פס קול שבועי

מול חמש זמרות

ולקראת סופהשבוע לקט של חמש נשים יוצרות ומבצעות את שיריהן, האזינו

אחרי אסופה של ארבעה זמרים הנה הלקט שכנגד עם חמש זמרות יוצרות, גם הפעם הקשת המוזיקלית מגוונת ונעה בשלל סגנונות, האזנה נעימה..

עדי אברהמי – האמת

עדי אברהמי, שחקנית וזמרת יוצרת, המנגנת בפסנתר, מלחינה וכותבת, בוגרת בית צבי המופיעה עם שיריה ברחבי הארץ לצד משחק בהצגות ומחזות זמר בתיאטרון הרפרטוארי, משיקה  את השיר החדש – "האמת" אותו היא כתבה והלחינה בהפקתו המוזיקלית של בן שופן. השיר מגיע אחרי שורה של שירים שעדי השיקה לאחרונה – "מספיק לחשוב", "תגבירי", "זה מתחיל בצעד" אשר כולם יכללו באלבום הבכורה שלה שיצא בקרוב ואת השקתו היא תחגוג במופע שיתקיים בתאריך 14 בדצמבר במועדון גריי בתל אביב. בשיר החדש מבקשת עדי לספר על הדרך שהיא  עוברת עם המוסיקה שלה, על ההערות, הקשיים, המכשולים שעוברת זמרת עד להצלחה.

כך עדי עם יציאת השיר החדש – "מתרגשת לשתף אתכם בסינגל החדש שלי ! ״האמת״. את האמת כתבתי בתקופה מאוד אבודה בחיי. גנזתי אלבום שהשקעתי בו את כל הלב והכסף שהיה לי, סיימתי מערכת יחסים רעילה שגרמה לי לאבד את עצמי, הרגשתי שאני לא יודעת מי אני ומה אני ומה הדרך, ובתוך סימן השאלה הענק הזה יצאתי לחפש תשובות. חיפשתי מישהו שיגיד לי איך לעשות את הדברים , איך לא לטעות שוב. חיפשתי אישור שיעשה אותי מאושרת. בכל פעם שהלכתי אחרי מישהו בתקווה שיראה לי את הכיוון, סטיתי מהדרך שלי, מהאמת הפנימית שלי. ודלת אחר דלת נטרקה בפניי. והיום ? אני אומרת איזה מזל שכל זה קרה ! כי דווקא במקום הזה שהלכתי לאיבוד, שנעלמו כל השבילים ונותרתי לבדי – מצאתי את עצמי ! גיליתי שכל מה שאי פעם חיפשתי בחוץ קיים בתוכי ! ומאז ? החלטתי שאני לא מחכה לאף אחד שייתן לי תשובה, יאשר אותי או יפתח לי דלת. היום אני פותחת אותה לעצמי ❤️ נתראה לחגוג את הניצחון יחד במופע השקת אלבום חגיגי ומרגש ב14.12 בגריי ת״א ! תודה לכל השותפים המדהימים שתרמו מכישרונם !"

 

נועה מרים פרימר – של יפו

נועה מרים היא רקדנית מקצועית בסגנונות אתניים כמחול פרסי, פלמנקו ומזרחי, לצד זאת היא עוסקת בהילינג, טיפול רגשי וטיפול באמצעות רכיבה על סוסים. בימים אלו היא עושה את הפריצה שלה לעולם המוזיקה ומשיקה את הסנונית הראשונה שלה, השיר – "של יפו" אשר מילותיו נכתבו והולחנו על ידה בהפקה מוזיקלית של אור רווה. זהו שיר אהבה וגעגוע אותו היא מבצעת בקליפ שבוים על ידה על רקע המראות של עג'מי והנמל ביפו, נועה מצרפת אורח חשוב מאוד ברגעי הפזמון החוזר – סגיב כהן שקולו נשמע אך דמותו לא נראית.

 

לירון טובול – לא מחכה שתעשה אותי

לירון היא זמרת, מלחינה ופסנתרנית אשר החיים לקחו אותה רחוק מעולם המוזיקה – סיימה את לימודיה לתואר ראשון בהנדסה וטסה לקיימברידג' כדי להשלים את הדוקטורט. אולם בשלב מסויים היא חשה שזה לא הייעוד שלה בחיים, בהחלטה אמיצה היא נוטשת הכל ונרשמת לבי"ס רימון ומתחילה לכתוב ולהלחין שירים.

כאשר היא משמיעה ליהודה עדר, מנהל בית הספר את השירים שלה הוא אומר לה – ״יש לך כתיבה של בן אדם מופרע״. מוזיקאים נוספים ששומעים אותה אומרים שיש בה מן ההבטחה בעולם המוזיקה. כך היא עושה את צעדיה לקראת השקת אלבום בכורה – ״מה יש לי להפסיד״ בהפקתו של נמרוד פרידריך.

כך לירון עם יציאת השיר החדש, היא מספרת על הצפוי באלבום המלא – "האלבום מתאר תהליך של התפתחות אישית. השירים מתעדים את הרגשות שעברו עלי בתוך רכבת הרים שבכלל לא תכננתי לעלות עליה. הסאונד הכללי של האלבום מאופיין בפסנתר, גיטרות חשמליות, טרומבון, קלרינט ונע בין עולמות האינדי לפופ והרוק."

 

 יפעת נטוביץ – תחנת חלל

יפעת נטוביץ היא מוזיקאית יוצרת המגיעה מסביבה אמונית, בימים אלו, ארבע שנים אחרי EP הבכורה שלה, היא עושה את דרכה לקראת אלבום חדש, אשר זכה למימון משותף של אקו"ם והצוללת הצהובה בניהולו האמנותי של גלעד כהנא. הסנונית הראשונה מהאלבום הצפוי – "תחנת חלל" נכתב והולחן על ידה בהפקה מוזיקלית של טל אברמוביץ.

כך יפעת על השיר החדש – "השיר נכתב בהשראת סדרה דוקומנטרית על תחנת חלל. אני אוהבת לשמוע אסטרונאוטים, כל אסטרונאוט מעיד שהטיסה לחלל שינתה את חייו, מה שנקרא אפקט "המבט הכולל". כשהם ראו את כדור הארץ מהחלל, הם אומרים, הם הרגישו איזה פלא יפה הוא הכוכב הכחול והגדול שהם חיים בו וכמה מיוחד וניסי זה להיות חלק ממנו. אני מרגישה גם קצת אסטרונאוטית והשיר הזה הוא תחנת החלל שלי."

 

שרית קליינמן – מה שנותן לך היום

שרית קליינמן, יוצרת, סינגר סונגרייטרית, גיטריסטית וצלמת משיקה שיר חדש המשופע בגיטרות רוק שהיא כל כך אוהבת. השיר אשר נכתב, הולחן והופק מוזיקלית על ידה אומץ על ידה מיד כשיר ההמנון שלה. השיר שמילותיו הן מעין מצע של עידוד והעצמה משמש כמעיין מנטרה יומית בקשיים הפרטיים שלה וגם בתקופה העמוסה והכמעט בלתי אפשרית, שחלפה על העולם ועדיין כאן לחלקנו.

כך שרית על השיר החדש – "מה שנותן לך היום, נולד בנשימה אחת, אני חושבת שהוא בא אליי מן התת מודע, הוא בא כדי להשקיט קולות פנימיים."

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: