שבת, אפריל 4, 2026

שי המבר – עוד יום במזרח התיכון

הזמרת והיוצרת שי המבר משיקה הבוקר את אלבומה השלישי – "עוד יום במזרח התיכון" הכולל 13 שירים ששי המבר כתבה והלחינה, חלקם יחד עם מלחינים וכותבים נוספים, ביניהם עילי אשדות, חיים ברקני, רביד פלוטניק, דודו טסה, דורית צמרת ובהפקתו המוזיקלית של ניר מימון.

מכניסה את המאזינים לעולמה

אלבומה החדש של שי המבר הוא סוג של ספר נשמה פנימית, שי חושפת את המאזינים לשורת סיפורים ונרטיבים מרגשים – הסיפור האישי, הסיפור של עם שלם, הסיפור של המדינה. סיפורים על האנשים והנשים. היא לוקחת את המאזינים למסע מוזיקלי עשיר בדימויים כשהיא מלקטת בדרך שלל השראות והשפעות מיוצרים ומשוררים כדליה רביקוביץ, מאיר אריאל, יהודה עמיחי ועד שלמה ארצי…

בשירי האלבום מבקשת שי המבר לצאת למסע היסטורי ומכניסה את המאזינים לעולמה ושלל ההשפעות על חייה ואופיה.

עם יציאת האלבום החדש משיקה שי המבר גם וידאו קליפ לשיר – "במקום בו אני לא אני" היוצא לראשונה הבוקר. לקליפ זה קדמו וידאו קליפים לשירים נוספים מתוך האלבום – "כל עוד אתה ואני נשארים", "בינג' ודיכאון", "מדבר",

שי על היצירה

כך שי המבר עם יציאת האלבום החדש – "בהתחלה פחדתי שאני לא אמצא את המילים יותר אף פעם. בשבעה לאוקטובר העולם התהפך. ולתוכו הגבר שלי לקח תיק, זרק כמה דברים פנימה, מילואים. בום. פתאום האדם שאני הפכה להיות חיה. כל הרגשות הם הישרדות, וכל האהבה היא דאגה מהסוג שמרגישים ברחם, והכעס הוא זעם, והשנאה היא איבה, והבדידות , והבכי כמו מים ואין שינה ואין שנייה אחת של שקט בתוך הראש.

אני זוכרת שבלילה של השביעי פרסמתי בפייסבוק שאני מחפשת להתנדב בכל דבר שאני יכולה: לשטוף כלים בבסיסים, לטפל בילדים במלונות, לבשל. מורה יקר מהתיכון שלי ראה את הפוסט שלי וכתב לי בוואטסאפ: “את לא מבינה שהדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה לשיר?”

עד אותו רגע זה הרגיש לי כמו פסגת המותרות, להציע אותי לשיר. מהר מאוד התבדיתי. עוד באותו לילה לקחתי גיטרה והופעתי בשני מלונות של מפונים. אני זוכרת את הפער בין הדלת המסתובבת בכניסה למלון המהודר, ואת הילדים משחקים קלפים על הרצפה בלובי לצד ערימות של תרומות של אוכל ובגדים ונעליים. מאותו רגע לקחתי גיטרה ושרתי איפה שרק נתנו לי. העיקר להרגיש שאני עושה.

אני זוכרת שבאחד המלונות הילדים ביקשו שאשיר את יונתן, וישבנו במעגל. כשהם שרו איתי, צחקנו ביחד מהקטע עם הסוודר וחשבתי שעכשיו אנחנו צריכים שירים שנותנים שמחה. זמן קצר אחר כך פעם את לילה הפך להיות אחד מהשירים שהכי מזוהים עם המלחמה, והרגשתי שגם לשירים מהסוג שלי יש מקום. חשבתי שאולי הם יכולים לתת לאנשים כתף להניח עליה ראש. מישהי פעם אחרי הופעה אמרה לי שמה שיפה בשירים שלי זה שתמיד הם מתחילים עצוב ונגמרים שמח.

כשאני מסתכלת על האלבום הזה, אני מרגישה שקרה לי משהו אחר. אני גם לא יודעת לומר עד הסוף באמת מה התפקיד של המוסיקה שיוצאת בתקופה הזאת. אני בעצמי עוד מתקשה לחזור להאזין כמו פעם. נעה בין הרצון להרגיש הכל ללא להרגיש כלום. אני לא תמיד בטוחה שיש מי שרוצה לשמוע עכשיו את החלק השבור של הלב כשהכל עוד ככ מדמם. אני כן יודעת להגיד ששמתי בו את כל הכאב והפצע והיופי והאהבה והשבר שיש בתוך הנשמה שלי מאז שהעולם התהפך. עוד. יום. במזרח. התיכון. עכשיו זה שלכם."

המופע הקרוב

את שי המבר תוכלו לפגוש מעל הבמה בהופעה הקרובה שתתקיים בתאריך 21 בפברואר במועדון זאפה בהרצליה – שישי צהריים. כרטיסים זמינים כאן.

 

 

הכי חדשים

בין בחירה להחמצה

ישנם ימים שאני ממש מתלבט בין הופעות. לא אחת, לא שתיים, לפעמים אפילו יותר. הרגע הזה שבו צריך...

בין זיכרון לעיר – שני קולות בג’אז המקומי

ג’אז כרגע של נשימה ישנם רגעים שבהם מוזיקת ג’אז מצליחה לעצור את הזמן. לא במובן הדרמטי, אלא דווקא...

צרויה להב הלכה לעולמה

מי שכתבה את הפסקול של הרגש הישראלי ידעה תמיד להישאר מאחורי השירים צרויה להב, מהקולות הייחודיים והעמוקים בזמר...

האמרגן אשר ראובני הלך לעולמו

האמרגן ואיש המוזיקה אשר ראובני הלך לעולמו לאחר תקופה של אשפוז, בעקבות זיהום חיידקי בדרכי הנשימה. בן...

נדב אזולאי- דינוזאור צעצוע

נדב אזולאי לא מגיע לאלבום הזה כדי להכריז הכרזות. הוא גם לא מחפש רגע שיא שיגדיר אותו....

מועדון צוותא חוזר עם סדרת מופעים אינטימיים

אינטימי בצוותא - תרבות בימים של מציאות מתוחה אחרי תקופה ארוכה של דממה כפויה, תיאטרון צוותא חוזר לפעילות...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

האמרגן אשר ראובני הלך לעולמו

האמרגן ואיש המוזיקה אשר ראובני הלך לעולמו לאחר תקופה של אשפוז, בעקבות זיהום חיידקי בדרכי הנשימה. בן...

קולנוע במקום

רשת מועדוני התרבות FRIENDS מבית ההסתדרות משיקה יוזמה חדשה שמדברת בדיוק אל הרגע הנוכחי. כשאולמות התרבות מתמודדים...

מצעד הלהקות הצבאיות יוצא לדרך

תחנת הרדיו כאן גימל פותחת את ההצבעה למצעד השנתי ליום העצמאות וממקדת השנה זרקור על אחד הפרקים...

התרבות שוב נעצרת

עולם המופעים בישראל שוב נעצר. אולמות נסגרים, הופעות מתבטלות, והבמה מחשיכה. זה לא מפתיע. זה דפוס שחוזר...

עולם ההופעות שותק – ושאול מזרחי שובר את הדממה

כשהעיר התעוררה לאזעקה באותו בוקר שבת, הרגע שבו התברר שאנחנו נכנסים למערכה צבאית, בבארבי לא חיכו. שאול...

פסח בלי פסטיבלים – התרבות הישראלית נדחית לקיץ

חופשת חג הפסח בדרך כלל מביאה איתה פסטיבלים והופעות בכל הארץ. השנה התמונה אחרת לגמרי. אירועים שתוכננו...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא