אמש, בהיכל התרבות תל אביב, חגג הזמר והיוצר שלום חנוך ארבעים שנה ליציאת האלבום האיקוני "מחכים למשיח". המופע הוכרז כסולד אאוט כבר שבועות מראש. הקהל, מכל הגילאים, בא לחלוק כבוד לאלבום ששינה את פניה של המוזיקה הישראלית.
רלוונטיות שלא נשחקת
האלבום יצא בשנת 1985, אך נשמע עדכני גם היום. שירים כמו "מחכים למשיח", "בלי לומר מילה" ו*"נסחף עם הזרם"* נוגעים שוב בעצבים החשופים של החברה הישראלית. הטקסטים הביקורתיים, הציניות, הכאב והפיוט, כולם חזרו לבמה בעוצמה.
המילים שעדיין צורבות
כשהתנגנו הצלילים הראשונים של "מחכים למשיח", הקהל קם על רגליו. כולם שרו יחד – "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם, מה שבא בקלות – באותה הקלות יעלם..". השיר הזה, שנכתב על משבר כלכלי, הפך שוב להמנון תקופה. במילותיו הצורבות ובצליל הרוק הדחוס, יצר שלום חנוך המנון מחאה נצחי, שהפך לאבן דרך בתרבות הישראלית ולסמל של תקופה שלמה.
רוק חי, נושם ובועט
שלום חנוך עלה לבמה בחולצה שחורה ובמבט ממוקד. הלהקה לצדו הדהדה סאונד רוקיסטי נאמן למקור, חד, מלא עוצמה. לא היו גימיקים, רק מוזיקה טהורה, ישרה לפנים.
ארבעים שנה של אמת
"מחכים למשיח" נותר עדות חיה לכוח של מילים ומוזיקה. שלום חנוך בן ה-79 הוכיח שהוא עדיין הרוקר הגדול של ישראל. גם אמש, כמו אז, הוא לא חיכה למשיח. הוא פשוט בא.
הייתי בהופעה
שעתיים וחצי על הרגליים, לא אני.
קהל שוחר מוזיקה. ובהדרן האחרון עם השיר ״סוף עונת התפוזים״ היה זה קהל שעוד לא נולד כשהשיר פרץ עם להקת תמוז לפני חמישים שנים.
משה לוי… אין מה להוסיף וארז נץ הגיטריסט היה משהו
הופעה בלתי נשכחת
כתבת מדויק כתמיד
לא היו גימיקים ואני השמרן ככה אוהב
אם לראות הופעה פעם אחת בשנה, אז זו ההופעה