הלקוחה מהדיוואן ומוגדרת ברצף נשיד-שירה-הלל, המלווה בתיפוף בפח, אופייה המוסיקלי קצוב ובדרך כלל זוהי שירת קבוצה, אף כי יש בה לא מעט פסוקי סולו שהקבוצה עונה עליהם, לעתים כחזרה על שירת הסולן ולעתים כהמשך שלה.

 

אמש, ממש יום לפני ליל הסדר, חגגו האחיות תאיר, לירון ותגל חיים את השקת הסינגל במופע חגיגי במועדון בארבי, וכמו שבהגדת פסח רבי יהודה היה נותן בהם סימנים, כך היו הסימנים התימניים בכניסה למופע, כבר בכניסה המתינה אמו של המנטור, תומר יוסף, עם קערת חינה וביקשה למרוח את ידי הנכנסים, אני התחמקתי באלגנטיות כשהסברתי שאני צריך לאחוז במצלמות וזה יכול ללכלך את הציוד…, עוד צעד וחצי פנימה וריחות הסחוג והג'חנונים עלו באפי, כן, דוכן חמץ אחרון עם הבצק השמנוני הזה המתין לקהל, בתוך המועדון דפקו צמד תקליטניות עטויות קפוצ'ון מעוטר במטבעות מעל ראשן, בנוסח ראפ תימני שכזה, מחממות את האווירה באולם…

A-WA ותומר יוסף בבארבי. צילום: יובל אראל
A-WA ותומר יוסף בבארבי. צילום: יובל אראל

בשעה עשר וטיפ טיפה, עולים הנגנים של האחיות חיים לבמה, הוד מושונוב עם הקיטאר, אמיר זאבי בגיטרה חשמלית, יוגב גלוסמן בגיטרת בס וכינור, אמיר ברסלר על התופים והחגיגה התימנית הגדולה מתחילה!

תאיר, לירון ותגל חיים, בלבוש אוריינטלי חדשני, לא באמת הקטע של הנשים היהודיות בתימן, מגישות ליין אפ הכולל בין היתר עשרה שירים בתימנית, כאמור חלקם של מוקעה המנוח, מעובדים ומקפיצים במקצבים שתופסים אותך ישר במותניים ובכפות הרגליים עם מקצבי הדעסה, מעת לעת נוצרים בקהל מעגלי נשים רוקדות.

את הדבש והסמנה של הערב מביאים עימם האורחים במופע, הראשון, שי צברי, שמבצע עם האחיות את השיר מספר שמונה שכתב יענקלה רוטבליט והלחין מיקי גבריאלוב ומוכר בביצועו של אריק איינשטטין מתוך האלבום "בדשא אצל אביגדור", סוג של מחווה למוזיקה של יהודי תימן "יונתי תמתי וכו'…", גם תומר יוסף לא טומן ידו בצלחת ולפני שהוא לוקח את מקלות התיפוף הוא דואג לתת ביצוע משותף עם האחיות והנגנים לשיר "אהבת רעיה רצוני" שאת מילותיו כתב הרב שלום שבזי ואהרון עמרם הלחין ומוכר במיוחד בביצועו של זוהר ארגוב המנוח, האמת, היו חסרים לי עכשיו פחי הזיתים של צברי וכמה רקדנים ארוכי פיאות מנופפים בפרקי ידיהם כדי להשלים את התמונה ולחשוב שהבארבי התעופף לו בחשכת הלילה היישר לפארק העירוני של ראש העין….

חביב גלבי ויא עייני, רקדנים בבארבי. צילום: יובל אראל
חביב גלבי ויא עייני, רקדנים בבארבי. צילום: יובל אראל

רק לקראת הסיומת של החפלה של הערב מגיע תורו של חתן השמחה, הסינגל "חביב גלבי حبيب قلبي HABIB GALBI" להיות מוגש לקהל, אולם, עם תוספת מדליקה, רון יוסף, נריה נגר וליאור אושמי, שלושת הרקדנים המופיעים בקליפ המלווה את הסינגל עם השקתו, עולים לבמה ונותנים סשן ריקוד שלא היה מבייש אף רקדן ברייקדנס מצנעה ועד בחריין, סוג של חימום קהל לקראת השיר עצמו.

את ההדרן מגישות האחיות עם שיר ערש תימני שאותי בטוח היה מחזיק ער עוד כמה ימים טובים…

בקטנה – אם אכן חשקה נפשכם במחולות תימן, בחול המועד פסח, יום רביעי, מועדון האזור, יתופפו על פחים וינענעו בהדס וריחן כשאהרון עמרם, דקלון, ציון גולן וסגיב כהן יופיעו בפני המוני אוכלי פָתוּת וחילבה, תבואו, יהיה סחוג.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו, צילום: אדוה אראל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא