כבר לפני תחילת ההופעה ניכרת התרגשות וציפיה בקהל המגוון – צעירים ומבוגרים כאחד המחכים לשמוע את אפרת גוש לאחר תקופה ארוכה שלא הופיעה ובשעה 22:00 היא עולה לבמה בשמלה אדומה וזוהרת – יפה כתמיד והקהל מקבל אותה במחיאות כפיים סוערות והיא פותחת את ההופעה בהילוך גבוה כבר בהתחלה בשיר החדש "הבא שנוגע בי מת" וזהו רק הפתיח לקראת השיר הבא המרגש שלה -"תמיד כשאתה בא" כל הקהל על הרגליים( נו ברור…. מופע עמידה…. אבל ברור שהיה עומד גם אם היו מושבים..)
לאחר השיר השני אפרת משתפת בהתרגשות הרבה שלה לקראת ההופעה ומיד היא ממשיכה לשירים הבאים "כמו שזה היה", ו"מה שקרה".
"אני אוהבת אתכם" אומרת אפרת לאחר מכן וכולם שוב מתרגשים ומוחאים כפיים ואז היא משתפת שהשיר הבא נכתב על "חתיכת דרק" כדבריה…ומספרת ברגעים אינטימיים שהיא חולקת עם הקהל על ארוחת ליל סדר עם "ההוא" והשיר הבא שהיא שרה -" מצעד הגאווה" מספר את הסיפור שאותו שיתפה את הקהל וניכר שגם בשיר היא בועטת במצב שהיה וזועקת " איפה הגאווה שלי"?
הקול המיוחד והמלא של אפרת גוש ממלא את הבארבי גם בשיר הבא- "הסליחה ואני" ואחריו היא משתפת את הקהל האוהד שלה בתקופה הקשה שעברה לאחר התמכרות ומספרת שהיו תקופות שהייתה מאוד מאוד לבד וגם לא ידעה לבקש עזרה אבל הקהל הוא בשבילה משהו חזק והיא עוברת לשיר הנפלא- "כוח גדול"
החשיפה של אפרת גוש היא טוטלית וניכר שהקהל מחבק ומוקיר אותה על כך.
אפרת ממשיכה בחשיפה שלה על התסכולים, המרמורים והדכאונות שבעקבותיהם היא כתבה את השיר" גוש תרימי " וכשהיא שרה כולם משתתפים אקטיביים בשיר והם חלק בלתי נפרד הכולל את הצעקה "גוש תרימי" וברגע שהיא נותנת את האות כולם צועקים בהתרגשות.
גם בשיר הבא "דיאטה" אשר מהווה חלק מסדרת השירים החשופים של אפרת הקהל מקבל אותה באהבה רבה ושר איתה את המילים הנפלאות
ומיד לאחר מכן היא שרה קטע מדהים- "אווה מרייה"
אלון עדר, שלמד איתה מוזמן לבמה ומתקבל במחיאות כפיים סוערות ויחד הם שרים בדואט מספר שירים בהרמוניה טובה וכמובן לא מוותרים על השיר הנפלא -" קצת אהבה לא תזיק" והקהל משתגע בהנאה רבה.
ושוב רגע אינטימי על ההתחלה שלה המספרת על כך שבתחילת דרכה לא היו פלאפונים חכמים ואסור היה לצלם גם בוידאו אז כנגד, היום….- " בואו ותוציאו מצלמות ותעשו אור גדול" מבקשת אפרת וזאת לקראת השיר המופלא-" לראות את האור: .
לאחר מכן. עולה יוני בלוך המוכשר וגם הוא מתקבל בהתרגשות מטורפת ופותח בשיר"-נוף אחר" ואפרת מלווה אותו. הקהל בטירוף והוא שר יחד איתם והם מנצחים על הקהל וכולם בשיגעון
בשירים הבאים " מגרד לי בגב" ו"לא קל" ממשיכים יוני בלוך ואפרת גוש לפלרטט ביניהם ועם הקהל ובסוף שני שירים אלו היא מודה ללהקה הנפלאה שלה ולכל העוזרים בהפקת הערב וכמובן לכל הקהל ומסיימת כשהיא יורדת מהבמה ומטיילת ושרה בין כולם את השיר המרגש "קרב אגרוף" .
את ההדרן היא נותנת יחד עם אלון עדר ויוני בלוך שמלווים אותה בשיר "מועדון ריקודים" וכל מועדון "הבארבי " נראה כרחבת ריקודים המהווה רקע נפלא לשיר.
בשיר הסיום הבאמת אחרון "אה אה אה" אפרת נותנת את כולה ( כמו בכל השירים האחרים ) והשיר מהווה סיום נפלא לערב חשוף, מרגש ואותנטי עם שירים נפלאים שכבר יש לי חשק לשמוע אותם שוב. אהבתי!
כמה רגעים מהמופע, מתוך ערוץ היוטיוב של ענבל
