יום שני, אפריל 27, 2026

הגיהנום האדום

מופע השקת אלבום בכורה ללאה קטמין, להקה של אוהדי הפועל תל אביב, מועדון בארבי, שילוב של הערצה לקבוצה עם בוז לאחרות. 10.08.2013. נכח, נשרף ומביא את המראות והקולות – יובל אראל.

לאה קטמין, בארבי. צילום: יובל אראל
לאה קטמין, בארבי. צילום: יובל אראל

אתחיל בחפירה קלילה – אל המשחק בכדור התוודעתי כילד קטן במה שנקרא כדורגל עמודים, כדרור על מגרש הכדורסל השכונתי, בין מרצפות המדרכה העקומות ובעיטה לעמוד נושא הסל, כמה שנים מאוחר יותר, בגיל 12 לערך כבר התאמנתי דווקא בכדורסל במגרש המרצפות העקום של הפועל תל אביב על גדת הירקון, זה היה עוד לפני שאוסישקין הפך לאולם מקורה, הפועל תל אביב הייתה סוג של חלק מהתדמית שהוקרנה לתלמידי בית החינוך בצפון – בית הספר היסודי ע"ש אהרון דוד גורדון, מעין מעוז של הסוציאליזם הישראלי בשנות השישים והשבעים בתל אביב, תזוזה קטנה העבירה אותי למשטחי הדשא בפארק לאימונים בקבוצת שמשון תל אביב ובכמה הזדמנויות אף עשיתי את דרכי מהצפון השקט בתל אביב לאצטדיון בלומפילד לראות את הפועל תל אביב מנצחת במשחקי הגביע.

עם השנים התרחקתי מהתחום, אימצתי את גישתו של קופיקו הדוגלת בחלוקת 22 כדורים ל- 22 השחקנים, שלא יריבו על הכדור ופניתי לגלישת גלים, ספורט אינדיבידואלי מאתגר יותר וכיפי יותר. שלב יותר מאוחר הוביל אותי לעשות "שעות נוספות" בשמירת הסדר (?) במגרשי הכדורגל בשבתות, שם למדתי להכיר גם את הצד המכוער של אוהדי הכדורגל, מה שנקרא הכח להמונים, אלימות, פיזית, מילולית, שירי קללות, בדקות האחרונות של המאה העשרים אף התגלגל אלי עותק מאלבום שירים "חברים שרים טייב", שיוצרו, התמלילן והמעבד המוזיקלי גל סוקולובסקי הגיע לחקירה במשטרה בחשד להסתה, חקירה שהסתיימה בגניזת התיק, אבל מאז הלך הרוח השתנה וכיום סוקולובסקי עומד מאחורי שיר המחבר את כלל האוהדים של כל הקבוצות לאהבת הכדורגל…

הקשר האחרון והרופף שנותר לי עם האהדה להפועל תל אביב שבין שורותיה כבר לא כדררו שמות כשייע פייגנבוים, או בשערה עמדו שמות כאריה בז'רנו, הסתכם ברקע אדום בהודעות המייל ששלחתי בימי ראשון בבוקר במשרד לאחר נצחון בשבת….

שלנדא, קטמין. צילום: יובל אראל
שלנדא, קטמין. צילום: יובל אראל

אז מה היה לנו? אמש הזדמן לי להגיע למועדון בארבי בתל אביב לסקר מופע השקה של הרכב בשם "לאה קטמין", הרכב מוזיקלי המתמחה בביצוע שירי אוהדים אדומים, הרכב המורכב מכמה מוזיקאים המוכרים לי – נטע גופן מ"סטריט מיוזיק"  ו"הפוסי של לוסי" שעומד כעת מאחורי הפרוייקט של לאה קטמין, ושי לנדא "שלנדא" מ"גולשי אבן נייר ומספריים" ועוד שורה של ראפרים באדום, אוהדים שרופים של הפועל תל אביב.

אחרי טקס קצרצר של בדיחות וארוח סטדנאפיסטים ושחקנים כולל כבוד לגל קוסלובסקי, התמלילן האדום, החל המופע, כמה מאות שדים אדומים (גם אני לבשתי אדום, לא להתבלט) מלאו את המועדון שהפך אדום חגיגי, כדי לרקוד ולשיר יחד עם הלהקה שירים שתמציתם אהבה ללא גבולות והערצת קבוצת הכדורגל האדומה על כוכביה, אך לצערי כללה גם כמה קללות, אבל יתכן שאני סוג של אולד סקול וכיום שנאה היא חלק מהדבר, אולי האכזבה מההפסד בליגה האירופאית ביום חמישי עוררה את הגל העכור, אמנם לא הייתי אמור לצפות לשירי אהבה ובלדות רוק, אך לא ציפיתי שאווירת הגהינום האדום של יציע חמש בבלומפילד תתנחל לחלוטין בבארבי (המרוחק כמה מאות מטרים מהאצטדיון…).

הייחוד של לאה קטמין הוא בתפיסת השירים שאוהדי הקבוצה השרופים חיברו ומושרים מידי משחק ביציע, לערוך אותם בהפקה מוזיקלית ולהגיש אותם לחגיגה מטורפת של שמחה. והיה את הקטע של עליית הילדים הקטנים לשיר העידוד, מה שאמר, דור לדור יביע אומר…

אדומים בבארבי. צילום: יובל אראל
אדומים בבארבי. צילום: יובל אראל

אז אמנם היו הרבה שירי אהבה והערצה, וזה כיף להתאסף לשיר ולעודד, אבל תסלחו לי אוהדי הפועל, לא התלהבתי, לא מ"שמעון מזרחי מת", לא מ"השוטר על פסי הרכבת" ולא מעוד שטף קללות ואיחולי יסורים שנדחפו בין הצלילים, זו לא התרבות הספורטיבית שלי, קחו עצה, צאו מהשנאה, תתמקדו רק באהבה.

אדום זה גיהנום.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו

וידיאו גולשים

הכי חדשים

המחול של יהודה דרומי – ניסויים נרשמים בגוף

הרקדן היוצר והכוריאוגרף יהודה דרומי פועל בשוליים הרוחשים של עולם המחול ובוחר במרחב הפרינג' כדי לחדד שפה...

זהות בשכבות – תום כהן והתזמורת חוזרים עם “מטרוז׳”

מאסטרו תום כהן ותזמורת ירושלים מזרח ומערב יוצאים לסיבוב הופעות חדש עם “היהלום II - מטרוז׳”, מופע...

האלבום החדש של נטע ברזילי – סרנדה

נטע ברזילי נפרדת מהפופ ובוחרת להרגיש - “סרנדה” מציג סיפור אהבה שבור והופך אותו למסע מוזיקלי חשוף, בואו...

הילה רוח במופע חי בנואיבה

אחרי שהוציאה את האלבום "שחור זוהר" ממשיכה הילה רוח לנוע קדימה, לא לחכות לרגע הנכון אלא לייצר...

רוני בר הדס – אמא מלכה

יש שירים שנכנסים לאט ונשארים הרבה אחרי. רוני בר הדס לא מנסה לכבוש בכוח. היא נותנת לשיר...

גילן שחף – תרבות תחת אש

תרבות תחת אש - כשהשירים לא מפסיקים גם כשהתותחים רועמים יש רגעים שבהם המציאות סוגרת עליך מכל כיוון...

הערה 1

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

יום חנויות התקליטים 2026 יצויין בישראל

יום חנויות התקליטים 2026 - כשהוויניל חוזר לחיים גם בישראל בשבת הקרובה, 18 באפריל 2026, יצוין ברחבי העולם...

להקת טיפקס מחזירה את החיים לבארבי

אחרי ימים לא פשוטים, יש רגעים שבהם התרבות פשוט חוזרת לנשום. מחר בערב ייפתחו שוב דלתות מועדון...

האמרגן אשר ראובני הלך לעולמו

האמרגן ואיש המוזיקה אשר ראובני הלך לעולמו לאחר תקופה של אשפוז, בעקבות זיהום חיידקי בדרכי הנשימה. בן...

קולנוע במקום

רשת מועדוני התרבות FRIENDS מבית ההסתדרות משיקה יוזמה חדשה שמדברת בדיוק אל הרגע הנוכחי. כשאולמות התרבות מתמודדים...

מצעד הלהקות הצבאיות יוצא לדרך

תחנת הרדיו כאן גימל פותחת את ההצבעה למצעד השנתי ליום העצמאות וממקדת השנה זרקור על אחד הפרקים...

התרבות שוב נעצרת

עולם המופעים בישראל שוב נעצר. אולמות נסגרים, הופעות מתבטלות, והבמה מחשיכה. זה לא מפתיע. זה דפוס שחוזר...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא