בעידן שבו כוכבים עולים ונעלמים, שייקה פייקוב היה סלע יציב – יוצר של שורש, לחן ומורשת. האיש שהלחין את המנגינה שנוגעת בכל בית בישראל – בין אם זה דרך הפזמון הציוני, מחזות הזמר או הלהקות הצבאיות.
ישעיהו "שייקה" פייקוב נולד ב-1936 בחולון, ילד למשפחה פולנית שגידלה מוזיקאי. כבר בגיל צעיר למד לנגן בפסנתר, ובשנות ה-50 התחיל לצעוד במסלול שבמהרה יהפוך למרכזי כל כך בזמר המקומי.
עם מעל ל-600 שירים בזמר העברי, פייקוב שיתף פעולה עם אהוד מנור, שמרית אור, יורם טהרלב, מרים ילן שטקליס ועוד.
התיאטרון קרא – והוא ענה בלחן
פייקוב הלחין למחזות זמר גדולים כמו "אלף לילה ולילה", "שמשון ודלילה", "המלך הלך לישון" ויצר פסי קול ליצירות קולנועיות. גם בעולם הילדים והשירים החינוכיים היה לו חלק ניכר – שירים שכולנו שרנו בגן ובבית הספר.
צה"ל, חינוך, שירה בציבור
כקצין חינוך ראשי, שייקה היה אחראי לעיצוב עולם המוזיקה של הלהקות הצבאיות. גם לאחר שחרורו – המשיך לפעול לקידום השירה בציבור, הלחנה חינוכית והקניית שורשים מוזיקליים לדורות.
פרסים, כבוד ומורשת
פייקוב זכה בפרס אקו"ם על מפעל חיים, עיטור יקיר אמ"י ופרסי פסטיבלים. אבל אולי יותר מכל – זכה להיות אהוב ומושר, בלב הקונצנזוס של התרבות הישראלית.
חתימה אישית
לא כל יום נולד יוצר שמצליח לגעת בכל דור. שייקה פייקוב לא חיפש טרנדים – הוא יצר אמת מוזיקלית, כזו שממשיכה לרגש גם היום. פס הקול שהוא יצר נשאר איתנו – כמו הארץ עצמה.
לפני מספר חודשים השיקה הזמרת מאיה אברהם גרסה חדשה לשיר ששייקה פייקוב כתב והלחין – "כמו ציפור"
