פרולוג
את מועד ההקרנה לתקשורת של חברת פורום פילם החמצתי, אולם ההכרזה על יום הסרט הבינלאומי ברחבי הארץ במסגרתו כרטיסים נמכרו בעשרה שקלים חדשים נפלה לידי כפרי בשל. עשרה שקלים הם שליש או פחות מהתשלום שהייתי משלם על החניה בקומפלקס בו הוקרן הסרט כפרמיירה…
כשהבוס נשאר לבד עם הגיטרה
הסרט "Springsteen: Deliver Me from Nowhere" מגולל את סיפורו של ברוס ספרינגסטין בראשית שנות השמונים, רגע לפני פריצת הענק. הבמאי סקוט קופר מוביל את הצופה אל תוך התקופה שבה ספרינגסטין מתנתק מההמולה, סוגר את עצמו בחדר קטן בניו ג’רזי, ומקליט על טייפ ארבעה ערוצים אנלוגי באולפן ביתי את מה שיהפוך לאחד האלבומים האישיים והאפלים ביותר שלו – Nebraska.
ג’רמי אלן וייט בתפקיד חייו
את ספרינגסטין מגלם השחקן ג’רמי אלן וייט (The Bear), שלא מנסה לחקות את ה"בוס", אלא לחשוף את נפשו. הוא מביא למסך אדם מתלבט, רגיש ומיוסר, שמבקש לברוח מהתהילה כדי למצוא את הצליל הפנימי שלו. המשחק המדויק שלו זכה לשבחים רבים, גם מצד מעריצי ספרינגסטין הוותיקים.
מאחורי האלבום שהגדיר דור
הסרט מבוסס על ספרו של וורן זיינס Deliver Me from Nowhere, החושף את תהליך ההקלטה הפשוט אך הגאוני של Nebraska. ספרינגסטין הקליט את רוב השירים על טייפ ארבעה ערוצים ישן, כשהוא לבדו בחדרו. הבחירה הזו הפכה לאקט אמנותי של התפכחות , אנטי־תעשייתי, כן ואמיתי. בהפקה הקולנועית דאגו להקליט את השירים עבור הסרט לכדי אלבום, אז יש כעת שתי גרסאות לאותו אלבום, מניח כאן ספוטיפיי להאזנתכם.ן
אווירה של צללים וגעגוע
קופר בנה את הסרט כמו אלבום חזותי: תאורה קודרת, צבעים דהויים, קצב איטי ומהורהר. כל פריים מתעכב על פניו של ספרינגסטין, בין גשם בכביש למנורת לילה דועכת. זהו סרט שמקשיב לשקט, ומעיז לעצור בעולם שלא מפסיק לרוץ.
הסרט, אותו אני מניח על מדף אחד יחד עם יצירות כ- "מסיה אזנבור" על חייו ופועלו של שארל אזנבור ו"איפרחו" על חייו של סטליוס קזנג'ידיס, מצליח להעביר את עולמו הפנימי של האמן ברגע נדיר של פגיעוּת. זהו סרט מהסוג שהביוגרפיה האישית מתלבשת אל תוך נפשו של השחקן המגלם את דמותו של הגיבור.
לא עוד ביוגרפיה מוזיקלית
Deliver Me from Nowhere הוא לא סרט הופעות ולא ביופיק נוצץ. זהו מבט נדיר על אמנות שנולדת מתוך משבר. הוא מזכיר שכל יצירה גדולה מתחילה במקום הכי שקט, כשאין לאן לברוח מלבד אל הצלילים שבתוך הלב.
למי הסרט מיועד
לחובבי ספרינגסטין, למוזיקאים, ליוצרים ולכל מי שמבין שדווקא הבדידות יכולה להצמיח אמת. מי שמחפש זיקוקי דינור וקהל מריע – לא כאן. מי שמחפש משמעות – זה בדיוק המקום. הסרט מוקרן כמעט בכל קומפלקס הקרנות, יס פלאנט, סינימה סיטי ורשתות נוספות.
אמש באולם מס' 15 בקומפלקס של יס פלאנט במערב ראשל"צ נכחו רק עשרה אחוז מתפוסת הקהל המקסימלית שניתן להכיל, דווקא ביום בו כרטיסים מוצעים במחיר סמלי הייתה זו תעודת עניות לקהל שוחרי המוזיקה הפריפריאלי, אבל לפחות הייתה תחושה של הקרנה פרטית. אני הרווחתי.
