אמש התקיימה הצגת המחזה "רוחל'ה מתחתנת" המבוסס על סיפור שכתבה הסופרת סביון ליברכט. הפעם המחזה הופק בידי התיאטרון העברי ועלה באולם על שם רפאל קלצ'קין במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב.
סיפורה של סביון ליברכט במקור – "החתן המושלם של רוחל'ה" הוא דרמה המצויה בספר בשם "צריך סוף לסיפור האהבה" שיצא לאור בשנת 1995 (זמין בפלטפורמת "עברית") בו אצורים כמה וכמה סיפורים של ליברכט.
הסיפור עוסק ברוחל'ה היפה, החכמה והמוכשרת אשר מצאה סוף סוף חתן בסוף שנות השלושים לחייה! שלוימה, אביה, אלמן ניצול שואה, יוצא מגדרו מרוב התרגשות. ואולם בעקבות הפגישה עם החתן, שנראה מושלם, נחשפים זיכרונות כואבים מהתקופה בפולין.

עם התעוררות הזיכרון של אירוע אחד שהודחק מחליט שלוימ'ה לבטל את החתונה, נחשפת מערכת היחסים הכואבת בין רוחל'ה לבין לאה, אחותה הגרושה ומתגלה סיפור ידידותם המופלאה של אביה של רוחל'ה ושל סטאשק, שעברו יחד את תקופת המלחמה ההיא וחלקו ביחד אהבה גדולה לאמה של רוחל'ה.
הסיפור בגרסה כזו או אחרת יצא מבין דפי הספר ועובד לראשונה בשנת 2010 למחזה בימתי בהפקת תיאטרון בית לסין בבימויה של ציפי פינס, המחזה זכה בפרסים – הצגת השנה והצגת המחזה המקורי של השנה. אז שיחקו בו ששון גבאי, מיה דגן, אברהם סלקטר, מיכה סלקטר וקרן צור.
כיום חוזר המחזה שוב לבימת התיאטרון אך כאמור בהפקת התיאטרון העברי מיסודו של גדי צדקה ובבימויו של נתן דטנר המשתתף בעצמו במחזה בגילום דמותו של האב, שלוימל'ה. לצידו משתתפים פולי רשף בדמותו של חברו ממחנה הריכוז סטשק שעבר לחיות בניו יורק, נטע פלוטניק בדמותה של רוחל'ה, הבת המבקשת להתחתן בגיל מבוגר יחסית, עינבר דנון בדמותה של אחותה לאה, גרושה ואם לילד כבן חמש, והשחקן רוי מילר בדמותו של החתן המיועד אהרון פלדמן.

כל סיפור העלילה מתרחש על הבמה בתפאורה אחת – דירת האב כאשר בצידה האחד תלוי ברקע לוגו ניאון לעסק האופניים של סטשק בניו יורק, חדר מגורים עם מזנון ישן וארוך שעל גביו מונחות שלל תמונות דהויות בשחור לבן בהם מצויים זכרונותיו של שלוימלה ממשפחתו שנכחדה בשואה. הוא בעצמו שהה באותה תקופה במחנה ההשמדה אושוויץ יחד עם חברו הטוב סטשק והם אוצרים סיפור נוראי שמאפיל על כל החיים כיום.
מבלי לעשות ספוילר, לפחות למי שלא ראה מעולם את הגרסה הראשונה בבית לסין ומעולם לא קרא את הספר אציין כי מהרגע בו שלוימה, האב, אלמן ניצול שואה, פוגש את החתן המיועד, עולה בקרבו התנגדות עזה והוא נחוש לבטל את החתונה של בתו. ברקע צפה ועולה מערכת היחסים המורכבת בין רוחל'ה לבין אחותה לאה, סיפור ידידותם המופלאה של שלוימה וחברו סטאשק החולקים סוד משותף ונוראי מהמלחמה ואת אהבתם הגדולה לאותה אשה.

אחד הרגעים הדרמטיים שיצאו החוצה מהבמה היו אלו בהם קיבלו עשרות הסמארטפונים של הצופים את הדיווח לפיו מתקפת טילים מתקרבת לגבולות ישראל, ההצגה הופסקה למספר דקות פעמיים תוך שהשחקנים חוזרים על השניות האחרונות בעלילה שנקטעה שוב ושוב. זו הייתה תזכורת שהחיים הקשוחים שבחוץ עדיין לא הסתדרו כמו שצריך מאז אותם ימים קשוחים עד טירוף במאה שעברה בגרמניה ואירופה הרעה…
מדובר בסיפור דרמטי ומרגש הנוגע בקורות המשפחה ורגעים אפלים בחיים עמישראל בעשרות השנים האחרונות על רקע המשקעים שהביאו עימם שורדי השואה.
ואם כבר אנחנו נוגעים בסיפור המחזה הרי שאת הפן המוזיקלי בו נטל על עצמו יוסי בן נון ששיבץ קטעי נגינה אפלוליים של סקסופון וקלרינט ברגעים בהם שורר הדיכאון בסיפור.
המחזה שעלה אמש ממשיך לרוץ ברחבי הארץ, כאן תמצאו מקומות, זמנים וכרטיסים

