המצב של שני קדר

מופע השקת אלבום שני "ניהול מצבי משבר", שני קדר וחברים, תאטרון תמונע, 29.01.2013, 23:00 נכח יחד עם אצולת האינדי שמינדי (בחלקה לפחות…), תיעד, צילם ומדווח – יובל אראל.

אתחיל את הפוסט הזה מעמדה נחותה, בלי בושה, את כל הצריך לאמר על שני קדר ואלבומה החדש כבר אמרו, החל מגיא חג'ג' בעונג שבת שהצהיר כי איננו אובייקטיבי, ועבור לסער גמזו בעכבר העיר שערך ניתוח מקיף וממצה על המגמות החדשות בשירתה.תזכורת קטנטנה, שני קדר השיקה לפני ימים ספורים שיר ראשון "יש תרגיל" מתוך האלבום, כאן מאזינים, אפשר גם לצפות בתהליך היצירה..

אשתדל להתמקד בדיווח יבשושי מהמופע…

יום שלישי עליו אומרים פעמיים כי טוב, מיד עם סיום המופע של דורית ראובני בצוותא התנעתי את הסילון וטסתי לשונצינו, חלקו העיקרי של הרחוב סגור עם קונוסים וכמה כלי חפירה אימתניים, סיבוב או שניים ואני נוחת ומגיע לתאטרון תמונע, שולח יד בבהילות לקופסת התותים שבכניסה וגם לקרמבו אחד מהשורות המונחות ליד ערימת הדיסקים החדשה, כבר ממש לקראת 23:00, הוילון השחור בפתח נמתח, אות וסימן שמתחילים, אני רץ במעלה הסולם להתקין את הוידיאו, במבט חטוף מזהה שרוב רובה של קהילת האינדי שמינדי המקומית כבר שוהה באולם, חלק מהנוכחים נמנים (באופן לא רשמי..) על האצולה של קהילה זו, התאורנית שלידי מעבירה למצב אדום קודר והמופע מתחיל, על הבמה עולים  חברי ההרכב המלווה את שני, בנימין אסתרליס, המוכר בכינויו מורפלקסיס, הרוח הדוחפת מאחורי פרוייקט "אנחנו הרוחות" – We Are Ghosts בגיטרה חשמלית ושלל אבזרים טכנולוגיים, חגיגי בחליפה, מיכל שני המצטרפת על הקלידים, בשמלה אפורה מעוצבת וכפתורים אדומים, אורי דרור עם גיטרת בס ודני רווה על התופים, שני, אף היא באדום קודר מה, אולי זה מגיע מהלב עם החץ המסמל את האלבום החדש? או התפוח באדום שני על עטיפת האלבום החדש?

המופע מתחיל, אט אט הקהל מסתדר במעין חצי ירח מול הבמה, מותיר די מקום להסתובב ולהתנועע, אין כאן מופע רוק פרוע, סגנונה של שני צומח מהחומרים של WAG, מזכיר לי במעומעם חומרים אחרים מהסצנה העצמאית, חלק לא מבוטל של יוצרים אותם אני יכול לתייג בסגנון מצויים בקהל, אווירה קצת קודרת, נוטה יותר לסוג של קסם מעורפל, כך גם המוזיקה, שונה, משונה, לא ממש צווחת, לא ממש פרועה, יש כאן מעטפת מתוחכמת בפשטות עם טביעת אצבעות ברורה של מורפלקסיס, בעיבוד, בהפקה..

שני מתחילה בסט של שלושה שירים מתוך האלבום "רוחק ראיה" "עבודה פנימית" "מלט" והנה היא מבקשת לעבור לביצוע של שיר באנגלית, לא שלה, שיר שכתבה קרול קינג בהפקתו של פיל ספקטור בשנת 1962 ובוצע לראשונה בידי להקת הנשים "Crystals", זהו שיר שנכתב אודות מנהגו של ברנש אחד להכות את חברתו, זמרת ריתמ'נבלוז בשם אווה הקטנה – "He Hit Me", מהאימה הזו חוזרת שני לאלבומה החדש ומבצעת את "בחריץ דק שנותר", ועוברת לשני שירים מאלבום הבכורה שלה –    "This House" ו- Nymph"", עצירה קלה, מורפלקסיס מתעסק עם הגיטרה החשמלית שלו וכל האבזור הנלווה, משגר לאויר הצהרה "גיטרה מגיל 17, לא עברה סט אפ מעולם.." שני בוחרת לבצע גרסה נוספת לשיר שכתב והלחין שלום חנוך לזמרת אחרת – דפנה אדמוני – "רגיש מידי", או קי, הבנתי, עולמה המוסיקלי של שני קדר  סובב בין היתר ברגישויות, ביחסים, בלבטים, מכאן המופע זורם היישר לשירים נוספים מהאלבום החדש – "יש תרגיל", "סופי", "חור באדמה" ו"קור".

מפעם לפעם שני אומרת כי המופע רץ מהר, ואכן הוא מגיע לקיצו, נותרו שלושה שירים כהדרן, היא פותחת בשיר שכתב וואן מוריסון – "Comfort you" על פי ביצוע של שני ומורפלקסיס באלבום שהשיקו לפני קצת למעלה משנה – "Comfort You – Songs by Other People", ממשיכה לשיר "In The Morning" הלקוח מאלבום הבכורה שלה – "Bloodlines" ומסיימת את המופע בשיר החותם את האלבום החדש "כל האורות".

היה קודר, אדמדם, מעניין, מאתגר, ואפילו פרחים וחיבוק מהאבא האוהב והמפרגן, גם האמא.

ביציאה לקחתי עוד קרמבו, וניל. אתם קחו לדרך את אלבומיה הקודמים של שני

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151358306719654.495992.721654653&type=1

וידיאו