לא סתם מוגדרת האופרה שכתב ג'קומו פוצ'יני לפני קרוב למאה ושלושים שנים כאופרה על האנשים הפשוטים. בכתב העלילה ששירטט פוצ'יני הוא מביא סיפור אהבה הנרקם בין מימי, תופרת פשוטה הגרה ברובע הלטיני בפריז של המאה התשע עשרה לבין רודולפו, משורר המתגורר בעליית הגג באותו בניין ישן בו מימי חיה כשהוא חולק את חדרו הדל עם מרצ'לו הצייר. סיפור האופרה מתבסס על ספרו של אנרי מירז'ה "תמונות מחיי הבוהמה" והיא עלתה לראשונה מעל הבמה בשנת 1896 בטורינו שבאיטליה.
הקדשה
האופרה "לה בוהם" עלתה אמש בבכורה מעל בימת בית האופרה הישראלית בתל אביב, מופע שהוקדש לזכרו של המיליונר, ממציא הצילום האוטומטי ונדבן רחב לב דן (גולדנטל) דוד. המופע עלה תוך שיתוף פעולה עם בית האופרה בקלן.
פועלי הבמה
מופע האופרה "לה בוהם" נפרש על פני שעתיים וחצי ומחולק לארבעה מערכות, כל אחת מהמערכות הללו יושבת בתוך תפאורת ענק מדוקדקת לפרטי פרטים כדי להביא את חווית הריאליזם אל תוך העלילה וכדי להחליפן נדרשות מספר דקות במהלכן מוחשכת הבמה והקהל צופה בעבודת פועלי הבמה המסיטים הישן וגוללים החדש, תהליך מפעים בפני עצמו בשל העוצמה המושקעת במופע.
העלילה
בקליפת אגוז מדובר בסיפור המתחיל בעליית גג פריזאית בה מתגוררים שני אומנים קשי יום כאשר אחד מהם, רודולפו, מתאהב בשכנתו, מימי, העוסקת למחייתה בתפירה. הסיפור ממשיך בהזמנה לשבת בבית הקפה הקרוב והקבוע של האמנים וחבריהם והעלילה יוצאת במערכה השנייה אל הרחוב ברובע הלטיני של פריז לכדי סצנת ענק רבת משתתפים במהלכה מצטרפת לעלילה דמותה של מוזטה, מי שהייתה אהובתו הקודמת של מרצ'לו וכעת היא צמודה לאלצ'ונדרו, קשיש אמיד. במערכה השלישית אנחנו עוברים למחסום דרכים שהוקם בעקבות מגיפת השחפת שפשטה, שם בליל חורפי ומושלג נפגשת מימי עם מרצ'לו ומספרת לו על חייה העגומים עם רודולפו המתאנה לה, בתוך כך נחשפת העובדה כי מימי נדבקה בשחפת, היא מסתתרת ועדה לדו שיח בין מרצ'לו לרודולפו המתווכחים על הרומן של האחרון עם מימי. במערכה האחרונה והרביעית אנו חוזרים לעליית הגג כאשר מימי מגיעה לבקר את אהובה וקורסת על מיטתו שם היא הולכת לעולמה.
כן חתיכת קליפת אגוז הנחתי כאן…
העוצמה, הקרדיטים
הסיפור המפותל הזה המביא בפני הצופים מלודרמה רומנטית וטרגית כאחד, שזור באריות ודואטים מרהיבים ביופים, הזמרים והזמרות הנוטלים חלק בהצגת האופרה שרים את גרונם, מעיהם וליבם בפני הקהל כשהם מוכחים כי באופרה אין כזה דבר שנקרא מערכת הגברה, הכל אקוסטי וטהור בעוצמות מטורפות ומדוייקות, ממש כמו שהיצירה נכתבה לפני מאתיים שנה כאשר איש עדיין לא חשב על הגברה חשמלית… האוקסטיקה של בית האופרה עושה את המלאכה בעוד התזמורת הסימפונית של ראשון לציון לצד שתי מקהלות – מקהלת האופרה הישראלית ומקהלת העפרוני נוטלות חלק בעלילה במיוחד במערכה השניה הגרנדיוזית – בית הקפה מומוס ברובע הלטיני.
הסיפור מושר בשפה המקורית בה הוא נכתב – איטלקית, שהיא בדרך כלל שפת האם של האופרות החשובות, לאלו מבין הקהל שלא שולטים בשפה, כמוני, רצות כתוביות תרגום בעברית ובאנגלית במסכים צדדיים ומעל הבמה.
הדמויות שבעלילת האופרה בהצגת הבכורה אמש – את דמותו של המשורר רודולפו גילם זמר הטנור ולנטין דיטיוק, את דמותה של התופרת מימי גילמה זמרת הסופרן אלה וסיליצקי, את דמותו של הצייר מרצ'לו מגלם זמר הבאריטון מריו קאטי, את דמותה של מוזטה גילמה זמרת הסופרן יעל לויטה, את דמותו של הפילוסוף קולינה גילם זמר הבאס בלינט זאבו, את דמותו של המוזיקאי שונאר גילם זמר הבאריטון איטלו פרופרישה ואילו את דמויותיהם המשניות של בנואה (בעל הבית) ואלצ'ינדרו (המחזר של מוזטה) גילם זמר הבאס יואב איילון. לצידם של הכוכביםה ראשיית והדמויות משתתפים באופרה עוד כמה עשרות בעלי תפקידים שוליים במיוחד במערכה השניה ובניהם דמויות של סטודנטים, שוליות תופרות, אזרחים, זבנים, מוכרים בדוכנים, חיילים, מלצרים בבתי קפה, ילדים וילדות, נערים פרחחים, אמהות, חלבניות, נשות כפר, מטאטאי רחוב, עגלונים, ההמון, קולות מן הקברט. את כל אלו נוטלים על עצמם חברי המקהלות
בחוברת שהוציא לאור בית האופרה הישראלית לקהל באי הצגת האופרה כותבת ענת צ'רני, זמרת בבית האופרה הישראלית אודות המופע וכך היא מגדירה ומתארת את העלילה ועוצמתה בפשטותה ואני מצוטט – "גיבוריה הם שישה אמנים צעירים שחיים את חיי הבוהמה בפריז, מתמודדים עם העוני, הרעב, הקור והכמיהה לאהבה וחולמים על חיים מלאים ועשירים. הם מעבירים את הימים והלילות בחיפוש אחר דרכים להשיג מעט כסף לאוכל ובעיקר ליין, ואחר המוזות שיעוררו את היצירתיות שלהם. פוצ'יני מפצח את המהות והתמצית של אמנות האופרה וכאילו אומר לנו "גם בעלילה הפשוטה ביותר, עוצמת הרגשות והאמת הפנימית היא מה שמדבר ושר ללב הקהל". ואכן, בזכות טקסט שחודר אל הלב ומוזיקה הלוכדת מגוון רחב של רגשות, משמחה אקסטטית ועד צער עמוק, האופרה לה בוהם מתעלה על הדרמה האופראית האופיינית. פוצ'יני שוזר בצורה מורכבת את שאיפותיהן וחוויותיהן של הדמויות, ויוצר אופרה שנדמה כי לא חולף יום מבלי שהיא מוצגת על במה כלשהי ברחבי העולם."
סטנדינג אוביישן
בסיומה של הסאגה האדירה הזו העוטפת בחובה בסופו של עניין סיפור רומנטי טרגי, קם הקהל שמילא את בית האופרה כולו למשך דקות ממושכות של מחיאות כפיים, מה שהגדיר את עוצמת החוויה והאיכות של משתתפי האופרה. אדיר!
הטריילר של האופרה
האופרה לה בוהם ממשיכה לרוץ מעל הבמה, כאן תמצאו תאריכים נוספים להצגות וכרטיסים.
