מיוסי וג'אגר ועד הצגה על חייו של רוני קובן
הבוקר התקיימה בתיאטרון הלאומי הבימה חשיפה לרפרטואר התיאטרון לשנת 2026, הראשון מאז כניסתו של נועם שמואל לתפקיד המנהל האמנותי. מול מציאות תרבותית מאתגרת, הבימה מציגה עונה רחבה, מגוונת ועמוסת כוונות אמנותיות ברורות, עם שילוב של קלאסיקה, מחזות מקור, עיבודים קולנועיים ויצירות אישיות מאוד. הרפרטואר החדש מסמן ניסיון מוצהר לאזן בין תיאטרון גדול ונגיש לקהל רחב לבין יצירה ישראלית עכשווית, נוקבת ולא פעם אישית עד כאב.
מחזות זמר והפקות גדולות
העוגן המרכזי של העונה הקרובה יהיה המחזמר חנות קטנה ומטריפה, בעיבוד בימתי חדש ליצירה של הווארד אשמן ואלן מנקין. על הנוסח העברי חתום אלי ביזאווי ועל הבימוי אלדר גוהר גרויסמן. לתפקיד הצמח הטורף אודרי 2 לוהקה נטע ברזילי, בתפקידה הבימתי הראשון במחזמר גדול. ההפקה תעלה בסוף אוקטובר 2026, על רקע ארבעים שנה לצאת הסרט הקולנועי המיתולוגי.
מחזמר נוסף הוא חצ'קונים, מחזמר ישראלי מקורי מאת טליה ברטפלד, נועם קליינשטיין ונטע רוט, בבימוי עידו רוזנברג. קומדיה שחורה על חברות, תסכול נשי ורצח לא מתוכנן, שתעלה במרץ 2027. זכינו לראותו בגרסת הקריאה המבויימת לפני מספר שבועות.
קלאסיקה מודרנית וישראלית
בתחום הקלאסיקה המודרנית נמשכת מגמת העיבודים החדשים, עם יתוש בראש של ז'ורז' פיידו, אויב העם על פי איבסן וגרסה נשית מלאה ל-הלילה השנים עשר של שייקספיר, בהשתתפות ליא קניג, גיתית פישר, אורלי זילברשץ ורבות נוספות.
בקלאסיקה הישראלית יעלו בין היתר אוי אלוהים של ענת גוב, סוחרי גומי של חנוך לוין, והוא הלך בשדות על פי משה שמיר.
מחזאות ישראלית מקורית
הבימה ממשיכה להשקיע במחזאות מקור. בין ההפקות הבולטות מלאכים בלבן, פעולות פשוטות, (שחלקים ממנו ראינו במסגרת פרזנטציה מוקדמת) הקומדיה השחורה להתראות ותודה על הקרמשניט בכיכוב טוביה צפיר, והחבורה, המחזה האחרון של עדנה מזיא, שיעלה בבכורה ב 2027.
עוד יעלו המחזה שעון גדול דופק מאת יותם גוטל, ומחזת דרמה אישית במיוחד, חובות, שכתב רוני קובן שגם יככב בה. קובן יגלם את דמות אביו ויחזור לסיפור משפחתי טעון של חובות כלכליים ומוסריים בסוף שנות התשעים. לצידו ישחק טוביה צפיר.
עיבודים מספרות וקולנוע
בין העיבודים הבימתיים הבולטים ניתן למצוא את יוסי וגאגר, על פי הסרט של איתן פוקס והתסריט של אבנר ברנהיימר, בבימוי עידו רוזנברג, שיעלה ביוני 2026. עוד יעלו הנערה מהדואר על פי שטפן צוויג, שירה על פי שי עגנון, והביתה על פי ספרו של אסף ענברי.
יצירה מסקרנת נוספת היא לקרוא את לוליטה בטהרן, על פי ספרה של אזאר נאפיסי, שתהווה בכורה עולמית ליוצרת איראנית על במת הבימה.
הצהרה תרבותית ברורה
מנכ"ל הבימה דני וייס התייחס במסיבת העיתונאים גם למצב התרבות בישראל ואמר כי ההתנכלות לעולם התרבות הפכה למציאות יומיומית. לדבריו, התרבות היא מרכיב חיוני בחוסן הלאומי ואינה שייכת לשום צד פוליטי.
הרפרטואר החדש של הבימה מבקש אם כך לא רק לבדר, אלא גם להיאחז בעמדה ערכית, חברתית ואמנותית ברורה, דווקא בתקופה של חוסר יציבות.
