חדשות הסצנהחדשות מקומיות

אביבה אהובתי – גרסת הבמה

לראשונה עולה המחזה "אביבה אהובתי" מעל בימת התיאטרון הלאומי הבימה

בשנת 2006 עלה מעל מסכי בתי הקולנוע סרטו של הבמאי והתסריטאי שמי זרחין – "אביבה אהובתי" בו ככבה אסי לוי באחד התפקידים החשובים בקריירה שלה כשהיא מגלמת טבחית בבית מלון בטבריה, החולמת להיות סופרת אך אינה מעזה לפרסם את סיפוריה.

הסרט זכה להצלחה רבה, הוא זיכה את אסי לוי בפרס ע"ש אופיר לשחקנית הטובה ביותר וגרף עוד פרסים בקטגוריות שונות, הסרט זכה גם בשני פרסי "וולג'ין", בפרס "פסטיבל שיקגו" ובפרס "פסטיבל שנגחאי".

הערב עומדת לעלות לראשונה הגרסה התיאטרלית מעל הבמה באולם ע"ש מסקין בתיאטרון הלאומי הבימה במסגרת קו או פרודוקציה של הבימה עם תיאטרון באר שבע.

הנרטיב עוסק בסיפור על יצירה, על גניבה ספרותית, על עוצמה נשית, על החיים בפריפריה ועל הנאמנות למשפחה, כאשר ביום בהיר אחד קמה האמא – עקרת בית פשוטה ועמוד התווך של הבית – ומחליטה להעז להגשים את עצמה. הסיפור נוגע בשאלות – האם מותר לה? האם יתאפשר לה לשים את חלומותיה לפני מצוקות הבית? והאם הכישרון שלה גדול מסך האשליות של כותבת מתחילה.

את עיבודו של הסיפור מתוך תסריט המקורי לכדי מחזה כתב ארז דריגס וביים משה קפטן. את התפאורה הייחודית עיצב ערן עצמון, לצידו אבי יונה "במבי" בואנו על התאורה ואילו ילנה קלריך עצבה את התלבושות.

אביבה אהובתי בהבימה. חזרה אחרונה. צילום יובל אראל
אביבה אהובתי בהבימה. חזרה אחרונה. צילום יובל אראל
אביבה אהובתי בהבימה. חזרה אחרונה. צילום יובל אראל
אביבה אהובתי בהבימה. חזרה אחרונה. צילום יובל אראל
אביבה אהובתי בהבימה. חזרה אחרונה. צילום יובל אראל
אביבה אהובתי בהבימה. חזרה אחרונה. צילום יובל אראל
אביבה אהובתי בהבימה. חזרה אחרונה. צילום יובל אראל
אביבה אהובתי בהבימה. חזרה אחרונה. צילום יובל אראל
אביבה אהובתי בהבימה. חזרה אחרונה. צילום יובל אראל
אביבה אהובתי בהבימה. חזרה אחרונה. צילום יובל אראל
אביבה אהובתי בהבימה. חזרה אחרונה. צילום יובל אראל
אביבה אהובתי בהבימה. חזרה אחרונה. צילום יובל אראל

את פס הקול המלווה את סיפור המחזה כתב יצר והפיק ליאור רונן. מכיוון שאנחנו מתבוננים לעבר בימת התיאטרון מהזווית המוזיקלית, תפסנו את ליאור רונן לשיחה במהלכה סיפר על עבודת היצירה המוזיקלית אותה כתב לאחר שקרא את התסריט ועקב אחר מהלך החזרות בתיאטרון, לדבריו מדובר בקטעים המבקשים ליצוק מוטיב דרמטי לתמונות המחזה וברגעים מסויימים להדגיש את האווירה וכחלק מהסאב טקסט בהצגה. ליאור כתב את המנגינות, ניגן בכלי הנגינה ואף הפיק מוסיקלית את הנעימות. לצידו נטל חלק בהקלטות על שלל כלי נשיפה המוזיקאי יוני דרור.

כאשר נשאל ליאור אודות ההשוואה המתבקשת לעבודת הסאונד והמוזיקה בסרט המקור השיב כי הוא צפה בסרט ושמע את המנגינות רק לאחר שכתב את שלו. אין ביצירה המוזיקלית שיר נושא דוגמת השיר שבסרט אותו מבצעת הזמרת מירי מסיקה.

במהלך המחזה יוכלו הצופים לראות בתפקיד אביבה את השחקניות ענת מגן שבו ולחילופין רונה לי שמעון, בתפקיד אחותה אניטה מככבות לחילופין הילה סעדה ושיפי אלוני, בתפקיד האם ויולט משחקת רובי פורת שובל, בתפקיד השכנה מרסדס תמצאו את תקווה עזיז, את אשרת, הבת החיילת של אביבה ומוני (השחקן מולי שולמן) מגלמת השחקנית נופר סלמאן. את דמותו של אריה לוי, בעלה המובטל של אניטה מגלם אורן כהן ואילו את אלון הבן הצעיר של אביבה מגלמים לחילופים במחזה השחקנים שפי מרציאנו ונדב ארטשיק המרצה לספרות עודד זר מגולם לחילופין על ידי אודי רוטשילד וירון ברובינסקי.
לכרטיסים ופרטים נוספים אודות המחזה ומועדי ההצגה

ובקטנה – אי אפשר להתעלם במקרה זה מההשוואה הנדרשת לגרסת המקור הקולנועית ומבחינתו לנושא פס הקול אשר כונס ועלה לרשתות הסטרימינג כמנהג הימים הללו, הנה הספוטיפיי שלו

והנה כמה רגעים מוזיקליים מתוך החזרה האחרונה בתיאטרון הבימה היום בבוקר.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: