איתרע המזל ואמש הייתה זו הפעם השלישית שאני חווה את הצגת המחזמר "מרי לו" המבוסס על השירים שהמאסטרו המנוח, צביקה פיק הלחין והפכו ללהיטי ענק.
במקור נכתב המחזמר "מרי לו" עבור התיאטרון הלאומי הבימה בידי דן אלמגור בבימויו של סטיבן דקסטר על פי סיפר שכתבה מירית שם אור, האקסית של צביקה פיק ומי שאחראית למעשה על המילים ברוב להיטיו של פיק המנוח.
עלילת המחזמר מתרחשת בישראל של שנות השבעים, ומתפרשת על פני עשור שלם. במרכזה – סיפור אהבה בין שלשה צעירים בעיר חוף ישראלית בתחילת שנות השבעים. גבריאל הצעיר נקלע בין אהבתו למרי לו התוססת, החולמת להיות כוכבת, לבין אהבתה המסורה של אלה חברתו. במהלך המחזמר שובצו עשרים וחמישה מלהיטיו הגדולים של צביקה פיק. דמויותיהן של גיבורי המחזמר מתבססות על דמויות המופיעות בלהיטים – "מרי לו" "אלה סינדרלה" "גבריאל" "אני אוהב אותך, לאה" "אהבה בסוף הקיץ" ועוד. מדובר בסיפור אהבה רומנטי ומרגש, המציג תמונת זמן ישראלית על גבי מצע של שירים קצביים וסוחפים בהפקה ייחודית המשתלבים כחלק מסיפור ההצגה בהקשרים חדשים ומפתיעים.
בשנת 2002 זכיתי לחוות את הצגת המחזמר בגרסתו הראשונה במסגרת הפקת התיאטרון הלאומי הבימה, אז ככבו בו למיטב זכרוני גיא זוארץ, יעל בר זוהר, אמיר פיי גוטמן המנוח, אילנה אביטל וטלי אורן. נחקק בזיכרוני רעיון התפאורה שהיה מאוד משמים לטעמי, כמעין שני קירות גבוהים וחלקים היוצרים פינה אחת גדולה ובינותיהם מתרחשת העלילה הפתלתלה שרובה העמדות הרקדות ושירים.
14 שנים מאוחר יותר זכיתי לחוות את הפרמיירה של הגרסה השנייה של המחזמר אשר הופקה בידי הדרן יזמות והפקות ועלתה מעל בימת היכל התרבות בתל אביב, גרסה זו ניחנה בעושר הפקתי שכלל הן תפאורה משובחת והן בקאסט שחקנים שכלל את גיא זוארץ (שזו לו ההפקה השנייה בהשתתפותו), מאיה בוסקילה, הילה סעדה, ישראל אטיאס ושיר מורנו.
אמש הזדמן לי בפעם השלישית (בלי גלידה…) לחוות את המחזמר בגרסתו החדשה מודל 2023 בהפקת התיאטרון הארצי מיסודו של סמי לוי, הפעם מככבים במחזמר המיתולוגי כוכבים חדשים כמובן, ביניהם – ליהי טולדנו בתפקיד מירי לובביץ או מרי לו, טל גרושקה המצויין בתפקיד גבריאל, טלי אורן (הפקה שנייה שלה..) בתפקיד קלרה, לירון ויגדור בתפקיד אלה (סינדרלה..), אלה רוזנצוויג בתפקיד סיגי, מיכאל גבעתי בתפקיד סמי וליאם פינטו בתפקיד פרדי. כוכב ההצגה הוא אקי אבני המגלם את דמותו של ריקרדו סוכן הטלנטים החלקלק.
אמנם את הצגת הפרמיירה החמצתי בשל התחייבויות אחרות בעולם המופעים כך שבמסגרת יציאת המחזמר לסבב הצגות ברחבי הארץ סימנתי לי את תיאטרון חולון בתירוץ של קל"ב…
אז ראשית אני חייב לציין שחלפו הימים שיכלת לחנות ברחבי חולון בכל פינה מזדמנת, החפירות הארכאולוגיות של נתיבי הרכבת הקלה שינו את מפת החניה בעיר והפכו אותה לבלתי אפשרית כמעט, מה גם שחניונים פרטיים נסגרים שם בשעה שמונה בערב (עיר שינה?) והחניונים הציבורים מיועדים למקבץ זעום של כלי רכב, זו בעיה שיש לתת עליה את הדעת בין העירייה והתיאטרון העירוני…
וביתו של התיאטרון, וואו, עבר מטמורפוזה עיצובית מאז ביקורי האחרון בו בעשור הקודם, לא רק שהתווסף אליו בית קפה ענקי ומדשאה רחבת ידיים, גם עיצובו הפנימי עבר שינוי מרענן, למרות שהאולמות נותרו באותם גדלים, האולם הראשי היכול להושיב כשמונה מאות צופים לערך אירח אמש את המחזמר.
באופן כללי המחזמר בגרסתו החדשה עשוי מצויין, זורם נכון, השחקנים מוכשרים ומעבירים את רוח העלילה והשירים בחן רב והצפייה בנעשה על הבמה מהנה. ההעמדה על הבמה היתה מצוינת הן במהלך הקטעים המקשרים והן במהלך ביצוע השירים, ידו של הבמאי הוותיק והמוכשר צדי צרפתי ניכרה היטב על הבמה כשהוא נעזר בכוריאוגרפית מיכל שי..
הגרסה החדשה שונה לחלוטין מקודמותיה, בראש ובראשונה מבחינה הוויזואלית, התפאורה שנבנתה על ידי לילי בן נחשון היא ממש מינימלית ומתבססת על תצוגת פסי לד זוהרים המסמלים את הסצנות – בית הקולנוע, הדיסקוטק והמספרה כאשר אליהם מצטרפים שני מתקני מדרגות ברזל על גלגלים.
עשרים וחמישה השירים המשובצים בהצגה זכו כאן לעיבוד מוזיקלי חדש ומצויין של טל בלכרוביץ המייצב את הלהיטים על גבי מקצב דאנס מהיר קצבי ומרקיד יחד עם עבודת גיטרות חשמליות.
המחזמר עצמו נמשך כשעתיים וחצי וכולל הפסקה קצרה, הקהל החולוני אהב כל רגע בהצגה ואף נשמעו מספר קריאות התפעלות או אכזבה בהתאם לעלילה משמע אנשים נכנסו לזה כמו שצריך. בסך הכל מדובר בהפקה משובחת שמתאימה את עצמה לרוח הזמן ונותנת לשחקנים להוכיח את היכולות שלהם במשחק ובשירה.
המלצה – אם לא ראיתם את הגרסאות הקודמות של המחזמר כדאי לכם מאוד לראות את הנוכחית, הערב היא חוזרת לתיאטרון חולון ומשם היא ממשיכה אל רחבי הארץ, כאן יש מועדי הצגות ואפשרות לרכוש כרטיסים (תבדקו היטב, יש שלל מבצעים של ועדי עובדים וארגוני קניות…)
ולסיום, יש גם תיעוד מהמחזמר שצילם בסמאטרפון משה דיין, תודה
