דיווח מהשטח

שירלי קונס במרכז התמונה…

שירלי קונס, מופע השקת אלבום אי.פי, 21.04.2011, 21:30 לבונטין שבע, תל אביב. היה, האזין, צילם, הסריט וכתב כמה מילים – יובל אראל.

שירלי קונס בלבונטין שבע
שירלי קונס בלבונטין שבע

מסביב מלחשים שהבנות משתלטות, כן, ניתן להרגיש זאת, רק לאחרונה הושקו מספר אלבומי בכורה ואלבומי דרך למספר לא מבוטל של זמרות, צעירות המתויגות בגל האלטרנטיבי אם לא בשולי העשייה המוסיקלית התל אביבית, שמות מוכרים כעינב ג'קסון כהן, נעם נבו, דניאלה ספקטור, איה זהבי, מיכל גבע ועוד. יהודה עדר, המורה של חלקן מאזכר זאת בראיון עימו לקראת השקת אלבום של עינב ג' כהן – יש מין גל עוצמתי של בחורות יוצאות דופן; הן מדליקות, מיוחדות, חלקן מנגנות סולו גיטרה כמו הגברים ולכולן יש תעוזה של אשה ואת הישירות של אשה, וזה משהו שאני מדבר עליו כבר עשר שנים ופתאום זה עף החוצה וקורה. אני חושב שהן מתקשות בקטע מסחרי אבל האמת והכישרון ינצחו. אני מקווה שהן ימשיכו ויחרקו שיניים, כי הן הולכות על קו שלא קל לנצח בו".

שירלי, שהחלה את כתיבת שיריה כבר מגיל 13, ולהלחינם בגיל 16עם לימודי נגינת הגיטרה מצאה את עצמה באופן אקראי אבל לגמרי טבעי בבית הספר "רימון". על אלבומה היא מספרת לנועה רובין סטרלינג – "כל שיר נכתב בתקופה שונה, כולם יחסית ישנים. אבל כולם ביחד כחבילה, נותנים תמונה של דרך ההתבוננות שלי, החוויה שלי בחיים. בכל שיר אני מרגישה שיש אותי נוכחת ויש נקודת מבט חיצונית על החיים שלי ועל רגש מסוים שאני חווה. הקונספט של האלבום הוא מפרט של רגשות, דימויים של רגש, ניתוחים של מה שהרגשתי ברגעים ספציפיים בחיים".

פרסומת
שירלי קונס ואיתמר רוטשילד בלבונטין שבע
שירלי קונס ואיתמר רוטשילד בלבונטין שבע

אפשר לאמר כבר בהתחלה, שירלי קונס כלל לא נמצאת מחוץ לתמונה, כשם אלבום הבכורה שלה, שירלי נמצאת בתוכה, למרות מראה העדין, שירלי היא רוקרית, מחוספסת, עם תעוזה ואמת פנימית המוחצנת ללא מורא.

בינתיים במרתף, המופע של שירלי החל מהוסס מה, הקהל שהגיע למופע ההשקה ישב בשורות שורות של כסאות העץ במרתף הלבונטין וכנראה ציפה למופע רגוע ושקט, שירלי, בגופיה ומראה טום בוי חולמני, מלווה בנגנים – ערן זמיר בגיטרה, עידו אשד על התופים ותם מוכיח בגיטרת בס.

המופע נפתח עם אדונים, השיר השני מהאלבום, ממשיך בקטע הנקרא אמונה, והמופע מתחיל להתחמם, איפה את? קטע נוסף, מהאלבום – רוקנ'רול עם יבבות גיטרה צורמניות וקצב דחוס, המילים אינן משאירות מקום לדמיון רב, אמירה ישירה ללא הסתת עיניים הצידה.

פרסומת

איפה את?

היא מתלבשת בשחור אבל הם דווקא די אופטימיים.
הרומן שלה עם טלי רק הדליק לה את האור,
עכשיו תוכל לבחור: צרעות או חמורים.
ולא אכפת לה, לא ממני ולא מאחרים
שידברו..
שמדברים

איפה יותר חם לך בלילה, איתו או איתה?
איפה יותר קר לך בלילה, בלעדיה או בלעדיו?

הילדים הלכו לישון אצל אמא שלו כשהיא הלכה איתו לערב הפתיחה
וכל המי וכל המה, מגלגלים עיניים, מגלגלים שיחה.
היא לא שומעת דבר.
מתי תגיע כבר?
או! הנה היא באה.. וכמה היא יפה…
הסיוט שלו,
הנסיכה שלה.

איפה יותר חם לך בלילה, איתו או איתה?
איפה יותר קר לך בלילה, בלעדיה או בלעדיו?

איפה את עכשיו?

זמן.
כן, הוא יפתור את החידה,
אך בינתיים משחקת העובדה
שהיא אוהבת את שתי האהבות שלה בבית שבנתה,
לו רק לערב הפתיחה.
גם אם לא נעים
לא נעים זה לא מתאים לאמנים מהשורה הראשונה
אותי, בטוח שלא מעניינים האינטלקטואלים
בציור אחד של ערב
שאני בטח לא קונה.

איפה יותר חם לך בלילה, איתו או איתה?
איפה יותר קר לך בלילה, בלעדיה או בלעדיו?

איפה את עכשיו?

אני יודעת, כן, כן… אני בטוחה שזה כואב כואב
שאין מיטה קבועה להניח את הלב

התלבטויות, האם צריך להחליט, או להשאיר את המצב כמות שהוא? שיר נוסף ואחריו בקרוב בכפר, השיר המסכם את האלבום, גם הוא איננו משאיר מקום לתהיות ושאלות, אמירות מוחצנות, ישירות שלא דופקות במיוחד חשבון, זמן קצר לפני המופע סיפרה שירלי לנדב הופמן – האלבום מסתובב באזורים של הרגשות שלי, מעין תמונות של הרגשות שלי. הרבה חיפוש, תהייה, כמיהה, שאלות על קשרים בין בני אדם, נוכחות, אהבה, עיר, כפר, מיניות וחופש. דברים כאלה..

בקרוב בכפר

את כל כך יפה
כשאת לא שמה לב אלי
וגם כשאת כן שמה לב עלי
כל הזמן את יפה

יפים הרגשות ממני אליך
כשאת אפילו לא מסתכלת לכיוון

שם ברגע אחד נתפס מבטך
במבטי הנבוך, הצייד
כל הפרפרים שלך עפים מיד
אל כף היד שלי

את לא מגלה עלי לאיש
ואני לא שואלת שאלות.
איפה את מתגלה בכל שאר הלילות?
בחלומות שלי, בחלומות…

שם ברגע אחד נתפס מבטך
במבטי הנבוך, הצייד
כל הפרפרים שלך עפים מיד
אל כף היד שלי
אל כף היד שלי

שיר רודף שיר, שירלי מפנה את נגניה מהבמה, מזמינה את איתמר רוטשילד להצטרף אליה, שיר ושניים, היא מלווה אותו, הוא מלווה אותה, מזכירים לקהל שישנו גרעין של פולק במוסיקה שלה, מוטיב שחוזר בהמשך כאשר נועם ענבר והאקורדיון מצטרפים לניסיון אחד ושני לניגוני פולק תיאטרליים, כן זה נעים, זה נחמד, אבל לא מתחבר לרוקנ'רול שיוצא מהאלבום. לבסוף היא חוזרת להרכב המלווה עם שיר נוגה מה ועדין – מחוץ לתמונה, הוא גם שיר הנושא של האלבום.

מחוץ לתמונה

ראה כמה יפה האור בחוץ
ואנחנו בחוץ
ואנחנו מחוץ לתמונה

ראה עד כמה יפה היום
ואנחנו היום
מחוץ לתמונה

אנחנו אף פעם לא מספיק טובים לנו
האהבה קרובה אלינו
אנחנו אף פעם לא מספיק קרובים לה

אנחנו אף פעם לא מספיק טובים לנו
האהבה טובה אלינו
אנחנו אף פעם לא מספיק טובים לה

קיבלנו בדיוק את מה שביקשנו
אבל לא ביקשנו בדיוק את מה שרצינו
חבל

ראה כמה יפה האור בחוץ
ואנחנו בחוץ
ואנחנו מחוץ לתמונה

אחרי כשעה ורבע הסתיים המופע, נשארתי עם טעם של עוד, האלבום הוא אמנם קטן, אי.פי, ורק שישה שירים הוא מכיל, לפיכך קיבלנו הערב מעבר לרוקנ'רול גם טיפות ורסיסי פולק אבל הייתי מעדיף את שירלי ברוק לפנים. היא יודעת לעשות זאת, היא צריכה לעשות זאת, קדימה.

לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

http://www.facebook.com/media/set/fbx/?set=a.10150164815804654.308013.721654653&l=346936d8f2

לעיון בכתבה של יגאל לויאן באתר מיוזיק ספוט אודות המופע – תמונות ווידיאו שלי

http://www.musicspot.co.il/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A1-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2-%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A5-%D7%9C%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94

להאזנה ורכישה – האלבום החדש בבנדקאמפ

http://shirlykones.bandcamp.com/

מחוץ לתמונה

איפה את

בקרוב בכפר

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: