הבוקר נפרד העולם הערבי והמזרח התיכון בכללותו מזיאד רחבאני, אשר נחשב כאחד מגדולי יוצרי המוזיקה והתרבות של המאה ה-20 במזרח התיכון. בנה של הזמרת הלבנונית פיירוז, בנו של המלחין עאסי א־רחבאני מצמד האחי א רחבאני, אבל הרבה מעבר לזה – מלחין, מחזאי, אינטלקטואל פוליטי, וקומוניסט מוצהר. בן 69 במותו.
הילד בן ה-17 שכתב את "Sa’alouni El Naas"
הסיפור מתחיל כשהוא עוד ילד, בן 17 בלבד. אביו חולה, ואמו פיירוז צריכה להמשיך לבמה. אז דודו מנצור רחבאני כתב מילים על היעדרו של האב, וזיאד הצעיר הלחין את השיר שממנו לא יכלו להימלט:
"שאלו אותי האנשים, יא עיני…"
השיר הזה, Sa’alouni El Naas, לא היה רק להיט. הוא היה רגע אמיתי, כואב ופשוט, שהפך לחתיכת לב פתוחה ששירתה פיירוז ברגש גדול, והקסימה מיליונים.
בין פיירוז לבין המאבק
אבל זיאד רחבאני לא נשאר בפינה הנוחה של עולם המוזיקה המסורתי. הוא הפך לדמות מוחה ורדיקלית: חבר במפלגה הקומוניסטית הלבנונית, תומך בפלסטינים, מבקר חריף של השלטון, אמן שהעז לשבור מוסכמות. הטבח בתל אל-זעתר, שבו מיליציות קיצוניות רצחו בשנות השבעים, היה נקודת מפנה – הוא עזב את דרום לבנון והצטרף למאבק בימין הלבנוני. בהיותו ממשפחה נוצרית, הפוליטיקה והשקפותיו היו רדיקליות מאוד לסביבתו המתבגרת.
מחזות המחאה: להכיר את זיאד על הבמה
זיאד היה לא רק מלחין, אלא גם מחזאי, במאי ושחקן. המחזות שלו, שפעמים רבות שילבו הומור מריר, אירוניה ונקודת מבט פוליטית, הפכו לאבן שואבת לדור של צעירים אבודים, לכאלה שמצאו בו קול אמיתי מול האלימות והכאוס של מלחמת האזרחים.
נטאשה אטלס בישראל – שיר שמחבר בין עולמות
ביצוע מיוחד ומרגש ל-Sa’alouni El Naas הגיע מנטאשה אטלס, הזמרת האירופית בעלת השורשים המזרחיים, שהופיעה בישראל וביצעה את השיר. הגרסה שלה היא גשר בין מזרח למערב, בין עבר לעתיד, בין לבנון לישראל – דרך קול שמתנגן במלודיה עם נשמה שונה, אך לא פחות עמוקה.
נסרין קדרי ותזמורת מזרח-מערב – הבית השני של השיר
נסרין קדרי, מהקולות המובילים במוזיקה המזרחית בישראל, לקחה את Sa’alouni El Naas והביאה אותו עם תזמורת מזרח-מערב לפרשנות שמשלבת עוצמה ורגש. זהו שיר שבאמת מרגיש בבית גם בישראל, כי הוא מספר סיפור של געגוע, של כאב ושל זהות משותפת.
אז מי היה באמת זיאד רחבאני?
איש עם שפם, פסנתר ביד, וקול של דור. בן למשפחה מוכרת, אבל לא משועבד לה. קומוניסט ואתאיסט בסביבה קונסרבטיבית, פוליטיקאי תרבותי, מלחין שיצר שילובים פורצי דרך בין מזרח למערב, ג’אז לערבית, פוליטיקה לאמנות. אמן שלא פחד לומר את האמת בעיניי החברה והכאב של עמו.
האלבום הוא הקלטת הופעתו בדמשק בשנת 2008
אלבום של רחבאני משנת 1977 ובו השיר שהלחין לאמו – פיירוז – שאלוני אנשים
