יום חמישי, נובמבר 19, 2026

המופע של עמיר לב

הטוארג הם שבט נוודים החיים במדבר סהרה האפריקאי באזור הנתון בשליטת ניז'ר, אחד המוזיקאים המפורסמים מבני שבט זה הוא אמרה "בומבינו" מוקטר שביקר בישראל לפני עשור במספר הזדמנויות ואף הופיע במועדון בארבי בעקבות אלבומו המצוין "Nomad".

לבומבינו והטוארגים בכלל יש צליל גיטרה ומקצב דומיננטי וייחודי בשימוש בסולמות מוזיקליים ייחודיים המאפיינים את צבעי המוזיקה שלהם.

את הצליל המיוחד הזה אימץ במהלך דרכו המוזיקלית המוזיקאי והיוצר הישראלי עמיר לב כפי שהוא בא לידי ביטוי בסגנון נגינתו ויצירתו. עמיר כזמר יוצר וגיטריסט ניחן ביכולות לכתוב טקסטים שנונים מינימליסטים אך יחד עם זאת עמוקים וחודרים כשאתה כמאזין נכנס לכוונות העומדות מאחורי הטקסט שמצליח לשבות אותך יחד עם הרפטטיביות המאוד מונוטונית של צלילי הגיטרה שמלווים את שיריו החל מאלבומו השני – "עמיר לב" שיצא בשנת 1995 שהחל בעבודה משותפת עם המוזיקאי המנוח יוסי אלפנט. אם יותר לי לפתוח זאת אז עמיר לב הוא בעצם מעריץ של בומבינו כאמן, הוא קולט את צליליו בוקעים מבתי קפה כשהוא מהלך ברחובות דרום תל אביב והוא מצפה לשובו לארץ כדי לחוות בעצמו עוד מופע שלו…

מאותה נקודה הופך עמיר לב לסוג של טרובדור מילים מחד ולמעין חלילן מהמלין מאידך, מוזיקאי יוצר שמצליח למשוך אחריו קהל "מאמינים" שהופכים את הופעותיו למעין טקסים שבטיים של אמונה ושירה.

המפגש הראשון שלי עם עמיר לב היה במסגרת פסטיבל ימי זמר בחולון לפני תריסר שנים, עוד כשהבלוג הזה עשה את צעדיו הראשונים, אז הוא אירח לצידו את יובל בנאי סולנה ל להקת משינה, כבר אז למדתי להכיר את ההתנהלות המוזיקלית והחיבור בין עמיר לב לקהל, לשבטיות המיוחדת שחגה ביניהם…

שנתיים מאוחר יותר פגשתיו במועדון בארבי במופע ההשקה החגיגי של האלבום "נוגע בדרכון" עת היה מלווה בהרכב נגנים חשמלי ואירח את גבע אלון. מאז אני משתדל לעקוב אחר יצירתו המינימליסטית הדי מלנכולית של עמיר לב באון ואוף.

אלבומיו האחרונים של עמיר – "חשמל מהשמש" ו-"רומה" הינם יצירות טקסטואליות יוצאות דופן הנעות בתוככי המקצבים הטוארגים אותם הזכרתי בהתחלה המציבות את עמיר לב במיקום ייחודי כמוזיקאי יוצא דופן בנוף הישראלי.

 אז מה היה לנו אמש בבארבי?

אמש וברוח התקופה הנוכחית בצל המלחמה שנכפתה עלינו הופיע עמיר לב פעם נוספת במועדון בארבי התל אביבי שחזר באופן מדוד לשגרת הופעות ולקראת החודש האחרון במשכנו הנוכחי לפני המעבר לנמל יפו.

המופע הוכרז כסולד אאוט זמן קצר עם הכרזתו ואכן אמש היה מועדון בארבי מלא בקהל רב שהגיע על מנת למלא שתי תשוקות, הראשונה לפגוש את עמיר לב על הבמה והשנייה הכי מובנת מאליה – לחזור לשגרה של חיי תרבות והופעות.

לפני עלייתו של עמיר לב על הבמה התייצבה ענבל זך, צלמת הופעות ומי שמנהלת בשבועות האחרונים קמפיין צודק להשבת החטופים שנשבו בידי מחבלי החמאס במתקפה על יישובי עוטף עזה ב"שבת השחורה" ובמיוחד את בן דודה טל שוהם שנחטף עם משפחתו אשר בינתיים כבר הוחזרה.

עמיר לב במועדון בארבי. צילום יובל אראל
עמיר לב במועדון בארבי. צילום יובל אראל

עמיר לב עלה לבמה, כשהוא מצוייד בגיטרה בלבד ומבצע אסופה משיריו משלל אלבומיו, המוקדמים לצד המאוחרים, סוחף את הקהל למעין שירה בציבור ומחיאות כפיים ברגעים הנכונים. כבר בתחילת המופע אחרי השיר השלישי הצטרפה אליו על הבמה הזמרת והיוצרת נעמי אהרוני גל המוכרת בטייטל הבימתי "נונו", השניים בצעו יחדיו את השירים "אוקטובר" מהאלבום משנת 2004 "לפעמים אני מאושר" ואת השיר "כחול וירוק" מהאלבום "פעם בחיים" שיצא בשנת 1998. החיבור בין נונו לעמיר מגיע שנים אחורה כאשר אביה המנוח שהיה חבר טוב של עמיר סיפר לו לפני מספר שנים על הבת המתחילה את צעדיה הראשונים כמוזיקאית יוצרת וביקש שיעטה את חסותו עליה כמנטור ליצירה., עמיר אמר אז לאב כי עדיף להתחיל לבד "אמרתי לו היא בת 17 מה היא צריכה… תלך תחטוף כאפות מהחיים, תכתוב, תהייה, מה היא צריכה מנטור שמנטור, עזוב אותך מזה, זה לא טוב למוזיקה.. והוא הבין…" עם הזמן ולאחר שכבר יצאה לדרך עמיר עבד לצידה במסגרת כתיבת טקסטים לשיריה, בכלל לא מעט אמנים יוצרים עברו בדרכם להשקת שירים דרך עמיר לב שידוע באיכויות הלשונאיות שלו בכתיבת ועיבוד טקסטים בעברית.

עמיר לב ונונו בבארבי. צילום יובל אראל
עמיר לב ונונו בבארבי. צילום יובל אראל

בהמשכו של המופע הזמין עמיר לב את דרור שמעוני נגן העוד להצטרף אליו לבמה לשני שירים "פעם בחיים" ו- "עננים שחורים", כך כשעה תמימה של שירה ונגינה הוביל עמיר לב את הקהל במסע מוזיקלי נוגה מחד אך מרתק ועמוס ברגשות עזים שהצליחו לגעת בקהל הרב.

עמיר לב וטדי נגוסה בבארבי. צילום יובל אראל
עמיר לב וטדי נגוסה בבארבי. צילום יובל אראל

ואז מגיע הקטע הזה של תודות וירידה מהבמה וחזרה שוב לזמן ההדרן שהתארך וכלל גם את הזמנתו של הראפר טדי נגוסה עימו עמיר לב משתף פעולה כבר תקופה ממ ושכת מאז שנחשף לטקסטים שנגוסה כותב ולדרך בה הוא משחרר אותם למאזינים, השניים בצעו דואט בשיר "אחותי מריים" שאחריו הותיר עמיר את טדי לבד על הבמה והוא מצידו הזמין את נגן הגיטרה האקוסטית סול פפקין להצטרף אליו לביצוע של השיר "צריך קצת" שלאחריו השיב טדי את הבמה לידיו של עמיר שקינח את המופע עם שני שירים נוספים – "לא נהיה עשירים" והאחרון "אריה ורותי" מתוך האלבום השני משנת 1995, כאשר ענבל זך שבה לבמה עם תמונתו של טל שוהם החטוף להזכיר לקהל שאנחנו עדיין במסע ארוך עיקש ואכזרי להשבת כל החטופים הביתה, אמן!

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה

כמה רגעים שנלכדו בעדשת מצלמת הוידאו

 

הכי חדשים

כשהמחול הישראלי עולה לבמה, העולם מוזמן להתבונן

לא רק לרקוד, גם להיראות בעולם בעולם המחול הישראלי יש אירועים שמתקיימים עבור הקהל המקומי. ויש אירועים המבקשים...

בון אפטיט: ליבי מגישה את עצמה בלי מסכות ובלי התנצלויות

יש משהו משעשע בבחירה של ליבי לקרוא לשיר החדש שלה "בון אפטיט". בתיאבון, בעברית. אבל כאן לא...

ארבעה ימים, עשרה מופעים: הג'אז הישראלי יורד אל היסוד

יש משהו משמח בהחלטה לסיים את השנה דווקא עם ג'אז. לא עוד מרוץ אחר הלהיט הבא, אלא...

החברים של נטאשה שוב יחד, והפעם על במת פרסי אקו"ם

יש משהו סמלי, כמעט מתבקש, בהחלטה להעניק השנה פרסי מפעל חיים לארקדי דוכין ולמיכה שטרית. שני מוזיקאים...

ארץ ישראל הישנה והטובה, בארבעה כלי נגינה

יש משהו בנמל יפו שהופך את המפגשים המוזיקליים בבית המכולות לחוויה מיוחדת. כבר בעונה הקודמת פגשנו כאן...

לראשונה בתולדות צוותא: אישה תעמוד בראש מוסד התרבות הוותיק

יש מוסדות תרבות שההיסטוריה שלהם גדולה בהרבה מהמבנה שבו הם פועלים. צוותא הוא בהחלט אחד מהם. המקום...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

ארבעה ימים, עשרה מופעים: הג'אז הישראלי יורד אל היסוד

יש משהו משמח בהחלטה לסיים את השנה דווקא עם ג'אז. לא עוד מרוץ אחר הלהיט הבא, אלא...

החברים של נטאשה שוב יחד, והפעם על במת פרסי אקו"ם

יש משהו סמלי, כמעט מתבקש, בהחלטה להעניק השנה פרסי מפעל חיים לארקדי דוכין ולמיכה שטרית. שני מוזיקאים...

פסטיבל תמונע 2026: פעם אחרונה בשונצינו, אולי

מתמונע של המוזיקה לתמונע של התיאטרון אני אולי צעיר יחסית בהיסטוריה הארוכה של תמונע. ההיכרות שלי עם המקום...

קואצ'לה 2027: הכוכבים הגדולים והסאונד הישראלי במדבר

המדבר שוב מתמלא במוזיקה אחד מאירועי המוזיקה הגדולים בעולם כבר נערך לקראת המהדורה הבאה. פסטיבל קואצ'לה (Coachella) חשף...

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...