פתיח לא מחייב – בתאריך 1 לספטמבר לא הלכתי לבית הספר, זה רומן שהסתיים בשנת 1977. השנה יצאתי, שלא מרצוני, למסע תוך גופי כאשר בעקבות כאב שחשתי במהלך שחיה ביומו האחרון של החופש הגדול הגעתי למחלקה הקרדיולוגית בבית החולים הסמוך לאזור מגורי ועברתי טיפולים שכללו חדירה לגופי וביצוע אוברול רציני ביותר. את הימים שלאחר מכן שכללו התאוששות די מהירה ושחרור הביתה אני מעביר, עדיין, בתהליך שיקום עצמי מדוד ולא רץ לשום מקום. מן הסתם לקחתי הפסקה מניהול האתר, חלוקת משימות ושליחת כתבים לשלל הופעות, התייחסות לחדשות בתעשייה והאזנה לשירים ואלבומים חדשים.
מהפכה
ולעניינינו – יש מהפכה תמידית, זוהי המהפכה של שמחה, ספר אנתולוגי אודות תולדותיה של המוזיקה המזרחית.
תראו, אני גדלתי בבית שבחגים היו נוהגים ללכת לבית הכנסת האשכנזי בגבעת רמב"ם בגבעתיים, לקדש על היין ועל החלה ולאכול מרק אטריות עם עוף מכובס, דג ממולא וכבד קצוץ ואפילו רגל קרושה, אפשר להבין שהייתי מאוד רחוק מהתרבות והצלילים של מה שמכונה מוזיקה מזרחית. האמת, העולם הזה ליווה אותי לכל התפתחותי מילד, נער והחיים הבוגרים ודי סקרן אותי לחבור אליו, למרות שבסלון ביתי נגנו על פסנתר בארבע ידיים ממיטב "להיטי" המלחינים האירופאים…
את החיבור הזה אתם יכולים למצוא כאן בבלוג העשיר בשלל כתבות סיקור של הופעות, השקות וסתם חגיגות של מוזיקאים מהסצנה הימתיכונית, וותיקים לצד צעירים, חלק מהם מקבל פרק של כבוד בספר החדש שבו אעסוק בקצרה כאן.
עם הגעת חגי תשרי שלח לי עו"ד אופיר טובול, מי שעומד בראש הפרויקט התרבותי האהוב "קפה גיברלטר" שהרים על נס את המוזיקה והתרבות של יוצאי עדות המזרח בעמישראל, מפיק אירועים מוזיקלים, ביניהם אחד החשובים ביותר – "פסטיבל הפסנתר המזרחי", ומתווה דרך לסצנת התרבות והמוזיקה המזרחית בארץ, חבילה בדואר שליחים ובה המתין לי ספרו החדש –"מהפכה של שמחה". את חגי תשרי העברתי ואני עדיין מעביר בקריאה מדודה בספר הענק והעשיר הזה.
אופיר לא כתב את שלל הפרקים בספר המאגד ארבעים סיפורים אנושים ופיוטיים תוך התייחסות היסטורית ללידתם של שירים שעצבו את דרכה של המוזיקה "המזרחית" בישראל, החל מהימים שלפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ועד ימינו אנו בהם מה שקרוי מוזיקה ימתיכונית או מזרחית ישראלית עברה דרך ארוכה מ"הגטאות" והמלחמות על התודעה וההכרה ועד המיינסטרים, הארנות הכי גדולות, מצעדי ההשמעות וההצלחות המסחריות הענקיות בכל קנה מידה. אופיר כינס תחת ידיו שלל כותבים מגוון וכל אחד מהם קיבל או לקח על עצמו להעלות עלה כתב את סיפורו של שיר נבחר, מבצעו, כותביו, בפס הזמן של החיים. מקצת מהכתבות נכתבו ממש בידי אופיר.
ואלו הם השותפים לכתיבת פרקי הספר – חגי אוזן , שחר אמאנו , עוז בן יצחק , עומר בן רובי , אלעד בר-נוי , מרים גולן , יעל גידניאן , סער גמזו , סיון דוידוב , ניר מנחם וייס , ישי וייסמן , אריאל חנוך , עומר טובי , ארז טרבלסי , תום יוגב , נתנאל לייפר , מירב מירון , הראל מקייס , אלעד מרדכי , עמוס נוי , לירון עמרם , דודי פטימר , מורן פרארו , דויד פרץ , שי צברי , אבי שושן , דיקלה שטרית.
הספר מחולק לארבעה מדורים מרכזים אשר לצד פס הזמן הם גם יושבים על העולם הטכנולוגי שעבר דרך ארוכה מתחילת המאה שעברה ועד ימינו – תקופת התקליטים, תקופת הקסטות (קלטות האאודיו), תקופת הדיסקים (התקליטורים) ותקופת היוטיוב (השימוש באינטרנט, הרשתות החברתיות ושירותי הסטרמינג לויז'ואל ואאודיו).
לי יש גן
לאחר הצגת לוח זמנים מוזיקלי והקדמה מרתקת פותח אופיר טובול את הספר בפרק הראשון המוקדש לזמרת המנוחה ברכה צפירה, וכאן כבר אני מתחבר היטב באשר צפירה, אמו של המוזיקאי והיוצר אריאל זילבר, הייתה לא רק הזמרת התימניה הראשונה שכבשה את המאזינים כבר בימים שלטון המנדט, אלא גם ציירת ואפילו חברה טובה של אמי המנוחה, אני זוכר היטב את יצירותיה תלויות בסלון בתינו והביקורים של אמי בביתה ברחוב הפרדס בצפון הישן בתל אביב שהיה סמוך לביתנו מרחב רחוב אחד. בכתיבתו חושף אופיר טובול את ההקשרים והמקורות לאחד מהשירים שברכה צפירה נהגה לבצע אשר מילותיו מיוחסות למשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק ואילו הלחן מיוחס למלחין נחום נרדי שהיה שותפה למוזיקה של ברכה צפירה ובהמשך אף בעלה הראשון. אופיר מצביע בחיבורו על מקורות הלחן שנרדי עיבד למעשה בעקבות לחן עממי סורי לשיר אהבה שנכתב והולחן בידי עבד אל רחים אל מסלוב ממצריים, אופיר מוסיף ומעמיק בחיבורו עד אזכור מחקרה של פרופסור חביבה פדיה, משוררת וסופרת בעצמה, על מקורות השיר. לא רק, אופיר ממשיך ומאזכר את הפיוט "יפת עין" נהוג לבצעו בטקס זבח הבת המתקיים בקרב יוצאי קיהלות המזרח שמבוסס בלחנו על אותו לחן שנרדי הושפע ממנו. התמונה הגדולה מציגה את הפיוז'ן שהיה נוכח בארץ ישראל של תחילת המאה שעברה במסגרתו התרבויות שהביאו יהודי מערב ומזרח אירופה התמזגו ונטענו בתרבות הערבית של המזרח התיכון לצד התרבות שהביאו יהודי אותן ארצות הסובבות.
זהו כאמור רק הפרק הראשון העומד כמחקר אוניברסיטאי בכל רמה ומציג לצד שלל המקורות והאזכורים הכתובים ברצף לשוני עשיר וקריא כסיפור עלילה לצד תמונות נדירות המוסיפות את הזוית הויזואלית לשלל הפרטים. ארשה לעמי להעיר כי אם היה הספר יוצא לאור גם בפורמט רשת היה אפשר להוסיף אליו את הביצועים של כל המעורבים בסיפור ההיסטורי הזה החל מביצוע של ברכה צפירה ועד השמעות של זמרים סורים וכיוב'. אולם בימינו כל אחד ואחת מהקוראים יכול לגגל ולמצוא בעצמו את השירים ולהאזין. כמו שאני עשיתי וצירפתי כאן…
ביצוע של ברכה צפירה ליש לי גן
ביצוע של משה חבושה ותיבת הפיוט ליפת עין
לדמע עיני
אכן פרק פתיחה מרשים ביותר, מרתק ומעניין את מי שמבקש לדעת מקורות ותולדות, הספר ממשיך כאמור עם ארבעים סיפורים מגוונים על שירים לאורך רצועת הזמן עד ימינו ולא אתמקד ביתר, בחרתי לגעת במאמר נוסף אשר נכתב בידי המוזיקאי והיוצר חביב הבלוג, לירון עמרם אשר בחר לכתוב פרק על אביו, המשורר, מלחין וזמר הנחשב לגדול זמרי תימן, אהרון עמרם. ובמיוחד להתמקד בשיר שכבש את כל העולם בביצוע של הזמרת המנוחה עפרה חזה – לדמע עיני או כפי שהוא מוכר בפי כל – גלבי לצד השיר "אם ננעלו" שמילותיו נכתבו בידי גדול פייטני יהדות תימן רבי שלום שבזי 400 שנה קודם לימינו ואף הוא הפך ללהיט ענקי לא פחות ברחבי העולם.
לירון לוקח את הקוראים במסע קורות חייו של אביו למן ילדותו בצנעה שבתימן דרך עלייתו לארץ במסגרת מבצע "על כנפי נשרים" עם קום המדינה היישר למעברה בראש העין, דרך יציאתו ללימודי שירה אופראית ועד כתיבה, הלחנה ושימור השפה והתרבות של היהודים יוצאי תימן בימינו, תרבות שלטענת רבים ואהרון עמרם ביניהם שורשיה נעוצים בשירת הלויים בבית המקדש הראשון.
בלשון עשירה ומרתקת לוקח לירון את הקוראים למסע ביוגרפי מעניין וסוחף אחר קורות אביו לאורך השנים.
ביצוע של אהרון עמרם לשיר לדמע עיני
ביצוע של עופרה חזה לשיר גלבי (לדמע עיני)
ולקינוח – האמת שהייתי יכול להפליג כאן במסע בין השירים, היוצרים המבצעים. עולמות של לחנים ומילים ששבו את ליבי במהלך השנים ולהפליג למחוזות רבים לאורך ולרוחב אגן הים התיכון. רק כמה אזכורים כמו סיפורן של להקות צלילי הכרם של דקלון ובן מוש מול צלילי העוד של דנוך ויהודה קיסר, סיפורו של המלך זוהר ארגוב, סיפורה של אהובה עוזרי, ג'קי מקייטן והקסם השחור שהיום היה נפסל לשידור מטעמי PC, על אתניקס, אייל גולן, צמיחתה של שרית חדד ועד ימינו אנו עם שמות כפאר טסי והשלישיה שסוגרת מעגל וזיכרונות – הפרוייקט של רביבו המחיים הכל מחדש. אולם, אעצור כאן ואומר לכם.ן – האם המחוזות הללו מעניינים אותכם.ן? עשו הכל כדי להניח יד על עותק מהספר החשוב הזה. אציין כי הוא מוצע למכירה בגרסת נייר ודפוס אמיתית גם באתר של פלטפורמת "עברית" במחיר באמת עממי. הנה כאן הלינק לרכישה ומשלוחה
