יום שלישי, ספטמבר 1, 2026

איאן גילן – הקול הגדול של הרוק מגלה: הראייה נחלשת, הרוח עוד בוערת

גילן, שבשנה זו חגג 80 שנים, אומר שלא הרבה השתנה עם הגיל – אבל הוא אסיר תודה על חוש ההומור שלו. לדבריו: “זה מגוחך, זה להזדקן. זה צחוק בכל דקה. הדברים זזים קצת לאט יותר, אבל באמת – שום דבר לא השתנה… אם יש לך חוש הומור, אפשר לעבור את רוב הדברים.”

עיניים זה גם לשיר

ההודאה הישירה של איאן גילן, סולנה המיתולוגי של דיפ פרפל, ללא פילטרים, נגעה בלב המעריצים ברחבי העולם. גילן סיפר כי עבודת המחשב קשה, והקריאה כמעט בלתי אפשרית. למרות זאת הוא ממשיך לשיר, לנשום, ולעמוד בחזית הרוק הקלאסי. הוא מדבר על פרישה שעומדת בפתח אך עדיין לא סוגר דלת. יש בו עקשנות של רוקר ותיק שלא מוותר על הבמה. הסיפור הזה מעלה מחדש את השאלה: כמה זמן יש לנו עם אחד הקולות הגדולים בתולדות הרוק?

הזמר שהגדיר דור

איאן גילן נכנס לדיפ פרפל בסוף שנות השישים והביא איתו קול חדש. הוא שילב צרחה מיתית עם רכות מלודית. שירים כמו Child in Time שינו את כללי המשחק. הוא הוכיח שאפשר לשיר רוק כבד עם טווח של אופרה. זה היה החותם האישי והבלתי ניתן לחיקוי שלו.

שנות היציאה, החיפוש והחזרה

בשנת 1973 הוא עזב את הלהקה בשיא ההצלחה. הוא חיפש מרחב נשימה וניסה לגעת בכיוונים חדשים. במהלך השנים הוא הוביל פרויקטים שונים כמו Gillan ו-Ian Gillan Band. המסע הזה היה מלא עליות וירידות אמנותיות. גילן תמיד נמשך לאתגר הבא, בלי פחד לנסות. ואז, בשנות השמונים, הגיע האיחוד הגדול עם דיפ פרפל. הקול שלו שב לתוך המנוע הרועם של הלהקה. הכימיה חזרה, והקהל הריע כאילו לא עבר יום אחד.

דיפ פרפל על הבמה הישראלית

דיפ פרפל הגיעו לארץ כמה פעמים (חמש ליתר דיוק) ויצרו כאן מסורת של רוק חי. בהופעה בפארק הירקון, בתחילת שנות התשעים, עמד במרכז הבמה ג’ו לין טרנר. הוא הוביל את הלהקה בתקופה שבה גילן לא היה בהרכב. רק מאוחר יותר, זכיתי לראות את גילן עצמו על הבמה. זה היה בהיכל הספורט ביד אליהו, ושם הקול הגדול באמת עמד מולי בלייב.

איאן גילן ודיפ פרפל בתל אביב

הטווח, הצרחות, הכריזמה – הכל היה במקום. עבורי זו הייתה סגירת מעגל רוקיסטית, רגע שנשאר צרוב. המפגש בין הלהקה לקהל הישראלי המשיך לבעור לאורך השנים. כל ביקור הביא איתו אנרגיה חזקה ורגעים שלא חוזרים.

מבט קדימה

הגילוי האחרון על מצבו הבריאותי מציף דאגה אמיתית. עם זאת, גילן ממשיך להופיע ולהוביל את דיפ פרפל. הוא לא מוותר ולא נכנע למגבלות הראייה.

אמש (ראשון) הופיע עם חברי הלהקה בטביליסי שבגיאורגיה. לפני כן קיימו הופעות בדובאי ובמלזיה, שמתוכננות להמשך השבוע הבא. בנובמבר שעבר סיימו חברי דיפ פרפל סיבוב הופעות מלא. הידיעה מגיעה לאחר שהלהקה הכריזה על סיבוב הופעות נוסף באירופה בקיץ 2026.

הלהקה כבר מתכננת את העונות הבאות על הבמות. כל הופעה הופכת עכשיו ליקרה יותר מתמיד. לא רק בגלל המוזיקה אלא בגלל הסיפור האנושי מאחוריה.

מילה של מעריץ

איאן גילן ממשיך לבעור למרות הקשיים. הוא מזכיר לנו למה אנחנו אוהבים רוק. הוא מזכיר לנו שלפעמים הקול מנצח את החושך. כמעריץ שגדל על הצלילים של פרפל, הלב שלי איתו. אני מחזיק את הרגעים מההופעה קרוב ללב. כי גם היום, חמישים שנה אחרי, השירים שלו עוד מהדהדים בי.

הכי חדשים

משי קלינשטיין עוצרת לפני הדמעות

משי קלינשטיין ממשיכה לסלול את דרכה המוזיקלית העצמאית. כעת היא משיקה את "לפני שתגרום לי לבכות". זהו...

אור משוגע: תופעת דופלר חוזרת לעניינים

יש להקות שלא נעלמות באמת, גם כאשר השקט נמשך כמה שנים. השירים נשארים ברדיו, בתקליטים ובזיכרונות של...

ספטמבר נכנס לקצב: ערבי הג׳אז שיפתחו את הסתיו בתל אביב

הקיץ עדיין מסרב להיפרד, אבל לוח ההופעות כבר מבשר על שינוי. ספטמבר מביא לתל אביב רצף ערבי...

חוזרים לרעים, זוכרים יחד

שלוש שנים חלפו מאז אותה שבת שחורה, אך הזמן לא מקהה את הכאב. ביום רביעי, 7 באוקטובר,...

האור של הנובה יזרח שוב במדבר

קהילת הנובה חוזרת למדבר בלאק רוק שבנבדה, ונושאת עמה זיכרון כואב. זו השנה השלישית שבה יוקם מיצב...

שירה זלוף כבשה את האוזן השלישית עם ויניל לבן

היום האחרון של החופש הגדול קיבל פסקול צעיר, צבעוני ובעיקר צפוף. שירה זלוף הגיעה לחנות האוזן השלישית...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא