דיווח מהשטח

אורי שביט | משחקת במילים | השקה | תמונע

מופע השקת אלבום הבכורה של הזמרת אורי שביט – משחקת במילים, תיאטרון תמונע, 15.07.2012, 23:00 אורח – נעם רותם. היה, צילם ותיעד, מדווח – יובל אראל.

אורי שביט משחקת במילים, תמונע. צילום: יובל אראל
אורי שביט משחקת במילים, תמונע. צילום: יובל אראל

אורי שביט,  כתבת ומבקרת מסעדות הדוגלת בטבעונות כדרך חיים, עשתה במקביל את הצעד לקראת קריירה של זמרת יוצרת, אחרי שזכתה בפרס אקו"ם לעידוד היצירה השיקה אמש אורי את אלבום הבכורה – משחקת במילים.

ברגע של נחת במהלך המופע  העידה על עצמה אורי כמי שאכן נוטלת אותיות בתוך כוס, מערבבת ואמנם משחקת במילים בתוך השירים, למן הרגע הראשון שהאזנתי לשיריה של אורי שביט נשבתי בקסם, הקול הנעים הזה שמשאיר לך מתיקות באוזניים, המילים, הלחן והעיבוד המצויין שנעשה במשותף עם לני בן בשט מציב את אורי שביט על המדף הראשון בשורת הזמרות המקומיות שצריך להאזין להן.

פרסומת

אותו קול נעים המשיך לעטוף את האוזניים גם במהלך המופע, זו הרגשה אחרת והבדל עצום בין האזנה מבוקרת מחומר מוקלט וערוך המוגש ישירות להאזנה ובין מופע חי ותוסס כאשר אתה יושב פחות ממטר מהאומן השר, במקרה זה אומנית השרה, להאזין ואף לראות אותה חיה ונושמת את השירים, המילים, הקצב והצלילים.

אין ספק שאלבום הבכורה של אורי יהיה בבחינת תמרור "סע" לבאים אחריו, לא לחינם העניקה אקו"ם את פרס עידוד היצירה לפזמונאות בתחום המוסיקה הפופולארית לאורי כבר בשנת 2007 כאשר הכל היה בבחינת בוסר, כיום הכל בשל ואתם מוזמנים להושיט יד ולקטוף את העסיס המתוק הזה ולאפשר לאוזניכם להתענג.

אורי שביט ולהקתה, תמונע. צילום: יובל אראל
אורי שביט ולהקתה, תמונע. צילום: יובל אראל

אופייני כל כך להשקות אלבומים בתאטרון תמונע, אווירה משפחתית, חברים, שותפים לדרך המוסיקלית ובכלל, קהל המבקר מוסיקה מקורית וטובה, אורח המתאים ככפפה ליד בדמות נועם רותם שדרך אגב לפני השקת אלבומו ברזל ואבנים הופיע כאן בתמונע עם רכב מלא.

פרסומת

על אלבומה של אורי שביט, לקראת ההשקה, כתבתי כאן כמה מילים. והנה הזדמנות להאזין לאלבום ואף לרכשו באופן מקוון.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151019580204654.446803.721654653&type=1&l=8fe8acac75

מתוך שירי האלבום שבוצעו בהופעה בחרתי להציג שניים –

משחקת במילים – שיר הנושא

מתקפל בתוך כורסא | אני מתפוצצת מולך | לא מדברת עם עצמי | מתפורר לכדי אבקה  | עושה את עצמך צוחק | שופך עלי דליים של מים                                    

עוד לא למדת לעצור אותי  | אם ניפול אם ניעלם | בתוך בטנן של מכונות | על גב משאיות בשמש   | תסתכלי לאן את דוחפת | נותנת לסוסים שלך לדהור           | תסתכלי לאן את דוחפת   | האבן כבר מונחת על הבור                    

בריכה

תני לי את ידך | היכנסי איתי לתוך המים | יהיה כאן חם ונעים  | אשמור עליך 

תני לי את ידך | לא אעזוב אותך לעולם | את יכולה להירגע | לשכוח כל מה שעבר          

יהיה לנו חם ונעים | ביחד נרכב על גב הגלים | לא נשקע  | לא נצלול

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: