דיווח מהשטח

שלישי באוזן, פעמיים כי טוב…

אמצע השבוע, שני מופעים המייצגים את קצוות הסצנה העצמאית, אלקטרו מתחכם בנויז ודיסהרמוניה לצד לשון מחודדת המשלחת חיצי ביקורת אינטלקטואלים, קיצו במופע אחרון לקיץ 2012, אבי עדאקי במופע לילי משובח, מדווח – יובל אראל.

לרה, קיצו, אוזן בר. צילום: יובל אראל
לרה, קיצו, אוזן בר. צילום: יובל אראל

הפרגוד הכבד החוסם את הכניסה לאולם ההופעות באוזן בר הסתיר את ההפתעה שציפתה לקהל הרב שהגיע למופע הראשון אמש במועדון, הייתה מעין תחושה חגיגית, מדובר במופע אחרון לעונה זו של חברי להקת קיצו, אחרי מירוץ עמוס שהוביל את השקת אלבומם השני – A Swarm of Details into Your Umbilical Cord וכלל סבב הופעות מגוון יורדים חברי ההרכב מהזירה לסשנים של כתיבה, הקלטות ועיבודים, ישנם גם פרוייקטי צד, אחד מהם של נעם הלפר, הגיטריסט, Folo, הרכב צמרת ירושלמי שיגיע בתאריך 09.08.2012 לבית העם ברוטשילד, אבל בואו נחזור למטרה הבסיסית, כאשר הפרגוד נגלל הצידה נחשפה ההפתעה באולם – הבמה נשארה חשופה, כלי הנגינה הועמדו במרכז האולם, כבלי החשמל השונים חווטו במעטה איזולירבנד מהאולם לבמה, הקהל הרב שהחל לנהור פניהמ נעמד בעיגול סביב מדורת השבט – קיצו, התאורה שהוסבה לטובת המופע כוונה בעיקר לתקרה או לתיבות התהודה של מערכת התופים, ווי ג'י ממוקד אל התקרה מקרין ללא הפסקה קליפים מרצדים התואמים את צלילי המוסיקה.

קיצו, מופע סיום עונה, אוזן בר. צילום: יובל אראל
קיצו, מופע סיום עונה, אוזן בר. צילום: יובל אראל

לרגע נזכרתי במופע הראשון של קיצו בו נטלתי חלק, פסטיבל רחוב בשביל המפעל, מאחורי מערכת עיתון הארץ, סמוך לאולפני אנובה מיוסיק, גם אז הוצבו כלי הנגינה והמוסיקאים במרכז הכביש, הקהל נעמד בעיגול מסביבם…

נעם הלפר, קיצור, אוזן בר צילום: יובל אראל
נעם הלפר, קיצור, אוזן בר צילום: יובל אראל

המוסיקה של קיצו היא שונה, לא רק המוסיקה, כלל הוויה שלהם היא אחרת, החל מההתנועעות של נעם הגיטריסט ולרה הזמרת, עובר לאווירה המושרית מסביב וחוזר אל הסגנון הכה מיוחד שהציב אותם, בזכות עבודה קשה ואיכויות, במקום מכובד ביותר בסצנה האלטרנטיבית עם הקריצה לעולם הרחב וטור מעבר לים. פוסט רוק נסיוני עצמאי, אוונגרד בהתגלמותו.

הקהל סובב את המוסיקאים, אפשר לנוע מפינה לפינה, לחוות אותם אחד אחד, כולם כאן מכירים את הצלילים, ומי שלא, מתחבר מייד, האווירה סוחפת, מערטלת ומנדנדת אותך להתנועע, יש כאן קצת אווירת אמביינט באולם החשוך, כשזה מסתיים, מחכים לצופים האלבומים של קיצו בכניסה, דיסקים, וויניל, בית אנובה.

אבי עדאקי, טרובדור, אוזן בר. צילום: יובל אראל
אבי עדאקי, טרובדור, אוזן בר. צילום: יובל אראל

האולם מתרוקן מהר, הציוד מקופל ועושה דרכו החוצה, אבי עדאקי, אלירן דקל ומוטי מזרחי מגיעים, צ'ק סאונד זריז על הבמה, הפסנתר כבר מוכן, מוצב באלכסון על במה, התחשבות בקהל, התחשבות בעדאקי, הוא בכלל סיפור מיוחד, כבר סיפרתי עליו אבל תמיד נחמד לחזור, אני מכור… אבי עדאקי נקרא השרברב המזמר, בדרך כלל המונח שרברב מתחבר לאיש שמן, חריץ שעיר וחשוף בשולי גבו, ידיים מיובלות ותעריפי העשירון העליון, עדאקי שלנו הוא הדבר והיפוכו, ביום הוא מתפרנס ממקצוע האינסטלציה, בלילות הוא טרובדור, ולא סתם, אלא אחד הנוקבים, החודרים, הדוקרים והעוקצים שיש כאן, בחדות לשון, במשחקי מילים ושעשועי דקדוק וקונוטציות, עדאקי מוביל את המחאה היומיומית, עוד בטרם גברת ליף פרסה שמיכה ואוהל בלב שדרות רוטשילד, המחאה של האיש הקטן כנגד האטימות, הבירוקרטיה, העיוות להכעיס והשרלטנות המלווים אותנו בחיי היום יום מול הממשל, הממסד, הכח הזה המלווה את שגרת חיינו ממעל.

העדאקיז, אוזן בר. צילום: יובל אראל
העדאקיז, אוזן בר. צילום: יובל אראל

הסט ליסט של המופע לא היה מבייש את מיטב זמרי המחאה, לעדאקי יש כבר שני אלבומים, הראשון, "מודע אני" מהווה את כרטיס הביקור של הטרובדור הזה, נמכר בח"י שקלים בהופעות באופן אישי, עדאקי לא מחפש את ההון, רק להעביר את המסר, האלבום השני הנו פס קול הקלטת מופע של עדאקי עם הנגנים, העדאקיז, באחת מהופעותיו באוזןבר. 17 שירים נוקבים, עולצים ומכוונים אצבע, לעיתים משולשת ולעיתים נתקעת בבטן הרכה, הם מתובלים בין היתר בשתי גרסאות כיסוי, או יותר נכון אינטרפטציות עדאקיות אישיות, לשני שירים מגנזך השירה הלאומי, אחד מהם "הכל זהב", שירו של חיים חפר בהלחנת אלכסנדר סשה ארגוב שנכתב ל"תרנגולים", אבי עדאקי ביצעו לראשונה במסגרת אלבום האוסף "מסע אספלט" שאצרה טלי פולק כמחווה לארגוב, השיר הכל כך שנות השישים התמימות מקבל אצל עדאקי, בהטעמה, בהדגשה, מעין משמעות אחרת, אולי היא נובעת ממרחק הזמן, אולי היא נובעת מהיכולת של עדאקי לרמוז בקריצה אבל המשמעות היותר אקטואלית קיימת שם, זהב? הכל חרא כאן…

אבי עדאקי, הבירה לא כוללת מע"מ. צילום: יובל אראל
אבי עדאקי, הבירה לא כוללת מע"מ. צילום: יובל אראל

טוב, נראה לי שחפרתי כאן מספיק, האמת שאת אבי עדאקי והעדאקיז צריך לראות ולשמוע, אני ממליץ בכל לב ואוזן, מי ממכם הקוראים שטרם חווה מופע שכזה מחוייב לסמן במשבצת המטלות "לראות הופעה של אבי עדאקי". תמונות, צלילים ומראות בהמשך, כאן למטה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע של קיצו

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151055119059654.451010.721654653&type=1&l=393f8e8b70

האזנה ורכישה מקוונת אלבומי קיצו

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע של העדאקיז

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151055148469654.451012.721654653&type=1&l=e8f4217fed

האזנה ורכישה מקוונת אלבומי עדאקי

וידיאו

קיצו – סופת אבק באוזן בר

אבי עדאקי והעדאקיז – הכל זהב באוזן בר

אבי עדאקי – כל מה שצף באוזן בר

אבי עדאקי – מודע אני באוזן בר

סיום – ראשון ראשון אחרון אחרון, צילום – רוני קלצ'קו

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close