יום שלישי, נובמבר 17, 2026

"עֵלִי מוֹהַר – בְּמִלּוֹתָיו" מופע מחווה לציון עשרים שנה לפטירתו

עשרים שנה לאחר מותו של הפזמונאי, העיתונאי ואיש תל אביב, התיאטרון הקאמרי מקדיש לו ערב מחווה מיוחד. דרור קרן ינחה, שורה של אמנים תעלה לבמה, והמילים של מוהר יקבלו שוב חיים. שני מופעים בלבד, בשבת 28 בנובמבר.

יש אנשים שעוזבים את העולם, אבל ממשיכים להסתובב ברחובותיו. עלי מוהר הוא אחד מהם. אפשר למצוא אותו בשירים המתנגנים ברדיו, בזיכרונות של תל אביב הישנה ובמילים שהפכו לנכסי צאן ברזל. לפעמים נדמה שמעולם לא הלך מכאן.

ב־30 בנובמבר 2006 הלך מוהר לעולמו, בן 57, חודש לפני יום הולדתו ה־58. עשרים שנה חלפו מאז, אבל משהו בכתיבה שלו מסרב להזדקן. אולי משום שמעולם לא ניסה להיות גדול מהחיים. הוא פשוט ידע להתבונן בהם.

תל אביב, אהבה, כדורגל וקצת מלנכוליה

מוהר, בנו של המשורר והפזמונאי יחיאל מוהר, היה הרבה יותר מכותב שירים. הוא היה איש של עיר, שפה ואנשים. בטורו המיתולוגי "מהנעשה בעירנו" בעיתון "העיר", הוא תיעד את תל אביב בדרכו המיוחדת. לא עיר של גורדי שחקים ומיזמי נדל"ן. עיר של בתי קפה, מדרכות, שיחות חולין ואנשים קטנים עם סיפורים גדולים.

הוא כתב גם על כדורגל, בעיקר דרך אהבתו להפועל תל אביב. אבל אפילו הכדורגל שימש אצלו חלון להבנת החיים. ניצחון, הפסד, תקווה ואכזבה. כל מה שמתרחש על המגרש מתקיים גם מחוצה לו.

הכתיבה שלו נשענה על אירוניה עדינה, אינטליגנציה וחיבה אנושית. הוא ידע להיות מצחיק בלי להפוך לליצן. מרגש בלי להתמסר לסנטימנטליות. ובעיקר, ידע לנסח תחושה שאחרים רק ניסו להסביר.

כשהמילים פגשו את הצלילים

אחד הפרקים החשובים ביצירתו נולד מהמפגש עם המוזיקאי והמלחין יוני רכטר. השניים יצרו שפה מוזיקלית שהצליחה להיות מתוחכמת ונגישה בעת ובעונה אחת.

"שוב היא כאן", "העיקר זה הרומנטיקה", "שיר נבואי קוסמי עליז" ו"כל עוד" הם רק חלק מהיצירות המזוהות עם המפגש הזה. שירים שלא הסתפקו בלחן יפה ובחריזה מוצלחת. הם הכילו מחשבה, הומור ותנועה פנימית בין שמחה לעצב.

השותפות הולידה גם אלבומים ומופעים משותפים. בין היתר, "בגובה העיניים" ו"מחשבות ואפשרויות". מוהר ורכטר כתבו יחד גם לתיאטרון, בהפקות דוגמת "עלילות מקס ומוריס", "המלחמה על הבית" ו"המצליחים".

הקשר עם אריק איינשטיין היה פרק חשוב נוסף. מעבר לשירים, התקיימה ביניהם קרבה אישית ואמנותית. מוהר אף ערך את הביוגרפיה של איינשטיין, "זו אותה האהבה", שראתה אור בשנת מותו.

ערב שבו המילים הן הכוכבות

בתיאטרון הקאמרי בחרו לציין את יום השנה העשרים במופע שכותרתו "עלי מוהר – במילותיו". הבחירה בשם אינה מקרית. על פי מתכונת הערב, כל מילה שתישמע על הבמה נכתבה בידי מוהר עצמו.

את המופע ינחה השחקן דרור קרן. לצדו יופיעו דני בסן, קרן מור, אלון עדר, מיקה קרני, טלי אורן, כינרת לימוני, ניר כנען, יוני פוליקר ותום חודורוב. אליהם יצטרף ההרכב הקולי של מגמת המוזיקה בתיכון עירוני א' בתל אביב.

עצם המפגש בין אמנים ותיקים לצעירים מספק למופע משמעות נוספת. שיריו של מוהר אינם שייכים רק לדור שגדל עליהם. הם ממשיכים לעבור בין דורות, לקבל פרשנויות חדשות ולפגוש קהלים אחרים.

ברשימת השירים המתוכננים נכללים "שיעור מולדת", "אמרו לו", "שוב היא כאן", "כל עוד", "שיר השיירה", "הידעת את הדרך", "כשנבוא", "נגיעה אחת רכה" ו"תן לי יד". לצדם יבוצעו גם "העיקר זה הרומנטיקה" ו"שיר נבואי קוסמי עליז".

הניהול המוזיקלי והעיבודים הופקדו בידי ורד פיקר, שתשב גם ליד הפסנתר. את הערב עורך ומפיק אבי גז, בשיתוף שרון מוהר בייעוץ האמנותי.

ומה נשאר אחרי עשרים שנה?

אולי השאלה המסקרנת אינה כיצד זוכרים את עלי מוהר, אלא מדוע ממשיכים להזדקק לו.

בעידן שבו מילים נכתבות במהירות, נצרכות במהירות ונשכחות באותה מהירות, הכתיבה של מוהר מציעה משהו אחר. מחשבה לפני משפט. הקשבה לפני חריזה. יכולת לראות יופי גם במה שאינו מושלם.

הוא לא ביקש לייפות את המציאות. הוא ידע לגלות בה רומנטיקה, גם כשהיא הייתה מעט עקומה. העיר השתנתה, האנשים התחלפו והרחובות כבר אינם אותם רחובות. אבל המילים שלו עדיין יודעות למצוא את דרכן אלינו.

ערב המחווה בקאמרי הוא הזדמנות לפגוש מחדש את האיש דרך יצירתו. בלי לנסות לדבר בשמו. פשוט לתת למילים לדבר.

פרטי המופע

עלי מוהר – במילותיו | מחווה לציון עשרים שנה לפטירתו | מתי: שבת, 28 בנובמבר 2026, בשעות 17:00 ו־19:30 | היכן: התיאטרון הקאמרי, תל אביב.

נגנים: ורד פיקר – פסנתר; גיל גולדין – בס; מושיקו בילר – תופים; שמוליק שמיר – גיטרה; עופר שפירא – כלי נשיפה ואקורדיון.

לפרטים ולהזמנת כרטיסים באתר הקאמרי

הכי חדשים

זוזו גינזבורג – האש עדיין בוערת בוורידים

יש רגע בחיים שבו אנחנו מביטים לאחור ומגלים שהגענו למקום אחר מזה שדמיינו לעצמנו. לא בהכרח מקום...

נועה קירל ונסרין קדרי עושות טרנטינו

יש מפגשים מוזיקליים שנראים כמעט מתבקשים. החיבור בין נועה קירל לנסרין קדרי הוא אחד מהם. שתי כוכבות...

נינט טייב הולכת להחזיר את עצמה הביתה

יש משהו יפה ברגע שבו אמן מגלה שהיצירה שלו ממשיכה לחיות גם אחרי שסיים אותה. לעיתים היא...

אסף אבידן – כשהאהבה נחרבת יחד עם ירושלים

ירושלים של מטה, האהבה של מעלה מה הקשר בין חורבן בית המקדש לבין סיומה של מערכת יחסים? אצל...

בין חנוך לוין לעלובי החיים: תיאטרון חיפה פותח עונה עם הרבה כוכבים ולא מעט שאלות

יש משהו כמעט טקסי בהכרזה על עונת תיאטרון חדשה. השמות הגדולים נשלפים ראשונים, מחזות הזמר מבטיחים אולמות...

כשהאנדלוסית הפכה את רקנאטי לחפלה מרוקאית

יש רגעים בקונצרט שבהם כללי הטקס פשוט מפסיקים לעבוד. הגוף מבקש לנוע, הרגליים מחפשות את הקצב והידיים...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פסטיבל תמונע 2026: פעם אחרונה בשונצינו, אולי

מתמונע של המוזיקה לתמונע של התיאטרון אני אולי צעיר יחסית בהיסטוריה הארוכה של תמונע. ההיכרות שלי עם המקום...

קואצ'לה 2027: הכוכבים הגדולים והסאונד הישראלי במדבר

המדבר שוב מתמלא במוזיקה אחד מאירועי המוזיקה הגדולים בעולם כבר נערך לקראת המהדורה הבאה. פסטיבל קואצ'לה (Coachella) חשף...

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...

הפסנתר יורד שוב לאילת: שלושה ימים של מוזיקה ישראלית, רוק ומפגשים מסקרנים

מה עושה הפסנתר באילת? פעם, כשהזכירו את פסטיבל הפסנתר, המחשבות נדדו כמעט אוטומטית לתל אביב. לאולמות, למפגשים האינטימיים...

עומר אדם קונה לעצמו מקום בזאפה, והפעם לא על הבמה

יש אמנים שחולמים לכבוש במות, למלא אולמות ולשמוע אלפי אנשים שרים את השירים שלהם. עומר אדם כבר...