השחקנית, הזמרת והקומיקאית שושיק שני הלכה היום לעולמה בגיל 91. היא הותירה שתי בנות, נכדים ויצירה שנפרשה על פני עשרות שנים. שני נגעה בתיאטרון, בקולנוע, בטלוויזיה, בדיבוב ובמוזיקה הישראלית. קולה ליווה דורות של ילדים, הורים וחובבי במה. נוכחותה שילבה חוכמה, שובבות, דיוק ותזמון קומי נדיר.
בת הטוחן של ילדותי
עבורי, שושיק שני תישאר תמיד בת הטוחן מתוך "עוץ לי גוץ לי". הייתי אז תלמיד בכיתה א או ב בבית החינוך גורדון. באחד הבקרים יצאנו ברגל מבית הספר לעבר הקאמרי הישן. שם נפתח בפני עולם חדש של מילים, צלילים, תנועה וצבע.
שושיק עמדה במרכז הבמה והפכה את בת הטוחן לדמות חיה. סביבה נעו אריק לביא, אברהם חלפי, זאב רווח ושחקנים נפלאים. אברהם שלונסקי העניק לאגדה עברית שובבה ומלאת קסם. דובי זלצר עטף אותה במנגינות שנחרתו בזיכרון.
החוויה לא הסתיימה כאשר המסך ירד וחזרנו לבית הספר. תקליט המחזמר חיכה לי אחר כך בבית דודתי. המחט ירדה שוב ושוב והצלילים מילאו את החדר. בכל השמעה חזרתי אל האולם ואל הקסם הראשוני.
אותו מפגש חשף בפני גם את אמנות שנות השישים. התרבות המקומית חיפשה אז קול ישראלי חדש ובטוח. התיאטרון פגש שירה, קולנוע ומוזיקה עברית. שושיק שני ניצבה בלב אותו מפגש מסעיר. שנים מאוחר יותר חזרתי אל הזכרונות הללו כשהמחזמר עלה שוב בתיאטרון הקאמרי.
הילדה התל אביבית עלתה לבמה
שושיק שני נולדה בתל אביב בשנת 1935 בשם שושנה שפרונג. כבר בילדותה גילתה כישרון למשחק, לריקוד ולמוזיקה. כנערה השתתפה בתסכיתי רדיו והצטרפה לתיאטרון הילדים "במתנו". בהמשך למדה באולפן המשחק של הקאמרי.
עם גיוסה לצה"ל הצטרפה ללהקת הנח"ל. לאחר שחרורה שבה לקאמרי ובנתה קריירה ארוכה ומגוונת. היא שיחקה ב"הנפש הטובה מסצ'ואן" וב"הוא הלך בשדות". לצדם הופיעה בקומדיות, במחזות מוזיקליים וביצירות קלאסיות. שני ידעה לחבר משחק דרמטי עם תנועה ומוזיקליות טבעית. הקהל זיהה מיד את קולה ואת חתימתה הבימתית.
שושיק ואריק
בשנת 1957 נישאה שושיק לזמר ולשחקן אריק לביא. השניים עברו לניו יורק וחיו שם ארבע שנים. שושיק למדה משחק אצל המורה האמריקאית אוטה האגן. החוויה הרחיבה את שפתה המקצועית ואת תפיסתה הבימתית.
בשנת 1963 חזרו בני הזוג לישראל. הם העלו את התוכנית "הוא והיא" מאת אפרים קישון. הזוגיות הפכה אצלם לחומר קומי, תיאטרלי ומוזיקלי. הם התווכחו, התפייסו וצחקו על חיי הנישואים. ההקלטות כללו מערכונים כמו "המטריה", "הילדים", "כרמלה" ו"דרבנו גרשום". הקהל זיהה בהם את עצמו ואת ביתו.
החיבור ביניהם לא הסתפק בקומדיה משפחתית. השניים העלו גם ערב משירי ברטולט ברכט.
בהמשך הופיעו יחד בהצגות ובמופעים בישראל ומחוץ לה. הקשר ביניהם הפך לחלק מהתרבות המקומית. שושיק עמדה לצד אריק, אך שמרה תמיד על קול עצמאי. היא הביאה לבמה אישיות, חדות ונוכחות משלה.
הקול שעבר אל התקליט
הדיסקוגרפיה של שני חושפת עולם מוזיקלי עשיר במיוחד. היא שרה, דקלמה וסיפרה טקסטים לילדים בגובה העיניים. בסוף שנות השישים יצא התקליטון "מה עושים העצים". הוא כלל גם את "מיכאל", "החתולה" ו"לאמי". בשנת 1968 יצא האלבום "טפשוני רוני". האלבום חיבר שירים, סיפורים, דמויות והמון דמיון. "מיכאל" הפך לאחד הביצועים המזוהים ביותר עם קולה. מרים ילן שטקליס כתבה ונעמי שמר הלחינה. לצדו נשמעו "סלט פירות", "לישון" ו"לסבתא של אפרים". כל שיר קיבל אופי וקצב משלו.
בהמשך הקליטה את "שירים וסיפורים שענת אוהבת במיוחד". האלבום חיבר את קולה ליצירת יהונתן גפן.
אחריו הגיע "יעל מטיילת" מאת תרצה אתר. שם נשמע גם הסיפור האהוב "האריה שאהב תות". בשנת 1979 יצא האלבום "החתול שמיל". שושיק העניקה קול לחיות, חרקים ויצורים קטנים.
היא לא שרה לילדים מלמעלה. היא נכנסה לעולמם והפכה כל תקליט להצגה פרטית. האלבומים ממשיכים להתקיים כיום בשירותי הסטרימינג. הקול הישן פוגש ילדים חדשים ודורות נוספים.
בין התיאטרון למסך
שני השתלבה גם בקולנוע הישראלי המתפתח. בשנת 1965 הופיעה ב"חור בלבנה" של אורי זוהר. בהמשך שיחקה ב"999… עליזה מזרחי", "לופו" ו"מבצע יונתן". היא הופיעה גם ב"סוסעץ" וב"השועל בלול התרנגולות".
בשנות השמונים השתתפה ב"שיגעון של אבא" וב"המובטל בטיטו". מאוחר יותר חזרה אל המסך בסרטים נוספים. הקולנוע לא עמד במרכז הקריירה שלה. אולם כל תפקיד חשף גוון אחר במשחקה.
הטלוויזיה ליוותה אותה לאורך שנים רבות. היא השתתפה ב"חדווה ושלומיק" ובסדרות ישראליות נוספות. בשנים מאוחרות הופיעה ב"שנות השמונים", "בנות הזהב" ו"שטוקהולם". היא שיחקה גם ב"אבא מטפלת" וב"שנות הירח".
קולה התאים היטב גם לעולם הדיבוב. היא גילמה מלכות, מכשפות ודמויות צבעוניות לילדים.
מן הבמה אל הכיתה
משנות התשעים פנתה שני גם להוראת משחק. היא הדריכה דיבור, היגוי ועבודה בימתית בבית צבי. בנוסף לימדה במסגרות נוספות והנחתה סדנאות. כך העבירה את ניסיונה לדורות חדשים.
לאחר מותו של אריק לביא שמרה על מורשתו. בשנת 2012 פרסמה את הספר "אני אשיר לך". הספר שילב זיכרונות, סיפורים ותיעוד מחייהם המשותפים. הוא חיבר בין הסיפור המשפחתי לתרבות הישראלית.
לשושיק ולאריק נולדו שתי בנות, נועה ויעל לביא. שתיהן המשיכו בדרכן בעולמות היצירה והתקשורת. בשנת 2022 העניקה תל אביב יפו לשושיק אות יקירת העיר. העיר שבה נולדה הודתה לה על תרומתה.
הקול נשאר בחדר
שושיק שני ידעה לנוע בין משחק, שירה, קומדיה וסיפור. היא פגשה יוצרים מרכזיים בתרבות הישראלית. קולה עבר מבמות התיאטרון אל הקולנוע והטלוויזיה. משם הוא נכנס אל חדרי הילדים והתקליטים.
עבורי, הכול מתחיל באותה הליכה מבית החינוך גורדון. ילד קטן נכנס לקאמרי ופגש שם בת טוחן. אחר כך ירדה המחט על התקליט בבית דודתי. הצלילים חזרו והפכו לחלק מפסקול חיי.
שושיק שני הלכה לעולמה, אך השירים והדמויות נשארו. הזהב שיצרה על הבמה ממשיך לזהור.
