קליפים חדשים

לורן מילק – גלעד

שיר חדש שלורן מילק משחררת מתוך האלבום שבדרך, האזנה

אחרי שטעמה לנו את הלב עם "לב טפיוקה", לורן מילק ממשיכה לפתוח עוד שערים אל העולם הפנימי והחושני שלה, עם "גלעד" – סינגל שני מתוך אלבומה שבדרך. הפעם היא נוגעת באזור שבו דמיון, כמיהה ומשיכה נמסים זה אל זה, והפלטפורמה היא פואטיקה מוזיקלית מרתקת שמביאה את השירה אל תוך סאונד מדיטטיבי, מיסטי וחושי.

כך לורן עם יציאת השיר החדש – "דמיינתי איך גלעד ימֵס בי גלידת פטל, תות ואננס, איך יהיו המנגו והדובדבן בצלוחית הקינוח. כמהתי שהוא ילמד אותי נשיקה תאילנדית, שהוא יעיר את לבי הנרדם אחרי מאה שנים בממלכת הים. רציתי למצוא איתו בקבוק מי עדן במדבר ולשתות לרוויה.

ראיתי בעיני רוחי את גופי מניע יצורים קטנים שקראתי להם גלעדים, רוקדים לפניי ופותחים בתוכי שערים. חלמתי על בן הים שבא ושטף את מעוני, על נשמתי שתעוף אל חוף הצדפים ותצחק ללא סיבה. באו הצלילים והרעידו את כל קיומי, רציתי לראות את לורן יוצאת מתוכי ולהיכנע, ולהמשיך לנוע עד שאתפזר לניצוצות של כוכבים בגלקסיות אחרות."

לורן מילק, כלת פרס מטולה לשירה לשנת 2023, ממשיכה למתוח את הגבול בין ספרות למוזיקה. "גלעד" מרגיש כמו צעד נוסף במסע שבו מילק לא רק שרה את עצמה – היא מתגלמת מחדש בכל פעם. והאלבום שיגיע ב־2026 מבטיח להעמיק עוד יותר את החיבור בין גוף, רוח וצליל, ולהוביל אותנו אל שדות חדשים של יצירה חושנית, מיסטית ופואטית.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא