מופעי מחול וריקודסיקור הופעות
כולל וידאו

מופע עץ השדה הנשי

להקת המחול רמנגאר מציגה: ARBOLELLA, כשהאישה הופכת לעץ החיים

אמש עלתה בבכורה חגיגית במרכז סוזן דלל בתל אביב יצירתה החדשה של להקת הפלמנקו רמנגאר – ARBOLELLA. המופע, בניהולם האמנותי של קרן ואבנר פסח, הציג במשך 70 דקות חוויה חושית מלאה בתנועה, מוסיקה ורגש.

מתוך מופע הפלמנקו ארבולאייה. צילום יובל אראל
מתוך מופע הפלמנקו ארבולאייה. צילום יובל אראל
מתוך מופע הפלמנקו ארבולאייה. צילום יובל אראל
מתוך מופע הפלמנקו ארבולאייה. צילום יובל אראל

צלילים ראשונים, חושך ופריטה ספרדית

האולם החשוך נשטף באור חמים כשהתגלתה קבוצת הנגנים, שכבר ישבה על הבמה: אבנר פסח בקלידים ובשירה, תומר חן בגיטרה הפלמנקו, ערן הורביץ בבס, מרסלו זובר בכלי הנשיפה, איתי אסטרחן בכלי ההקשה, שוקי שוויקי ויעל הורביץ בשירה.

הצלילים הראשונים של הגיטרה הספרדית ליוו את קולו הצרוד והעמוק של שוויקי, ומיד נפרשה לעיני הצופים עלילה ויזואלית-מוסיקלית – סיפור על אישה שהופכת, מתוך כאב והתמרה, לעץ החיים.

מתוך מופע הפלמנקו ארבולאייה. צילום יובל אראל
מתוך מופע הפלמנקו ארבולאייה. צילום יובל אראל
מתוך מופע הפלמנקו ארבולאייה. צילום יובל אראל
מתוך מופע הפלמנקו ארבולאייה. צילום יובל אראל

מחול נשי עוצמתי ומלא הבעה

חמש רקדניות הפלמנקו – קרן פסח, קרן שנור, נוי לחמן, אשרת קליין, גאיה ליברמן קונטיני ואריה גבע, הצטרפו בזו אחר זו אל הרקדנית הראשית. הן יצרו קומפוזיציות תנועה עשירות, עם רקיעות נעליים מדויקות, צרידות אצבעות והנפות ידיים קלאסיות שמילאו את הבמה.

הכוח הנשי שבא לידי ביטוי במופע היה ניכר בכל פרט, בין אם בתנועות הסוערות, ובין אם בשקטים הקטנים שבין הביטים. לרגעים המחול הזכיר נשות עיירה ספרדית הצועדות בגאווה בכיכר הראשית, ולרגעים נראה כתפילה, חיפוש אחר סליחה, חיבור וריפוי.

מתוך מופע הפלמנקו ארבולאייה. צילום יובל אראל
מתוך מופע הפלמנקו ארבולאייה. צילום יובל אראל
מתוך מופע הפלמנקו ארבולאייה. צילום יובל אראל
מתוך מופע הפלמנקו ארבולאייה. צילום יובל אראל

מחול דרמטי – סיפור אנושי

ARBOLELLA הוא מופע פלמנקו עשיר בהבעות גוף דרמטיות, היוצר סיפור של אישה אחת אך גם של כולנו – מאבק, שינוי וחיבור מחודש לשורשים.

כמו ביצירות הקודמות של רמנגאר, גם כאן ניכרת עבודת הבמה המדויקת, התאורה המחושבת של דני פישוף, והקשר ההדוק בין הרקדנים למוזיקאים.

המופע הותיר את הצופים טעונים, מרוגשים, ואולי גם מעט מהורהרים, על היכולת האנושית להכות שורשים, לצמוח מחדש ולמצוא חיים מתוך תנועה.

כמה רגעים של מחול

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא