קליפים חדשים

בר צברי – צ'או בייבי ביי

הזמר והיוצר בר צברי עם שיר חדש בדרך לאלבום שני - "צ'או בייבי ביי", בואו לרקוד את הסאב טקסט...

כשנה אחרי השקת אלבום הבכורה שלו – "רוק'נרול בצהריים", בר צברי כבר עושה את דרכו לאלבום הבא ומשחרר הבוקר את הסנונית הראשונה " צ'או בייבי ביי" אשר נכתב על ידו והלחן יחד עם עדי לוי בהפקה משותפת של שניהם עם רון בקאל.

כזכור בר צברי, אשר נחשף לפני כעשור בתוכנית הריאליטי של אייל גולן, וביצע את השיר "עכשיו" אותו הוא כתב והלחין לזכרה של בת זוגתו שנפטרה מסרטן. השיר הפך לשיר הנושא באלבום הבכורה של בר שיצא שנתיים מאוחר יותר אחרי עבודה מאומצת ולימודי פיתוח קול וכתיבה אצל אהובה עוזרי. לפני שנתיים הוא חזר, הפציע מחדש והפתיע את כל המדינה עם השיר שהפך למגה להיט "ג'וני" שהוביל בהמשך לשורת שירים "חדרה", "מה בלילות", "ניצוצות" ו-"רוק'נרול בצהריים" כשיר הנושא לאלבום הבכורה.

אז כתבתי על צברי והשירים שלו את המילים הבאות שעומדות במבחן הזמן גם היום – "ישנם אמנים שלא צריך לבקר ולנתח את יצירותיהם יוצר מדי, המבחן האמיתי הוא באוזן ובמופע. בר צברי עובר את המבחנים הללו עם ידיים קשורות, עיניים מכוסות ובהליכה לאחור"

כי בינינו לבין עצמכם.ן, כל כך ברור ומובן הסאב טקסט של צברי בשיר החדש הלוקח את המאזין כביכול מעוד סט של שירי ברים וסטוצים לחפירה פסיכולוגית עם האגו והאני של המשורר\פזמונאי היישר לחשבון נפש עם קריצה להיותו אמן, מוזיקאי החי את חיי הלילה וכעת הוא מבקש לעצור לשניה ולקחת כיוון מהודק ומושכל. בחור חכם.

כך בר צברי עם יציאת השיר – "החיים האלה מורכבים, הכול רץ מהר מידי. בפלאשים. כמעט אין זמן לחשוב. להרגיש. להסתכל פנימה. לחפש. להבין. בתוך הדברים שמשתנים בקצב לא הגיוני אנחנו לפעמים מאבדים אמון בעצמנו, מרגישים שאין בנו את התשובות, שהכול נמצא בידיים של אחרים. אז מחפשים בחוץ, ביועצים מתחלפים, בהנאות ריקות, בלופים חוזרים. בורחים מהמציאות. מספרים סיפורים לעצמנו, מקווים שהשקט הזה יבוא מעוד קצת רעש. עד שהרעש גדול מדי ואתה מבין שחייב לעצור רגע, לנקות הכל כדי למצוא את עצמך מחדש. צ׳או בייבי ביי, אל תכעסי עלי".

בר צברי יופיע, זו הפעם הרביעית השנה, במועדון רדינג 3, כדאי לכם להיות שם. גמני רוצה…הנה כמה מילים של בר על המופע הצפוי – "יש לי הרבה דברים בראש, הרבה לספר לכם, הרבה אולפן, הרבה שירים, הרבה חדש, הרבה רוצה, הרבה רעב, הרבה בלב, אבל הכי הרבה- מתגעגע אליכם. מההופעה האחרונה אתם מציפים אותי בהודעות לגבי תאריך חדש. רציתי זמן לדיוקים, פגישה שלי איתכם זה לא דבר רגיל ואני חייב שזה יהיה בול. אוהב את זה שאתם כותבים לי ואני הכי אוהב שזה לא תלוי בכלום, אתם פשוט באים בלי תנאים, אשריכם עליכם. הנה זה קורה בשעה טובה, רידינג בפעם הרביעית בשנה האחרונה!"

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: