אחרי שנהנינו מהמחזה "הצמה של אבא" שכתב העיתונאי אמנון לוי בהפקת התיאטרון הארצי מיסודו של סמי לוי הוא מוציא תחת ידיו מחזה נוסף – "בשר וחלב", אף הוא במסגרת התיאטרון הארצי. אמש הגיע המחזה אל האולם ע"ש קלצ'קין במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב.
הצגה המתחילה כעוד עלילת בורקס פריפריאלית מהסוג שאפיין את שנות השבעים הולכת אט אט ובונה את עצמה כעלילה דרמטית המעלה שאלות נוקבות על שוויון בתחושות והרגשות שהורים מעניקים לילדיהם, בפערים ברגשות המגיעים עד לענייני הכספים וחלוקת רכוש במסגרת צוואה, ירידה עד הפרטים הקטנים שמתחת למסכת המשפחתיות המושלמת…
התיאטרון הארצי מיסודו של סמי לוי הפיק את המחזה "בשר וחלב" בבימויו של איציק כהן על פי סיפור שרקם העיתונאי והמחזאי אמנון לוי אודות ההתמודדויות של הורים עם היחס לילדים, במקרה הזה שתי בנות, תאומות, כאשר הבכורה נפגעה רפואית במהלך הלידה וכתוצאה מכך הפכה לבעלת מום ודי דחויה עד כדי התעלמות הורית ממנה, דמות המגולמת בידי השחקנית יפית אסולין, לעומתה התאומה השנייה אליה הופנתה כל האהבה והחמימות ההורית מכהנת כרופאה בכירה במערך מחלקת היולדות ולקראת מיסוד קשר זוגי היא מבקשת להניח את ידה על בית שבבעלות הוריה. דמות המגולמת על ידי אלמה דישי.
ההורים, האב אליהו, איש קשה יום המגולם בידי ג'יל בן דוד ואשתו אלגרה, אותה משחקת אוולין הגואל מנכיחים את היחס הבלתי שוויוני עד כדי אטימות אל מול שתי הבנות התאומות שלהן, לראשונה, בעלת המוגבלות הפיזית העובדת כמנקה, יש בן, ספק עבריין צעצוע ספק חוזר בתשובה, אותו מגלם השחקן שון אמסלם, אשר השתלט על הדירה הנוספת של המשפחה וסביבה מתחוללת הסערה של ליבת המחזה. אל הדמויות הללו מצטרפת גילת אנקורי בדמות הדודה שאמצה את בן זוגה של הבת המוצלחת, אותו מגלם השחקן עופר רוטנברג, אחרי שאמו, אחותה, הלכה לעולמה.
מושגים כאהבת הורים, חלוקת קשב שווה, צדק וירושה משפחתית והמאבק עליה הם הבסיס לשאלות הנוקבות העולות במהלך המחזה. האם באמת אפשר לאהוב את כל הילדים באופן שווה? האם ירושה היא דרך לתקן עוול שנעשה בגידול? ואם תרצו יש גם קורטוב של גזענות ודיעות קדומות כמתאבן לקידום העלילה, אפילו אמונות תפלות. אמנון לוי שקד כאן על קוקטייל ישראלי לא נדיר בכלל…
