ראשית, שאפו. תמיד משמח לפגוש על הבמה מחזה ישראלי מקורי. עוד יותר משמח כשהוא מגיע ממחזאי ישראלי עכשווי. נועם גיל לוקח כאן חומרים מוכרים מאוד מהחיים. נישואים, בגידה, קנאה, שקרים, תירוצים והרבה מאוד אגו. לכאורה כבר היינו בסרט הזה. בפועל, הוא מצליח לסובב שוב ושוב את המפתח.
"אף מילה לאמא" מגיע כעת לבמת בית ליסין. המחזה כבר עבר תחנה בדרך. בשנת 2024 הוא זכה לקריאה במסגרת פסטיבל "פותחים במה". עכשיו הוא מקבל גוף, קצב, חלל ושישה שחקנים. אודי גוטשלק מביים את ההפקה.
הסיפור מתחיל במקום שבו זוגיות אחת כבר חורקת היטב. נורית מגלה שבעלה בוגד בה. במקום להתפרק בבית, היא מחליטה לצאת למתקפה. היא מזמינה לפגישה את בעלה של המאהבת. מבחינתה, השניים אמורים לאחד כוחות נגד הבוגדים.
אלא שהחיים, ובעיקר הקומדיה, אוהבים תוכניות אחרות. במקום המפגש מגיעה בתה המתבגרת של נורית. לצדה מופיע בחור צעיר ומעט מבולבל. הוא רשג"ד בצופים, והיא מגיעה אל רגע רומנטי ראשון. מכאן מתחיל הפלונטר להתהדק. ואז מגיעים גם הבעל והמאהבת. מכאן כבר אין דרך חזרה.
כשהפלואו עושה את העבודה
למחזה הזה יש פלואו אדיר. העלילה כמעט אינה עוצרת כדי להסביר את עצמה. היא פשוט ממשיכה לנוע ולייצר מצבים חדשים.
הקרדיט מתחלק כאן בין כמה ידיים טובות. נועם גיל בנה מחזה קצבי ומלא תפניות. אודי גוטשלק תרגם אותו לבימוי חד ומדויק. רום סכר, האחראי על התנועה, משלים את המנגנון הבימתי. שלושתם מייצרים יחד תנועה מתמדת. הדמויות נכנסות, יוצאות, נפגשות ומתנגשות. בכל פעם נדמה שהמצב כבר ברור. מיד אחר כך מגיעה הפתעה נוספת.
חלק מההפתעות נשענות על חומרים שגורים מחיי הזוגיות. בגידות, תירוצים והאשמות לא נולדו אתמול. גם החשדנות בין בני זוג איננה המצאה חדשה. אבל כאן בדיוק נמצא הכוח של ההצגה. היא אינה מנסה להמציא מחדש את מוסד הנישואים. היא לוקחת את המוכר ומכניסה בו קצב. לפעמים מספיק משפט אחד כדי להסיט את הסצנה, לפעמים זו כניסה בזמן הנכון. לפעמים מבט קטן עושה את העבודה.
שישה שחקנים, שישה צבעים
הפלונטר של "אף מילה לאמא" נשען בסופו של דבר על האנשים שבתוכו. אודי גוטשלק מחבר כאן ניסיון בימתי רב עם דור צעיר ורענן.
הניסיון מדבר
לימור גולדשטיין היא מהשחקניות המזוהות עם התיאטרון הישראלי. הניסיון שלה מורגש בכל מחווה קטנה. היא יודעת מתי להרים את הלהבה ומתי לתת למבט לדבר. מולי שולמן מגיע עם ארגז כלים רחב במיוחד. הנוכחות שלו טבעית גם בתוך הכאוס. הוא אינו צריך לרדוף אחרי הפאנץ'. הפאנץ' כבר מגיע אליו. חי מאור נע היטב בין מבוכה לקומדיה. הוא מעניק לדמותו מספיק אמת כדי שהבדיחה לא תהפוך לקריקטורה. קרן מור מישורי משתלבת היטב בתוך המשחק הזוגי המתעתע. היא יודעת לשלוף תגובה קטנה בדיוק ברגע הנכון.
הדור הצעיר נכנס לתמונה
מולם ניצבים עדי צמח ודאלי שכנאי. השניים מכניסים לבמה אנרגיה צעירה ושונה לחלוטין. הם מביאים במדויק את המבוכה של התאהבות ראשונה. גם חוסר הביטחון נמצא שם. הוא נוכח בכל ניסיון להתקרב ובכל רגע של נסיגה. סוגיית החרם החברתי מוסיפה לעולמם שכבה פחות מצחיקה. היא מזכירה שגם לבני הנוער יש פלונטרים משלהם.
האנסמבל הוא המנוע
בסופו של דבר אין כאן שחקן אחד שסוחב את ההצגה. הכוח נמצא בחיבור בין השישה. אחד זורק משפט. השני מחזיר מבט. השלישי כבר משנה את התמונה. כך הופך האנסמבל למנוע שמחזיק את הפלואו לכל אורך הערב.
הצעירים גונבים כמה רגעים
דווקא בתוך מערבולת הבגידות של המבוגרים, הזוג הצעיר מביא רוח אחרת. הבת והחבר הרשג"ד שלה נכנסים לסיפור עם עולם שונה לחלוטין. אצלם אין עדיין שחיקה של שנים. אין חשבונות משותפים ואין היסטוריה של חשדות. יש מבוכה. יש חוסר ביטחון. ויש התאהבות ראשונה.
שני השחקנים הצעירים מביאים את המקום הזה בצורה משכנעת. הם אינם משחקים "נוער" מבחוץ. הם מצליחים לגעת בחוסר הביטחון שמגיע עם הגיל. בתוך הקומדיה עולה גם עניין החרם החברתי בקרב בני נוער. לרגע נפתח חלון למשהו כואב יותר. הוא נותן לדמויות הצעירות עומק נוסף.
הפער בינם לבין המבוגרים גם משרת היטב את ההצגה. המבוגרים כבר יודעים לשקר היטב. הצעירים עדיין מנסים להבין איך בכלל מדברים על רגשות. ופה מסתתרת אחת האירוניות היפות במחזה. מי באמת מבולבל יותר?
ובסוף הכל נשאר במשפחה
"אף מילה לאמא" אינה מחפשת להציע פתרון גדול לזוגיות. היא גם לא מטיפה מוסר לבוגדים או לנבגדים. היא לוקחת שלושה זוגות ומכניסה אותם לחדר אחד. משם היא נותנת להם להסתבך בכוחות עצמם. זה עובד.
נהניתי מכל רגע בהתפתחות העלילה. המשחק משכנע והדמויות מקבלות אופי ברור. הקצב כמעט אינו יורד. ובעיקר, יש כאן ערב תיאטרוני שיודע מה הוא רוצה להיות. קומדיה ישראלית. מקורית. מהירה. מוכרת מאוד מהחיים. ובכל זאת מצליחה להפתיע.
לפעמים לא צריך יותר מזה כדי לצאת מהאולם עם חיוך.
קרדיטים
"אף מילה לאמא", קומדיה ישראלית מאת נועם גיל. בימוי אודי גוטשלק. בהשתתפות לימור גולדשטיין, מולי שולמן, חי מאור, קרן מור מישורי, עדי צמח ודאלי שכנאי.
תפאורה יהודית אהרון. תלבושות אורן דר. מוזיקה אלעד אדר. תאורה זיו וולושין. תנועה רום סכר. עוזרת במאי נועה בן ארי.
תיאטרון בית ליסין על שם ברוך איבצ'ר. לחצו לתאריכים נוספים וכרטיסים.
