ישנם רגעים שבהם ידיעה קטנה לכאורה פותחת סיפור גדול. כזה שמתחיל בליהוק, אבל ממשיך הרבה מעבר אליו. בר מיסוצ’ניק ועפרי פרישקולניק נבחרו לככב בגל הפרקים החדש של סדרת הדוקו-דרמה “Martin Scorsese Presents: The Saints”, פרויקט טלוויזיוני שמגיע מהמעגלים הכי מרכזיים של תעשיית הקולנוע והטלוויזיה העולמית. לא עוד הופעת אורח, אלא כניסה אל מרכז הבמה.
יש רגעים שבהם ליהוק הופך לסיפור
מיסוצ’ניק, שנכנסת אל דמות מריה הקדושה, נדרשת להחזיק מתח בין סמל לאדם. לא רק לגלם דמות, אלא לשאת מטען של היסטוריה, אמונה וסמליות. לצידה עפרי פרישקולניק, שמביאה איתה יסודות של תיאטרון, עבודה מדויקת, הקשבה, תהליך. לצד שחקנים בינלאומיים כמו נואה (נוח) ג'יימס ושחר אייזיק. שתיהן מגיעות ממסלול שנבנה לאט, בלי קיצורי דרך, וזה בדיוק מה שהופך את הבחירה בהן למעניינת.
סקורסזה והשאלות שמאחורי הקדושים
מכאן הסיפור מתרחב אל הסדרה עצמה. “The Saints” אינה עוד דרמה היסטורית. היא מתעכבת על הרגעים האנושיים בתוך סיפורים שהפכו למיתוס. כל פרק עומד בפני עצמו, מתמקד בדמות אחרת, אבל מה שמחבר בין כולם הוא ניסיון לפרק את מושג הקדושה ולהחזיר אותו אל בני אדם.
מאחורי הפרויקט עומד מרטין סקורסזה, אבל לצדו פועל גם המפיק והיוצר הישראלי מתי לשם, שמוסיף שכבה מעניינת במיוחד לחיבור הזה. לא מובן מאליו שסדרה על קדושים נוצרים תצמח מתוך שיתוף פעולה כזה, אבל דווקא שם נוצר משהו אחר. פחות דידקטי, יותר דרמטי. פחות הצהרה, יותר שאלה.
כשעוד שם ישראלי נכנס לתמונה
ואז מתחילים להופיע השמות. לא רק אחד או שניים. פתאום הרשימה מתארכת. את דמותו של ישו, במספר פרקים, מגלם השחקן הישראלי אריאל יגן, יליד ירושלים. לא תפקיד שולי, אלא דמות שנמצאת בלב הסיפור כולו. לצדו מופיעים גם ליאב תורג’מן, יותם רוטשטיין, תמר שטיין, עדי צמח, ניב רז, דולב דוידסון, דני שטאג וקרן חסן. חלקם בתפקידי משנה, חלקם בהופעות נקודתיות, אבל יחד הם יוצרים תחושה של נוכחות. ובתוך זה גם דר זוזובסקי, שכבר לקחה חלק בפרקים של הסדרה ומוסיפה עוד שכבה לתמונה הזו. ואם עוברים על רשימת המשתתפים, מגלים שזה לא נגמר כאן. יש עוד ועוד שמות עם זיקה ישראלית או יהודית, כאלה שנכנסים לפרקים קטנים יותר, אבל נשארים בתוך המרקם. לא ככותרת, אלא כתנועה.
מבט החוצה וגם פנימה
בשלב הזה, כבר קשה לדבר על צירוף מקרים. זה לא ליהוק נקודתי, אלא משהו שמרגיש רחב יותר. יכול להיות שזה עניין של אותנטיות היסטורית. יכול להיות שזה נובע מקשרים בתעשייה. אבל יכול להיות גם שיש כאן זיהוי. זיהוי של שפה משחקית אחרת. פחות החצנה, יותר עומק. פחות הצגה, יותר נוכחות.
אם זה המצב, אז יש כאן אמירה מעניינת על המקום שבו נמצאת סצנת הקולנוע והטלוויזיה הישראלית היום. לא דרך רעש, אלא דרך עבודה.
הפרויקט שממשיך להתרחב
הגל החדש של הפרקים, שצפוי לעלות ברשת FOX, ממשיך את הפורמט האנתולוגי של הסדרה. כל פרק דמות אחרת, סיפור אחר, אבל אותו חיפוש. בעונה הראשונה כבר נגעו בדמויות כמו יוחנן המטביל, ז’אן ד’ארק, פרנציסקוס מאסיזי, וגם במריה הקדושה ומריה מגדלנה. לא כסמלים רחוקים, אלא כדמויות שחיות בתוך קונפליקט.
הקמפיינים שעלו ב־Times Square וב־Sunset Boulevard רק מדגישים עד כמה הפרויקט הזה מכוון רחב. אבל מתחת לפני השטח, יש כאן עוד סיפור. כזה שלא כתוב בכותרות הגדולות. סיפור על נוכחות. על תנועה. על רגע שבו שחקנים ושחקניות מקומיים מוצאים את עצמם בתוך פריים בינלאומי, לא כאורחים, אלא כחלק מהשפה. ומשם, זה כבר לא נראה מקרי.
גם הצליל מספר את הסיפור
גם המוזיקה של הסדרה הולכת באותו כיוון. לא פס קול כנסייתי צפוי, אלא משהו שמתפצל ומתעצב לפי הדמויות. פסקול רשמי כבר עלה לספוטיפיי, לצד קטעים ואלבומים שמוקדשים לפרקים ספציפיים. אין כאן קו מוזיקלי אחד שמכסה הכל, אלא ניסיון לתת לכל סיפור את הצליל שלו.
זה אולי פרט קטן, אבל הוא ממשיך את אותו רעיון. לא לבנות מיתוס אחיד, אלא לפרק אותו לשכבות. מי שיגיע דרך האוזניים יגלה שהסדרה הזו עובדת לא רק דרך הדימוי, אלא גם דרך הצליל.
להדליק את הטלויזיה
למי שזה כבר סיקרן אותו ורוצה להציץ פנימה, הצפייה בסדרה לא יושבת במקום אחד מסודר. הפרקים זמינים בארצות הברית דרך FOX וגם בשירות הסטרימינג Fox Nation, ובמקביל מופיעים גם ב־Amazon Prime Video, שם ניתן להגיע אליהם דרך מנוי לערוץ של Fox. זה לא המסלול הכי ישיר, אבל אולי זה גם חלק מהסיפור. סדרה שמבקשת לפרק מיתוסים, לא בהכרח מגיעה אליך בדרך הכי צפויה. השידור מתחיל היום!
