הו לורד, ג'ון..

דקות ספורות לפני הכניסה למופע השקה הערב תפסה אותי באקראי הידיעה כי ג'ון לורד, הקלידן ואחד מיסודותיה החזקים של להקת Deep Purple נפטר לאחר שסבל ממחלת סרטן הלבלב.

עצוב, עצוב לי, לא רק בגלל שאדם שהערצתי נפטר, לא רק בגלל שבני גילו עדיין ממשיכים להתהלך על בימות באצטדיונים ברחבי העולם, לא רק בגלל שהוא אחראי להרבה מאוד צלילים שעצבו את ימי ילדותי ונעורי, לא רק בזכות המוסיקה שלו שנשארת כעת כמצבה לזכרו, עצוב לי, כי מותו מסמל מותה של תקופה, מות נעורים שהיו וחלפו.

כמדומני מכיתה ח' ואילך הייתי מוכר בשכונה, בבית הספר, ובכלל כאחד ש "חולה" על סגול כהה, יעיד רם אוריון על מטח צלילי הרוק הכבד שהיו ניתזים מחלון דירתי בצפון הישן של תל אביב לעבר הרחוב כולו, Made in Japan, Machine Head, הקלאסיקות מתקופת הרוק הכבד של ההרכב, האלבומים הראשונים המורכבים יותר, מתקופת הפרוגרסיב האוונגרדי של הלהקה, הקונצ'רטו לתזמורת ולהקה, סוויטת ג'מיני, האילתורים והאימפרוביזציות תוך כדי, הקריצות למוסיקה הקלאסית, לבארוק, למלחינים הגדולים של אירופה הישנה.

הזיכרון הכי חזק שלי היה בתחילת שנות התשעים, עדיין שרתתי במשטרה (!) ניצלתי את ההזדמנות לעסוק באבטחה בכל מופעי הפארקונצרט שהיו כדי לחזות ולהאזין לאגדות הרוק שהגיחו אז לארץ, כשסגול כהה נחתה כאן בתל אביב, הייתי המאושר באדם, אני יכול להצהיר כי לצידי היו שוטרים!!! שויתרו על תעסוקה אטרקטיבית באותם ימים רק כדי לשמור את הזכות להיכלל בכוח האבטחה במופע של סגול כהה, כן זו הייתה להקה של אולד סקול אמיתיים, אני אחד מהם, לא רק זאת, ניצלתי בלי שום בושה את מעמדי כדי לעמוד על הבמה, על הבמה עצמה, רק כדי לראות טוב יותר את גיבורי ילדותי, ג'ון ושלל האורגנים והפסנתרים היה אחד מהם, ברגעים האחרונים לפני שעלו לבמה הספקתי להשתחל למתחם האחורי בבמה, להיפגש עימם, ללחוץ ידיים ואפילו לקבל תמונה רשמית חתומה, אז יאן גילאן לא היה, אותה עת הוא פרש, אבל היה לי את ג'ון לורד, זה הספיק. מאז התמונה מלווה אותי, כבר כמה שנים שהיא עוברת מדלת של מקרר אחד למקרר הבא.

השנה הלכו לעולמם כמה כוכבי מוסיקה בינלאומיים שהשאירו חותם בתחום הדיסקו והסול, היום הלך לעולמו אחד הגיבורים של הרוק הקלאסי. אין עוד הרבה כמוהו. כמה סמלי היה בעת שאמי הלכה לעולמה לפני שנים ספורות, מילאתי את צוואתה השמעתי מעל הקבר הטרי את היצירה "אפריל" של סגול כהה, לג'ון יש בה חלק גדול מאוד.

כמה קטעים של סגול כהה שלג'ון יש בהם חלק לא מבוטל בכתיבה ונגינה

כמה מילים על מה עשה את ג'ון גדול מכולם (ציטוט מוויקיפדיה)

Concerto for Group and Orchestra הוא אלבומה הרביעי של להקת דיפ פרפל. ונחשב לאלבום פורץ דרך בתחום החיבור בין סגנונות המוזיקה השונים אשר שולבו בו: מוזיקה קלאסית תזמורתית עם להקת רוק המנגנת על כלים חשמליים. את היצירה עצמה שחולקה לשלושה חלקים: אלגרו, אנדנטה ופרסטו, הלחין קלידן הלהקה המוזיקאי ג'ון לורד, שהתנסה כבר בנושא יחד עם הלהקה באלבומיה הקדומים של דיפ פרפל ביצירות קצרות כדוגמת Anthem ו-April.

היצירה הינה אינסטרומנטית ברובה, למעט שני קטעים בהם שולב גם סולן הלהקה איאן גילאן. התזמורת שנבחרה לנגן את היצירה הייתה התזמורת הפילהרמונית המלכותית בניצוחו של המלחין המודרני מלקולם ארנולד. היצירה נוגנה בפני קהל ב"רויאל אלברט הול" שבלונדון וזכתה לביקורות נלהבות. ההופעה תועדה באלבום ובסרט. שנה לאחר מכן הקליטה דיפ פרפל יצירה שנייה בשם Gemini Suite, אשר ירדה ברמתה מיצירה מקורית זו, וסיימה תקופה בלהקה בה שולבו יצירות קלאסיות לצד רוק באלבומיה ובהופעותיה. האלבום כולל, לבד מהיצירה המרכזית, שני קטעים מהרפורטואר של הלהקה: הקטע האינסטרומנטלי Wring That Neck ו- Child in Time. מספר שנים לאחר ההופעה, כאשר ג'ון לורד ביקש לנגנה שוב, נתגלה כי כל תווי הנגינה ליצירה אבדו. מעריץ נלהב של היצירה, מוזיקאי בעצמו, נטל על עצמו את מלאכת השיחזור של התווים בסיועו של ג'ון לורד, והיצירה שוחזרה לחלוטין בשנת 1999.