הידיעה נחתה ככאב בגיטרה: ריצ’י בלקמור, הגיטריסט האגדי שמאחוריו Deep Purple ו‑Rainbow, נאלץ לדחות את כל ההופעות האחרונות של Blackmore’s Night. הסיבה? בעיות בריאותיות מורכבות שמשפיעות על היכולת שלו לעלות על הבמה – ובעיקר על הסיבובים הארוכים שמגיעים עם סיורי הופעות.
הודעה רשמית של בלקמור
בלקמור פרסם פוסט רשמי בעמוד הפייסבוק שלו, שבו הסביר בפירוט את הסיבה לדחייה של ההופעות:
"היסטוריה קצרה מאוד, למי שאין לו משהו טוב יותר לעשות: יש לי היסטוריה ארוכה של פריצות דיסק בצוואר ובמותן. כתוצאה מכך, הייתי מקבל זריקות לגב לפני סיור כדי לעזור לי להתגבר על הכאב. לאחרונה, חוויתי מיגרנות מתישות. הן באות וחולפות מהר מאוד. כשאני רואה את ההפרעה הראייתית של מיגרנות העיניים האלה, אני יודע שהן מגיעות.
כשנהגנו בנסיעה הארוכה מפנסילבניה לניוטון, ניו ג'רזי, הזמינו אותנו למלון שבו התקיימה מסיבת חתונה כל הלילה במסדרונות. לא היה חימום בחדר והסדינים היו עדיין לחים. אני מניח שזה הגיע לשיאו בהתקף מיגרנה חמור. לא יכולתי להפסיק להקיא. החדר לא הפסיק להסתובב והייתי סחרחורת קיצונית עד כדי כך שלא יכולתי לעמוד. הזמינו אמבולנס. נלקחתי לבית החולים והם עשו לי סריקות CT ובדיקות נוספות. הם היו מאוד אדיבים. הרופאים הגיעו למסקנה שהאבחנה הרשמית שלי היא ורטיגו חמור. התוצאות נמשכו ימים שלמים. אני עוקב אחר חומרת המיגרנות האלה עם רופאים שונים. כשאדם מגיע לסיור, יש הרבה אנשים שחייבים להיות בריאים. לרוע המזל, אני זה שנפגע הפעם. מקווה לראות את כולכם שוב יום אחד כשאהיה בריא. כל טוב, ריצ'י, גיטריסט."
סחרחורת, מיגרנות וכאב כרוני
הפוסט מדגיש את ההיסטוריה הרפואית של בלקמור: פריצות דיסק בצוואר ובמותן, טיפול בזריקות לגב לפני סיורים, והתקפי מיגרנה שמובילים לסחרחורת קשה. האירוע שגרם לדחיית ההופעות התרחש במהלך נסיעה ממושכת, כשהתנאים במלון היו קשים, והחדר היה קר ולח, מה שהחריף את מצבו.
הקריירה המוזיקלית – מ-Deep Purple ועד Blackmore’s Night
ריצ’י בלקמור, שנולד ב־1945 באנגליה, נחשב לאחד הגיטריסטים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של הרוק.
Deep Purple
ב־1968 הצטרף Deep Purple, אחד ההרכבים שהגדירו את הרוק הכבד, ותרם לחלק מהקלאסיקות הגדולות: "Smoke on the Water", "Highway Star", ו"Child in Time". סגנון הגיטרה שלו – מלא דיסטורשן, מהיר, אך גם מלודי – הפך לסימן ההיכר של ההרכב והשפיע על דורות של גיטריסטים.
Rainbow
ב־1975 בלקמור הקים את Rainbow, הרכב ששילב רוק כבד עם אלמנטים סימפוניים, ויצר קלאסיקות כמו "Stargazer" ו"Since You Been Gone". בהרכב זה הוא המשיך לפתח את סגנון הגיטרה הדרמטי והמלא עוצמה שלו, כשהקול המלודי של Ronnie James Dio הוסיף רובד דרמטי נוסף לשירים.
Blackmore’s Night
לקראת סוף שנות ה‑90, בלקמור עבר לצד אחר של המוזיקה והקים את Blackmore’s Night יחד עם Candice Night – גיטריסטית וזמרת. כאן הוא חקר את עולם הפולק, הרנסנס והרוק הפולקי, ויצר מופעים שמתמקדים בהרמוניות, בצלילי לוט וגלימות מימי הביניים, לצד גיטרה מלודית וטעונה. ההופעות של Blackmore’s Night שונות מאוד מהעוצמה הכבדה של Deep Purple ו‑Rainbow, אך מציגות צד אחר, עדין וייחודי של הגיטריסט האגדי.
השפעה על הרוק והבי-מטאל
בלקמור הוא דמות מופת עבור רבים: המיזוג בין מלודיה לעוצמה, השימוש בטכניקות גיטרה מתוחכמות ושילוב של אלמנטים קלאסיים בפס קול רוקיסטי – כל אלה הפכו אותו לסמל. גם כיום, בגיל 80, הוא נחשב לדמות מוערכת מאוד בעולם המוזיקה, והמוזיקה שלו ממשיכה להשפיע על גיטריסטים צעירים ומבוגרים כאחד.
תקווה להופעות עתידיות
למרות הקשיים הבריאותיים, בלקמור מסיים את הפוסט בתקווה: המוזיקה לא מתה, והיא מחכה לו – רק שכרגע הבריאות קודמת לכל.
