פס קול שבועי
כולל וידאו

צמד אלבומים – חן יאני ורוני בר הדס

פותחים את השבוע עם אלבומיהן החדשים של חן יאני – " Where Do We Go" ורוני בר הדס – " Luck " , האזנה, יש גם קליפים, גם הופעה

חן יאני – " Where Do We Go"

הזמרת והיוצרת חן יאני משיקה את אלבום הבכורה שלה – " Where Do We Go" במתכונת EP הכולל ארבע רצועות מוזיקליות, שירים שחן כתבה והלחינה בעבודה משותפת עם אימרי ואן אופסטל ו- בנג'מין לאבו ובהפקתו המוזיקלית של ארנו רבוטיני.

השירים המבוצעים בשפה האנגלית ופונים כמובן לעולם הרחב הם בעצם אסופת זיכרונות אישית מולם מבקשת חן להתמודד ומשוחחת עם עצמה, עם האגו האישי שלה, יש הרבה צער בשיריה אולם היא מצליחה לעטוף זאת במעטפת לירית וויזואלית שלוקחים את המאזין לרגעים של נינוחות דווקא על גבי מצע מלודי של גל חדש המתחבר עם אלקטרוניקה ורוק משנות התשעים.

בכלל חן יאני היא טיפוס מיוחד, הביוגרפיה שלה מתחילה אי שם לפני ארבעים שנה בבית של יוצרי אמנות שעסקו בתחום הקדרות בתל אביב, היא עזבה את הקן בגיל צעיר מאוד ויצאה למסע ברחבי העולם וכיום היא חיה בבית כפרי בברביזון צרפת. היא צפויה להגיע בחודש הבא לארץ בעקבות האלבום הטרי, ככל הנראה תקיים כאן הופעה, היכן ומתי אני טרם יודע, תעקבו..

חן קידמה את מסע העבודה של האלבום עם הוצאת כמה משיריו בתצורת וידאו קליפים מהממים. זה יהיה פשוט פשע מבחינתי שלא לשתף אותם כאן.

רוני בר הדס – Luck

שלוש שנים אחרי יציאתו של אלבום הבכורה שלה 'Calm the Beast', משיקה השבוע רוני בר הדס אלבום חדש – ׳Luck׳ הכולל תשעה שירים בשפה האנגלית, אשר נכתבו והולחנו על ידה בהפקתו המוזיקלית של מאור אלוש, בן זוגה בחיים.

שיריה של רוני הם מסע משוחרר המבקש לסכם מחד ולשחרר מאידך תקופה של דיכאונות, חוסר ביטחון עצמי המתלווה לכך והמון הרס עצמי, המלל הוא מעין מסע חיפוש עצמי אחרי אהבה והצלחה שמן הסתם כבר טמונים בתוך תוכה. בינות אל הטקסטים מתלוות מלודיות נינוחות ועוגבות קמעה אשר מחבקות את קולה הייחודי והמלטף. בכך הופך האלבום לפיסת זמן שיש לבודד אותה מהחיים מסביב ולשקוע במסע לצידה של רוני.

במהלך העבודה על האלבום השיקה רוני בר הדס מספר וידאו קליפים לשירים מתוכו אשר כיכבו ביוטיוב כקליפים המוסיפים מימד ויזואלי לסיפורי האלבום.

לכבוד צאת האלבום, רוני ולהקתה יופיעו במועדון האזור בתאריך 12 ביולי ויארחו את יוני בלוך, איתו רוני הקליטה דואט שיצא באלבום החדש שלו.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: