יום ראשון, אוגוסט 9, 2026

נונה של ורטיגו: מסע בזמן שמתפרק לרגעים, לגוף, לנשימה

לקראת סוף השנה ותחילת השנה החדשה, ממש מאמצע דצמבר והלאה, תעלה להקת ורטיגו את יצירתה החדשה "נונה" – עבודת מחול שמבקשת לא רק לעסוק בזמן, אלא ממש להפשיט אותו מדפוסי הקריאה המוכרים שלנו. זהו מופע שמנסה לגעת במה שמסביב לרגע, במה שבין תנועה לעצירה, בין זיכרון לנשימה.

NONA Photo by Efrat Mazor
NONA Photo by Efrat Mazor

זמן ששואל מי באמת זז כאן

היצירה לוקחת נקודת מוצא מתוך השאלות שמופיעות פשוטות על פני השטח אבל פותחות תהום מתחתיהן: האם הזמן עובר עלינו, או שאנחנו נעים בתוכו? מתוך המחקר הזה מתהווה יצירה שמתבוננת בשכבות הזמן שנצרבות בגוף ובזיכרון, ובאופן שבו התרבות מעצבת את מה שנדמה לנו כחוויה טבעית של זמן.

הכוריאוגרפית נעה ורטהיים מתארת את "נונה" כבדיקה של זמן קוונטי – מרחב שבו הכל פתוח בו זמנית, כל האפשרויות חיות עד אותה נקודה בודדה שבה נוצרת קריסה. סופרפוזיציה. התנגשות בין רב ממדיות לבין ליניאריות קשוחה של יום יום. זה מחול ששואל מהו זמן כשהוא מתפרק לגוף, כשלא מסתכלים עליו שעונים אלא דרך המרחב שבין שתי פעימות.

NONA Photo by Efrat Mazor
NONA Photo by Efrat Mazor

מיתולוגיה, חוט חיים וכוריאוגרפיה שנרקמת מחדש

שם היצירה נשען על שלוש האלות מן המיתולוגיה היוונית והרומית, הטוות את חוט חייו של האדם. כמוהן, גם על הבמה הזמן נפרם ונשזר פעם אחר פעם. נמדד, נמתח, נחתך, מתהווה. החוט נע, מתעקל, מתהדק, משתחרר. הגוף הוא שמספר את הסיפור.

נונה הייתה אלת הגורל הרומית שטוותה את חוט החיים, ובהיותה קשורה לחודש התשיעי להיריון, נשים הרות התפללו אליה ללידה בטוחה. היא עבדה לצד שתי אלות נוספות, דקימה ומורטה, שחילקו ומדדו את אורך החיים וחתכו אותו בהתאמה, ובכך קבעו את גורלו של אדם מלידה ועד מוות.

NONA Photo by Efrat Mazor
NONA Photo by Efrat Mazor

מבט ראשון: פרזנטציה באולם "אורה"

בפרזנטציה שנערכה באולם החזרות "אורה" שבמתחם מרכז סוזן דלל, הציגו עשרת חברי הלהקה, חמישה רקדנים וחמש רקדניות, מקטעים מתוך העבודה שבדרך. כבר מהרגע הראשון בלטו תנועות ארוכות לאורכו של הגוף, כמעט ערסול חושני שמחזיק את הצופה בתוך שקט פנימי גם כשעל הבמה הכול רוטט.

חלק מהאקטים בוצעו בצמדים ואחרים בכל ההרכב. באקט אחד רקדו שני גברים שהקרינו נוכחות של אלפא גברי – מאבק כוחות, חיכוך פיזי כמעט אלים, כמו שתי אנרגיות שנאבקות על טריטוריה. אחריו הגיח זוג אחר, בגישה הפוכה לחלוטין: מחול זוגי רך, אינטימי, נעים. תנועה של תמיכה, של הבנה, כמעט כמו התארגנות מחדש של אותו חוט זמן שנקרע קודם לכן.

שלוש רקדניות הציגו מחול שמבוסס על מרכז הכובד – אגן הירכיים, ומשם נבעו תנועות שהתפזרו מעלה ולצדדים בזרימה טבעית. הגוף כציר, הזמן כגל שעולה ויורד מעליו.

NONA Photo by Efrat Mazor
NONA Photo by Efrat Mazor

מאחורי הקלעים: קונספט תלבושות עתידני וקיר אור בוהק

בשיחה עם מנהלת הלהקה נרמז כי הצוות נמצא בעיצומו של פיתוח התלבושות. חלקן צפויות לשאת אסתטיקה אנדרואידית, כמעט מטריקסית – גלימות ארוכות לצד חצאיות טוטו לגברים. פלטת הצבעים תנוע בין אפור כהה לאפור בהיר, דואט בין צל לצל. על העיצוב אחראי האופנאי ששון קדם.

התפאורה שצפויה להתייצב על בימת האולם עליה אחראי זהר שואף כוללת קיר אחורי שישמש כקיר אור. פתרון מסקרן, אבל כזה שעלול להיות גם מוקש חזותי: ללא תאורה קדמית חזקה, הרקדנים עלולים להפוך לסילואטות. איך זה יתיישב עם התנועה העדינה והעבודה המדויקת על הגוף? זה כבר נוכל לדעת רק כשהמופע יעלה לבמה.

את המופע עצמו מלווה פס קול שיצר המוזיקאי רן בגנו, סאונד שלוקח את המאזינים מאווירת נויז תעשייתית ועד אמביאנט חלומי על פי ההתרחשויות שעל הבמה.

NONA Photo by Efrat Mazor
NONA Photo by Efrat Mazor

מחול על זמן שהוא גם גופני וגם קוסמי

"נונה" מציבה את הזמן כמשהו שאפשר למשוך, לפרום, לקפל ולשזור מחדש. היא לא מבקשת לתת תשובה, אלא להניח את הצופה בתוך חוויה שמבינה שהזמן חומק מאיתנו, אבל גם הדבר היחיד שנמצא בידיים שלנו. כמו חוט דק שאפשר להחזיק ולקבוע מחדש את מהותו בכל רגע ורגע.

ורטיגו מציגה כאן משהו שנע בין פילוסופיה למחול, בין תנועה ללכידות, בין עולמות. אם זה הניצוץ הראשוני, סביר להניח שהבמה תחשוף יצירה שמבקשת לנוע בין המציאות לבין משהו גדול ממנה.

המופע יעלה בבכורה במרכז סוזן דלל בתאריך 22 בדצמבר (נר שמיני בחנוכה) וגם בערב שלאחריו. לאחר מכן המופע יצא לסבב הופעות ברחבי הארץ. פרטים על המועדים, המקומות ורכישת כרטיסים מצויים כאן.

הכי חדשים

תחזיקי חזק, קורל ביסמוט מורידה את הקליפות

ושנם יוצרים שמוציאים שירים מפני שהגיע הזמן להוציא שיר. אצל קורל ביסמוט התחושה תמיד הייתה קצת אחרת....

כשהרוק הישראלי עלה על הביט: ELECTROCK הרעיד את האומן 17

.מה קורה כששירי הרוק הישראלי פוגשים את האנרגיה של הרחבה? ELECTROCK הוא אירוע מוזיקלי חדש המחבר בין...

מיכל אמדורסקי נכנסה לנעליה של מדונה, ונתנה שואו

האולם הראשי בבית ציוני אמריקה היה מלא היום מפה לפה. כיאה לפרמיירה חגיגית, הקהל הגיע מוכן לערב...

שיר פרום מגישה את העוגה שלה

לפעמים שם של אלבום מספר את הסיפור עוד לפני שהמחט נוחתת. במקרה של This Is The Cake,...

התקף החרדה של עידו זייד

ישנם דייטים שמסתיימים בהחלטה להיפגש שוב. אחרים מסתיימים בחשבון, מבוכה ופרידה מנומסת ליד הדלת. אצל עידו זייד...

סולידריות: לנוע מתוך השבר

שירת ״הנה מה טוב ומה נעים״ ממלאת את האולם. הרקדנים מתקדמים באיטיות אל מרכז הבמה. שם ניצבת...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

נותנים גב ליונתן אלטר

יש מוזיקאים שפוגשים שוב ושוב, כמעט בלי לשים לב. הם מחליפים הרכבים ובמות, אבל שומרים על נוכחות...

פסטיבל מספרי סיפורים -הסיפור הישראלי פוגש את הפסקול המקומי

פסטיבל מספרי סיפורים חוזר השנה בפעם השלושים ושלושה לתיאטרון גבעתיים. יוסי אלפי ממשיך להוביל את המפעל התרבותי...

הפסנתרן ריצ'רד קליידרמן חוזר לישראל

ריצ'רד קליידרמן חוזר לישראל לשני מופעים חגיגיים בנובמבר הקרוב. הפסנתרן הצרפתי יופיע ב־21 בנובמבר בהיכל התרבות בתל...

toMix מגיעה לראשון לציון: מתחם התרבות toX ייפתח בספטמבר

רק בסוף השבוע חגגנו את פתיחת מועדון אפטאון בקריית עתידים. המועדון החדש סימן מהלך נוסף של קבוצת...

החיים על פי שייקספיר מגיעים אל הפילהרמונית

שייקספיר כתב על בני אדם, לכן יצירתו מסרבת להישאר בארון הספרים. בקרוב היא תצא משם ותתיישב לצד...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא