שבת, נובמבר 21, 2026

רביד כחלני פותח את ענבל למוזיקה

רביד כחלני קיבל לידיו משימה חדשה בתיאטרון ענבל הוותיק. מנהיג Yemen Blues מבקש לרענן את המקום, לשפר את התנאים ולהזרים פנימה מוזיקה חדשה. סדרת "אחד אחד" תצא לדרך בספטמבר עם יוסי פיין. אחריו יגיעו מאיה דוניץ, עדן לדין ושורה מסקרנת של מוזיקאים.

יש משהו מאוד אופייני לרביד כחלני במהלך החדש הזה. האיש שמעולם לא אהב להישאר בתוך מסגרת מוזיקלית אחת, קיבל עכשיו מסגרת אמיתית. הפעם לא מדובר בהרכב חדש או באלבום נוסף. גם לא בעוד מסע הופעות של Yemen Blues מעבר לים. כחלני קיבל לידיו פרויקט מסוג אחר לחלוטין. הוא מבקש להכניס רוח חדשה לתיאטרון ענבל, המוסד הצנוע והוותיק במרכז סוזן דלל.

מי שמכיר את כחלני יודע שהמילה שגרה כמעט אינה שייכת למילון שלו. לאורך השנים הוא חיבר מסורות תימניות עם בלוז, אפריקה, ג'אז, פאנק וגרוב. הוא עשה זאת בלי להתנצל ובלי להצמיד למוזיקה יותר מדי תוויות. מבחינתו הצלילים צריכים קודם לעבוד בבטן, ורק אחר כך בראש. עכשיו אותה סקרנות מוזיקלית מגיעה אל תוך בית עם היסטוריה משלו.

הבית הוותיק מקבל קצת חמצן

ענבל איננו עוד אולם שממתין למופע הבא בלוח האירועים. הוא אחד ממוסדות התרבות הוותיקים שפועלים כאן. שרה לוי תנאי הקימה את תיאטרון מחול ענבל בשנת 1949. היא חיברה מורשת יהודית תימנית עם יצירה ישראלית חדשה. לאורך השנים הפך המקום לבית של מחול, מוזיקה ומפגש בין מסורות.

דווקא בגלל ההיסטוריה הזאת, החיבור עם כחלני מרגיש טבעי למדי. גם הוא בנה את דרכו מתוך מפגש בין שורשים לבין העולם הגדול. אצלו מסורת איננה מוצג שצריך לשמור מאחורי זכוכית. היא חומר חי שאפשר לפרק, לערבב, להזיע איתו ולהחזיר לבמה.

כעת הוא מבקש לעשות דבר דומה גם עם המקום עצמו. לא להחליף את הזהות של ענבל, אלא לפתוח עבורה חלונות חדשים. הוא מדבר על שיפור התנאים הטכניים עבור מוזיקאים ורקדנים. הוא רוצה לטפל בסאונד, בתאורה וגם בחוויית הכניסה. אפילו הלובי מקבל מקום בתוך המחשבה החדשה.

"המקום מאוד קסום מהרבה בחינות", מספר כחלני על המשימה שקיבל. לדבריו, קיימת בו היסטוריה אמנותית עשירה ממש מראשית המדינה. אלא שהקסם לבדו כבר לא מספיק עבורו. "הוא צריך את האהבה של כולם", הוא אומר.

רביד כחלני, Yemen Blues, בארבי. צילום יובל אראל
רביד כחלני, Yemen Blues, בארבי. צילום יובל אראל

כחלני עובר גם אל מאחורי הקלעים

זה אולי החלק המסקרן ביותר במהלך החדש. כחלני איננו מגיע לענבל רק בתפקיד אוצר מוזיקלי. הוא נכנס גם אל הקרביים של המקום, הוא בוחן מה צריך מוזיקאי כדי להרגיש נוח, והוא חושב כיצד אמן פוגש במה וכיצד קהל פוגש אולם.

"אני משפר תנאים טכניים למוזיקאים ורקדנים ואמנים בכלל", הוא מספר. במקביל הוא רוצה להפוך את הלובי למקום נעים יותר. מבחינתו החוויה איננה מתחילה עם הצליל הראשון. היא מתחילה כבר כשנכנסים בדלת.

אפשר לראות במהלך הזה עוד שלב במסלול הלא שגרתי שלו. כחלני תמיד היה הרבה יותר מסולן שעומד מול מיקרופון. הוא בונה סיטואציות מוזיקליות, אוסף אנשים ומפגיש עולמות. עכשיו הוא מקבל הזדמנות לעשות זאת בתוך בית שלם.

אחד אחד, בלי רעש מסביב

המהלך הראשון תחת הרוח החדשה מקבל את השם "אחד אחד". נעמה יוריה הציעה את השם, וכחלני אימץ אותו. זהו שם פשוט שמספר היטב את הרעיון כולו. בכל ערב יפגוש הקהל אמן אחר במופע אישי ומצומצם.

בלי הפקה שמסתירה את המוזיקה ובלי עודף קישוטים מסביב. הבמה מבקשת לקרב בין האמן לבין הקהל. כל אחד מגיע עם העולם שלו ועם השפה שבנה לאורך הדרך. כך מתקבלת סדרה שאין לה צורך בז'אנר אחד שמחבר הכול.

את הסדרה יפתח יוסי פיין בראשון בספטמבר. הבחירה בפיין כמעט מתבקשת בתוך העולם שכחלני מבקש לבנות. פיין הוא מוזיקאי שמדלג במשך שנים בין גרוב, פאנק, רוק ומוזיקת עולם. הוא גם יודע להפוך כלי אחד לתזמורת קטנה שלמה.

אחריו תגיע אביגיל שפריר, ובהמשך יעלה עדן לדין. עבור לדין יהיה זה מופע בכורה במסגרת הסדרה. מאיה דוניץ תגיע עם מופע סולו חדש. כחלני מציין גם את חלקה בחשיבה סביב המהלך החדש.

ברשימה נמצאים גם ג'וקה, סעידה בר לב ואמיר ברסלר. שמות נוספים צפויים להצטרף בהמשך. כבר מהרשימה הראשונית אפשר להבין את הראש שמאחורי הסדרה. אין כאן ניסיון לבנות קו מוזיקלי צפוי ונוח.

מענבל של פעם לענבל של עכשיו

יש גם משהו יפה במפגש שנוצר כאן בין תקופות. ענבל קמה מתוך רצון לתת למסורת מקום בתוך תרבות ישראלית חדשה. כחלני עשה במשך שנים מהלך דומה מתוך המוזיקה שלו. הוא לקח את השורשים התימניים שלו למסעות רחוקים מאוד.

Yemen Blues הפכה את המפגש הזה לשפה מוזיקלית בפני עצמה. אפריקה נכנסה פנימה, וגם בלוז, פאנק וג'אז הצטרפו לחגיגה. הצלילים העתיקים לא נעלמו בתוך התערובת. להפך, הם קיבלו גוף חדש ואנרגיה עכשווית.

עכשיו כחלני מביא את אותה גישה לתיאטרון ענבל. הוא לא מבקש לעשות למקום מתיחת פנים מלאכותית. הוא רוצה להשתמש במה שכבר קיים ולתת לו עוד דחיפה. קצת סאונד, קצת תאורה, קצת גרוב והרבה אנשים טובים.

ויש גם קריאה לקהל

כחלני איננו מסתיר שהפרויקט עדיין זקוק לידיים נוספות. הוא פונה אל הקהל, החברים והקהילה שסביב המקום. מי שרוצה לעזור או לתרום מוזמן לדבר איתו. מבחינתו, החייאת מקום תרבות דורשת יותר מאדם אחד.

הוא כבר שולח תודה למוחי על העזרה בתחום התאורה. תודה נוספת הולכת לאורפז על הסיוע בסאונד. אלו אולי פרטים קטנים בתוך התמונה הגדולה. בפועל, דווקא מהם מתחילים לבנות מקום מחדש.

בסופו של דבר, רביד כחלני לא מקים כאן עוד פסטיבל. הוא גם לא מנסה להפוך את ענבל למועדון רועש. הוא מבקש להכניס תנועה חדשה לתוך מוסד שכבר נושא היסטוריה. לעשות זאת בעדינות, אבל גם עם קצת חוצפה בריאה.

ואולי זה בדיוק מה שמקום ותיק צריך מדי פעם. מישהו שייכנס פנימה, יסתכל סביב וישאל מה אפשר לעשות אחרת. במקרה הזה האיש הוא רביד כחלני. כדאי מאוד להקשיב למה שיקרה שם.

פותחים עם יוסי פיין

סדרת "אחד אחד" תיפתח עם יוסי פיין ביום שלישי, 1 בספטמבר 2026. המופע יתקיים בתיאטרון ענבל שבמרכז סוזן דלל בתל אביב.

בהמשך יתקיימו ההופעה של אביגיל שפריר שתתקיים ביום שלישי 15 בספטמבר, ההופעה של עדן לדין שתתקיים בתאריך 29 בספטמבר וההופעה של מאיה דוניץ שתתקיים בתאריך 13 באוקטובר.

 

 

הכי חדשים

דצמבר בתנועה: חמישה מופעים, חמישה עולמות

יש משהו מרתק בעולם המחול. בניגוד לתיאטרון, שבו המילים מובילות את העלילה, כאן הגוף נדרש לעשות את...

המחזה מסיבת אירוסין – התאהבתי, ואני לא מתנצל

יש הצגות טובות, ויש כאלה שמזכירות לי למה אני אוהב תיאטרון אני אומר זאת כבר בהתחלה, בלי משחקי...

אתם זוכרים את השירים? חנן יובל בן 80, וכולם באו לשיר לו בחזרה

ערב של פעם בשמונים שנה כמה שירים יכולים להיכנס לחייו של אדם אחד? אצל חנן יובל, התשובה כמעט...

פרידה מקובי רכט – האיש שהביא את הרוקנ'רול ונשאר קצת מחוץ לאור הזרקורים

יש מוזיקאים שהציבור זוכר בזכות להיט אחד. אחרים בזכות אלבום שהפך לקלאסיקה. קובי רכט השתייך לסוג אחר...

נטע ברזילי חוזרת לקלאסיקות הישראליות ומפרקת להן את הצורה

יש משהו מסקרן במפגש שבין נטע ברזילי לבין הזמר העברי הישן. מצד אחד ניצבת מי שהפכה את...

איזבלה – כשהבוסתן הספרדי הופך לדרמה משפחתית

מבוסתן ספרדי אל ירושלים של שנות החמישים כבר במבט הראשון על הבמה התעורר בי זיכרון תיאטרוני ישן. התפאורה...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

ארבעה ימים, עשרה מופעים: הג'אז הישראלי יורד אל היסוד

יש משהו משמח בהחלטה לסיים את השנה דווקא עם ג'אז. לא עוד מרוץ אחר הלהיט הבא, אלא...

החברים של נטאשה שוב יחד, והפעם על במת פרסי אקו"ם

יש משהו סמלי, כמעט מתבקש, בהחלטה להעניק השנה פרסי מפעל חיים לארקדי דוכין ולמיכה שטרית. שני מוזיקאים...

פסטיבל תמונע 2026: פעם אחרונה בשונצינו, אולי

מתמונע של המוזיקה לתמונע של התיאטרון אני אולי צעיר יחסית בהיסטוריה הארוכה של תמונע. ההיכרות שלי עם המקום...

קואצ'לה 2027: הכוכבים הגדולים והסאונד הישראלי במדבר

המדבר שוב מתמלא במוזיקה אחד מאירועי המוזיקה הגדולים בעולם כבר נערך לקראת המהדורה הבאה. פסטיבל קואצ'לה (Coachella) חשף...

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...