פס קול שבועי

פס הקול השבועי 23042013

באביב, אחרי הגשם השוטף!! כמו פטריות, צצים להם שירים חדשים, מעניינים, מהנים, מרתקים, גם קליפים, גם מועדי הופעות, הזמנה להאזנה וצפייה. (והשבוע לא חייב להסתיים…)

 

 

פרסומת

 

ראודור מבקש לעוף

ראודור. צילום: יובל אראל
ראודור. צילום: יובל אראל

לאחר שני סינגלים מוצלחים "מדרון האהבה" ו"משהו משלי" ממשיך  ראודור , רוקר באר שבעי מוכשר, במסע המוסיקלי שלו  ומשחרר את "לעוף" סינגל נוסף מאלבום הבכורה שיראה אור בקרוב!

"לעוף" הינו שיר תקווה וצמיחה, התעוררות רוחנית  שבמסגרתו חושף ראודור  פיסת חיים מעולמו הפרטי.

פרסומת

הבלוג נכח בהופעה קודמת של ראודור בתל אביב, הרשמים כאן.

הופעתו הקרובה של ראודור תתקיים בתאריך 25.4.2013 בשעה 22:00  בבר גיורא, תל אביב.

 

 

הפרפר של מעין קדם

מעין קדם. צילום: בוריס קודאן יח"צ
מעין קדם. צילום: בוריס קודאן יח"צ

למעין קדם המוסיקה הנה מסלול ודרך חיים, כבר מגיל רך ביותר החלה לכתוב ולהלחין שירים ואף לנגן בפסנתר, גיטרה וצ'לו.

בשנים האחרונות הקליטה מעין שירים לאלבום בכורה שלה, העומד לצאת בחודשים הקרובים, השיר "פרפר" שהנו השני שהושק לאחר הסינגל המלווה בקליפ המרתק "לשמור קצת על עצמי", דן בנושא האהבה הנכזבת וההשתוקקות לנחמה, מדובר במעין דיאלוג בין שני קולות פנימיים מנוגדים – מצד אחד הקול אשר קורא להיכנע לפחדים ולחששות, ומהצד השני הקול המחבק ומעודד להמשיך להילחם ולא לוותר. ה"פרפר" מסמל בשיר את היציאה אל האור, את הבקיעה מהגולם לאוויר העולם, אל החופש…

הופעתה הקרובה של מעין קדם תתקיים בתאריך 15.05.2013 באוזןבר, שעה 22:30

 

 

 כל הציפיות של ברק אולייר

ברק אולייר. צילום: איל שפירא יחצ
ברק אולייר. צילום: איל שפירא יחצ

ברק, בנו של גיטריסט הפלמנקו בעל השם באלדי אולייר, החל להופיע בגיל צעיר בהרכב של אביו בארץ ובעולם, עתה הוא עומד להשיק את אלבום הבכורה במהלך חודש מאי, לאחר שנים של כתיבה והקלטות, מדובר באלבום אקוסטי ומינימליסטי, שהוקלט בלייב, בלי תיקונים ואפקטים. את ברק מלוות הצ'לנית מאיה בלזיצמן והזמרת מיה יוהנה מנחם

"כל הציפיות", הסינגל החדש של ברק אולייר, עוסק בציפיות אדם מעצמו ומהסביבה הקרובה, ציפיות שפעמים רבות מובילות לאכזבה. את אלה הוא עוטף בהפקה אקוסטית וחמה, שהספיקה בינתיים להפוך לסימן ההיכר שלו.

מופע השקת האלבום יתקיים בתאריך 28.05.2013 באוזןבר בשעה 20:00.

 

 

המרפסת נפתחת לסיון שביט

סיון שביט. צילום: דפנה סקר מאסי
סיון שביט. צילום: דפנה סקר מאסי

סיון שביט המתגוררת בשנים האחרונות בברלין, משיקה סינגל ראשון מתוך אלבומה הרביעי, שכולו יהיה בעברית. השיר "מרפסת נפתחת, נכתב בידי סיון שביט והולחן על ידי אמיר צורף וסיון שביט.

סיון אומרת על השיר, המגורים מעבר לים והשפה  – "כמו אומנים רבים בכל תחומי האומנות, הרגשתי צורך לממש את הכמיהה לגור במקום אחר. אבל על השפה אני לא יכולה ולא רוצה לוותר, אני אוהבת עברית, היא חלק מהותי מהזהות שלי. מאחר והשפה העברית מחייבת בחירה מגדרית, מצאתי את עצמי עוסקת בכתיבת מונולוגים של גברים לאורך השנים. יש משהו חושני, חושי וער, בכניסה לרוחו וגופו של המין שני."

 

 

אופליה של צרויה להב

צרויה להב. צילום: אילן בשור יח"צ
צרויה להב. צילום: אילן בשור יח"צ

אחרי שורת להיטים המבוצעים בידי מיטב הזמרים והזמרות בפס הקול הישראלי מפרי כתיבתה של המשוררת והזמרת צרויה להב, מבקשת היא לגשת לקדמת הבמה, הפעם צרויה להב  זוכת פרס "מפעל חיים" של אקו"ם לשנת 2102, בשיר בכורה שנכתב ומבוצע על ידה מתוך אלבומה הראשון. שהולחן ע"י יהודה פוליקר והופק ע"י יהודה פוליקר ולואי להב.

"אופליה" הינה בלדה יפיפיה ומרגשת, המתמרדת נגד הסיפור הנודע אודות דמותה של "אופליה" המיתולוגית, השייכת לדור של נשים שלא יכלו למרוד.

 

 

עכשיו עם נגה מורג

נגה מורג. צילום: ישי נימוקורוב יח"צ
נגה מורג. צילום: ישי נימוקורוב יח"צ

נגה מורג, זמרת, פסנתרנית ושחקנית, החלה את דרכה המקצועית בגיל 12 כסולנית באופרה "חליל הקסם", והמשיכה להפקות שונות באופרה הישראלית, כמו כן שימשה כסולנית בקונצרטים עם התזמורת הקאמרית, הפילהרמונית, סימפונט רעננה והתזמורת הסימפונית הישראלית.

נגה מגישה עיבוד  מחודש ומעניין לשיר "עכשיו" של ג'וני שועלי, על העיבוד וההפקה המוסיקלית של הביצוע המחודש,אחראי ארי קטורזה המגיע מעולם הרוק, ואילו נגה מגיעה מעולם המוסיקה הקלאסית והתיאטרון.ביחד הם יוצרים ביצוע רוק קלאסי ותיאטרלי שופע בהרמוניה וקסם.

"השיר הזה מבחינתי הוא שיר אהבה וגעגוע לילדה שהייתה ואיננה – כל אחד מוזמן לפרש את השיר כרצונו" אומרת נגה.

 

 

יפו של טליה אליאב

טליה אליאב. צילום: יובל אראל
טליה אליאב. צילום: יובל אראל

טליה אליאב עומדת בפני השקת אלבום חדש – "06.28" שיושק בתאריך 28 למאי הקרוב. אמש שחררה טליה שיר ראשון להאזנה ברשת, שיר על יפו, האזינו.

 

 

הדרה לוין ארדי ואלון עדר – מישהו פעם

הדרה ואלון. צילום: אורי רובינשטיין וערן אהרונסון יח"צ
הדרה ואלון. צילום: אורי רובינשטיין וערן אהרונסון יח"צ

הדרה לוין ארדי מארחת את אלון עדר לדואט מקסים מקסים מקסים, שעושה גם בּוּם בלב, וגם שמח. שיתוף פעולה מרגש בין שני המוכשרים, עם הניצוץ, התעוזה, החום וההומור, והמזג ההרפתקני המייחד את שניהם, כל אחד במקומו ובתחומו. שיר יפהפה, מילים פשוטות ומדוייקות, ביצוע שובה לב.

"כתבתי את השיר הזה לפני כך וכך שנים. השיר הזה היה כמו הנעל האבודה של סינדרלה, ואני הייתי הנסיך שחיפש את המפיק שיתאים לנעל. הרבה מפיקים מדדו את השיר, והרבה גירסאות נגנזו. עד שהכרתי את אלון עדר החתיך והתאהבתי בו במבט ראשון, בגן לוינסקי. יש לי הרבה דברים טובים לומר עליו, והיריעה קצרה. אז בקצרה, הוא התיישב בול על מה שחיפשתי. הוא חכם, וקל, ומבין עניין בלי כובד, וברוב כישרון. שנים חלמתי על דואט עם לב גדול, אבל שיש בו מספיק הומור ומיסטול פנימי כדי להכיל את החיים האלה. אני חושבת שמצאתי בו חבר לנפש המוסיקאלית שלי. שנינו חסרי מנוחה, מציאותיים לזרא, רוצים את השמיים, אבל מתהלכים על האדמה. הוא בסנדלים תנכ"יות בדרך כלל, אני בסניקרס בלויות. הוא גם נורא טוב לב. ושומעים את זה מייד." כך אומרת הדרה.

ובהזדמנות זו, ככה אני מניח את זה פה בצד – אמא של אלון – מיקי קם (אל תתחיל עם הורים…) תופיעה עם שיריה במופע בכורה ביום שישי הקרוב בצהריים בצוותא, תבדקו, מעניין, אני אהיה שם.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

תגובה אחת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: