בצהרי יום שישי התכנסו חובבי מוזיקה, אספני תקליטים ומאזינים ותיקים בחנות הדגל של האוזן השלישית בתל אביב. הסיבה הייתה חגיגית במיוחד. שפי ישי השיק את מהדורת הוויניל המחודשת של אלבומו "אהבה ושנאה". האירוע כלל מופע אינטימי מול הקהל ולאחריו מפגש אישי וסשן חתימות.
האווירה התאימה לרוח האלבום. ללא אפקטים. רק שירים, סיפורים ואמן שהעדיף לאורך השנים לתת ליצירה לדבר במקומו. בין מדפי התקליטים נוצר מפגש בלתי אמצעי בין היוצר לבין קהל שהמשיך לשאת את שיריו בלבו גם שלושים וארבע שנים לאחר צאתם.
המוזיקאי שבחר במילים
שפי ישי מעולם לא צעד בנתיב המרכזי של תעשיית המוזיקה. הוא לא רדף אחר להיטים ולא חיפש קיצורי דרך. יצירתו נבנתה מתוך הקשבה עמוקה לטקסט העברי ומתוך אמונה כי למילים יש כוח משלהן.
כמלחין, מעבד ומוזיקאי פיתח שפה מוזיקלית מזוהה וייחודית. שפה המשלבת פשטות לכאורה עם עומק רגשי רב. במקום לכפות את המוזיקה על הטקסט, הוא בחר לאפשר למילים להוביל את הדרך. הגישה הזו הפכה אותו לאחד היוצרים המזוהים ביותר עם תחום שירי המשוררים בישראל.
לחניו אינם מבקשים להרשים. הם מבקשים לגעת. הפסנתר, הקול והעיבודים פועלים יחד כמערכת עדינה ומדויקת. כל צליל משרת את השיר. כל השהיה מעניקה משמעות נוספת למילה.


האלבום שהפך לקלאסיקה
בשנת 1992 יצא "אהבה ושנאה", אלבום שהפך עם השנים לאחת מנקודות הציון החשובות של שירי המשוררים במוזיקה הישראלית. יהודה עמיחי, נתן יונתן, נתן זך, יונה וולך, רוני סומק ומשוררים נוספים מצאו בו בית מוזיקלי רגיש ומדויק.
שפי ישי לא הלחין את המילים בלבד. הוא הקשיב להן. מתוך ההקשבה הזו נולדה יצירה יוצאת דופן שחיברה בין רוק אינטימי, מינימליזם מהורהר ורגישות לירית נדירה. התוצאה הייתה אלבום שהעניק לטקסטים חיים חדשים מבלי לפגוע בכוחם הספרותי.
במקום לרדד את השירה כדי שתתאים למוזיקה, שפי ישי עשה את ההפך. הוא העלה את המוזיקה אל גובהן של המילים. התוצאה הייתה אלבום שנשמע אחרת מהנעשה סביבו. בזמן שרבים חיפשו את הלהיט הבא, ישי יצר עולם מוזיקלי שלם שהמשיך להדהד הרבה אחרי שהאופנות התחלפו.

מהדורת 2026
המהדורה החדשה, שעברה תהליך Remaster מחודש, מעניקה לאלבום חיים נוספים. היא מאפשרת לדור חדש של מאזינים לגלות אותו בפורמט שהולך וצובר מחדש אהדה בקרב חובבי מוזיקה ברחבי העולם.
עבור מי שהכיר את האלבום בזמן אמת מדובר במפגש מחודש עם יצירה אהובה. עבור מאזינים צעירים יותר זו הזדמנות לגלות פרק משמעותי בתולדות המוזיקה הישראלית. כזה שנכתב הרחק מאופנות חולפות אך נשאר רלוונטי גם עשרות שנים לאחר שנוצר.


בין התקליט למדף הזיכרון
המופע באוזן השלישית היה הרבה יותר מאירוע השקה. הוא היה תזכורת לכוחה של יצירה שנשענת על עומק, סבלנות וקשב. בעולם שבו שירים מתחלפים במהירות מסחררת, "אהבה ושנאה" ממשיך להזכיר שמוזיקה טובה אינה תלויה בזמן.
שלושים וארבע שנים לאחר שראה אור לראשונה, האלבום הזה עדיין מצליח לגעת באותם מקומות שקטים בנפש. המילים נשארו חדות. הלחנים נותרו מרגשים. והמפגש המחודש עם שפי ישי הוכיח כי יש יצירות שאינן שייכות לעבר. הן פשוט ממשיכות לחיות בכל פעם שמישהו בוחר להאזין להן מחדש.
לחצו לרכישת עותק ויניל של האלבום
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה – PHOTONY
וכעת לצלילים

