כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

החבורה הטובה… After the End

כמה מילים על הרכב צמרת הכולל מבחר מוסיקאים מסצנת הגרוב, הפאנקי והרוק פולק המקומית שבשביל הכיף שבדבר התאחדו לכדי השקת אלבום משותף.

Bad Company or Good Company. תמונת יח"צ מאתר הלהקה
Bad Company or Good Company. תמונת יח"צ מאתר הלהקה

פעם, לפני הרבה שנים, המושג הרכב צמרת או בלעז סופרגרופ היה משהו נשגב, אמני רוק מהפסגה שבפסגה, חצי מיתולוגים אז וגם כיום, היו מתאחדים לכדי הרכב חדש ויוצאים לדרך ארוכה של הופעות, הקלטות והשקת אלבומים, אחד ההרכבים היותר מצויינים שקמו בנוסח זה היא להקת Bad Company בה נטלו חלק יוצאי להקת Free הזמר פול רוג'רס והמתופף סיימון קירק, מייק ראלף, הגיטריסט של Mott the Hoople ונגן הבס בוז ארל מהרכב מיתולוגי נוסף – King Crimson. ההרכב השיק כמה אלבומי מופת ברוק הקלאסי ודרך אגב הוא קיים עד היום כאשר מעת לעת הנגנים נפגשים ויוצאים להופעה או הקלטה נוספת. ישנן דוגמאות רבות גם בעולם וגם בארץ להרכבי סופר גרופ שכאלו, אך לדידי זהו המודל הקלאסי.

למה בכלל נגעתי בעניין זה? ראשית כדי לשפוך אור על המושג סופרגרופ, שנית כדי שבמקרה שיעירו אתכם באישון לילה תוכלו לענות מיידית על שאלה בתחום…:-)

ג'אם החברים בקפה בן זומא. צילום: יובל אראל
ג'אם החברים בקפה בן זומא. צילום: יובל אראל

לגופו של עניין, לפני כשנה לערך הזמין אותי ספי ציסלינג (רמירז) למפגש מוסיקאים בקפה "בן זומא" בפינת שד' ירושלים ביפו, היו שם כולם, ספי, קותימן, עוזי פיינרמן, סלוצקי, שלומי אלון, נדב הולנדר, אבנר קלמר, אלון עדר, נמרוד ליברמן, רויטל שמש, עונגי ציסלינג, אבי עדאקי ועוד חברים רבים ששמם פרח מזכרוני ואני מתנצל, הבחורים הטובים ערכו ג'אם אחד גדול וארוך, תוך החלפת כלי נגינה ביניהם ואימפרוביזציות רבות עד ששכן כלשהו התקשר למשטרה והחגיגה הסתיימה.

ושוב, למה בכלל אני מספר את זה? כי כעת חלק מהחברים הללו עומדים להשיק בעוד מספר ימים (05/08/2012) אלבום, שמו יקרא  – After the End, ולהרכב שמנגן הם קוראים – Lunacidal Tendencies.

הקלטת האלבום בפלוטו. צילום: ערן ג'אגו
הקלטת האלבום בפלוטו. צילום: ערן ג'אגו

לקבוצה שכעת הנה בהרכב מעט שונה יש מכנה משותף אחד חשוב – שמחת חיים, זה הקו המנחה אותם לאורך כל היצירה המוסיקלית שלהם, אלו חברים שנהגו להיפגש בג'אמים מעת לעת וממפגש אחד לשני נולד הרעיון להקמת הרכב הצמרת, הניצוץ הראשוני הבזיק כשאלרן דקל פגש את בריאן סטיינר, בעל חברת התקליטים Blue Sun , אזרח קנדי המתגורר בישראל.

מה שהתחיל עם ערימה של שירים וג'אם שבועי הפך לפרויקט חוצה יבשות והקלטת אלבום בהשתתפות 15 חברי ההרכב הקבוע ו-20 מוסיקאים אורחים, מהמובילים בתחום בארץ ובעולם:

Lunacidal Tendencies  הם (לפי סדר א-ב) – שחם אוחנה, גבע אלון, שלומי אלון, גדי אלטמן, אייל דיין, אלרן דקל, איסר טננבאום, רונן כוכבי, שי פרידור, ספי ציזלינג, סער קדם, קותי, קרולינה, מיקה שדה ובריאן שטיינר

אורחים מיוחדים (לפי סדר א-ב) – רועי אג'י, מתן אשכנזי, ערן ג'גו, דני דורצ'ין, עליזה חווה, יוסי לוגסי, נגה מג'ר, בן מה, שאנן סטריט, יאיר סלוצקי, תומר פטרובר, ארמונד פיין, אלון פרימן, הדס קליינמן, ג'יימי קנדילורו, סולנג' ראולסטון, סיוון רדניצקי, עוזי רמירז, עמית שגיא וימית סתת שטיינר

בשנת 2006, אחרי סופשבוע של מרתון כתיבה עם המפיק-שותף אלרן דקל, בריאן שטיינר התיישב מול המחשב שלו, וכמו שהוא מנסח זאת, "היקום נפתח". התוצאה הייתה קבוצת שירים שהרגישה כמו ספר שירה. המילים מבדרות, מעסיקות ולפעמים מאירות.

לשלב הבא, כתיבת המוסיקה, אלרן ובריאן פתחו ג'אם שבועי. במשך קרוב לשנתיים החברים, שלשנים יהפכו להיות Lunacidal Tendencies, נפגשו אחת לשבוע בחדר חזרות ג'ניס בתל אביב. מקבוצת המוסיקאים הזו, תבוא כל המוסיקה של After the End.

אלרן: "בהתחלה הבאנו את השירים לג'אמים, אבל די מהר זה כבר לא היה העניין. בין הג'אם לבין מפגשים ביתיים, הייתה לנו את המוסיקה לכל האלבום תוך כמה חודשים. אבל הג'אמים כבר היו משהו מיוחד וכייפי בשבילינו. כמו ספורטאי שנפגש פעם בשבוע לשחק עם חברים שלו מקבוצות אחרות. כולנו מוסיקאים וכולנו חברים, אז להיפגש במסגרת כזאת לנגן זה היה תענוג מיוחד".

החלק האחרון בפאזל היה ג'יימי קנדילורו, מפיק מלוס אנג'לס (R.E.M, Ryan Adams, Willie Nelson Courtney Love, Melanie C, The Eagles) שהיה מועמד לגראמי. ג'יימי הגיע לישראל קצת לפני ההקלטות והתגלה כהברקה, כשהוא ממנף את הפרויקט לרמה אחרת.

בריאן: "עבדתי עם ג'יימי בעבר על מיקסים לפרויקט של רונן כוכבי. בפעם הראשונה ששמעתי את העבודה שלו התבהר לי שעד היום לא הבנתי מה זה מיקס. כשהגיע הזמן להיכנס לאולפן, לא יכולתי לעמוד בפיתוי של לשאול אותו אם בא לו לבוא לישראל לקחת חלק. היום, אני מחשיב זאת כאחת השאלות הכי טובות ששאלתי אי פעם!"

למשך שמונה ימים במרץ 2011, החבורה נחתה באולפני פלוטו בתל אביב, מביאים איתם רוח יצירה משותפת. בהקלטות היו עשרים מוסיקאים אורחים, ג'אמים ספונטניים, מסיבות אולפן, ושימוש בשני אולפנים בו זמנית. הקריאה לעמדות שהייתה שגורה במשך הימים באולפן הייתה "Lets make some magic!" וזה בדיוק מה שקרה.

(יש לי הרגשה שבעוד מספר ימים יצוץ כאן משהו…)

קליפים ששוחררו עד עתה מהאלבום, על הראשון דיווחתי כאן.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא