מחזות זמר בתאטרון

לחיות בסרט

מחווה מוזיקלית לקולנוע הישראלי – "חיים בסרט" בהשתתפות בוגרי בית צבי בהפקת תיאטרון הספריה, היינו שם.

לקחת פסק זמן בן שעה וחצי ולצלול אל תוך ארון הסרטים הישראלים. אלו שאנחנו חוזרים אליהם תמיד ביום העצמאות או בערוצי הסרטים, כאלו שיצאו לאור לפני מספר עשורים וכאלו שעדיין צעירים בגילם. לכולם יש עניין משותף, לא רק שהם תוצרת מקומית ודוברי עברית, יש בהם גם שירים שכבר מזמן הפכו לחלק מפס הקול הישראלי.

זו התחושה שאתה כצופה מקבל במהלך המופע "חיים בסרט", מחוה מוזיקלית לקולנוע הישראלי בבימויו של אבישי בן גל בהפקת תיאטרון הספריה ברמת גן ובהשתתפותם של בוגרי וכמה מתלמידי בית הספר למשחק "בית צבי".

אולם התיאטרון הרמת גני העשוי כמעין אמפיתיאטרון היה לטעמי הבמה הצנועה יחסית להפקה בסדר הגודל הזה, מופע מלוטש ומהוקצע לעילה ועילה, תפאורה מינימליסטית ההולמת במדויק את האווירה, מניין שחקנים ושחקניות שהציגו לצד יכולות המשחק המצויינות גם יכולות שירה ופרפורמנס מדויק.

חיים בסרט, בית צבי. צילום יובל אראל
חיים בסרט, בית צבי. צילום יובל אראל
חיים בסרט, בית צבי. צילום יובל אראל
חיים בסרט, בית צבי. צילום יובל אראל

עלילת המופע נפתחת במעין אולם קולנוע גנרי ובו הסדרן הוא המספר ומוביל את העלילה לאורך קו הזמן כאשר מיטב סרטי הקולנוע הישראלים בהם שובצו צלילים ושירים מהווים את תחנות המסע.

מתחילים בשנות השישים והשבעים עם קלאסיקות כסאלח שבתי עם העמדה, כוריאוגרפיה וביצוע ווקאלי מצויין שסוחף את הקהל, קזבלן במחווה ליהורם גאון, גבעת חלפון עם מחווה מצוינת לגשש ישראל "פולי" פוליאקוב המנוח ודמותו של סרג'יו קונסטסה, המופע ממשיך עם מחווה לצה"ל ושלל  הסרטים הישראלים שהתחככו בו.

המופע ממשיך עם מחווה מצויינת לזמרת המנוחה עפרה חזה עם קטעי משחק ושירה מהסרטים בכיכובה – "נערת הפרברים" ו"שלאגר", ומיד מעבר לאחת הקלאסיקות של הקולנוע הישראלי – "השוטר אזולאי" כאשר בעת ביצוע השיר "בלדה לשוטר" דמותו של אופיר המנוח וכמה סצנות סוחטות דמעה מוקרנות על המשך מאחור, רגעים שגם הקהל התרגש במיוחד והצטרף חרישית לשירה.

המופע ממשיך עם מחווה מרוכזת ליצירותיו של הבמאי אבי נשר. בין לבין העמדה ושירה יש גם המשכיות לקו הנשזר בעלילה – סיפורו של הסדרן הקולנועי ואחת מהנערות חובבות הקולנוע…

חיים בסרט, בית צבי. צילום יובל אראל
חיים בסרט, בית צבי. צילום יובל אראל
חיים בסרט, בית צבי. צילום יובל אראל
חיים בסרט, בית צבי. צילום יובל אראל

כעת המחוה פונה לצד האתני והעדתי כאשר מחד מבצעות שתיים מהשחקניות משיריה הקולנועיים של זהבה בן על רקע השתתפותה בסרט "טיפת מזל" עם זאב רווח ומנגד גרסה עולצת ברוח הסרט – מחווה לקוני למל.

אין רגע דל במחזה המחווה, ביצוע רודף ביצוע ואתה כצופה לא נח לרגע מחוויה לחוויה, שוב – ההעמדה הכוריאוגרפית, הביצועים המלוטשים, התלבושות, הסאונד, התאורה, מחווה אחר מחווה, פלואו מדוייק ונכון.

אנחנו ממשיכים הלאה עם מחרוזת שירים מתוך סרטי קולנוע ישראליים מהדור החדש וממשיכים במקביל את העלילה הפנימית עד לסוף המתוק והרומנטי בו הסדרן והנערה מתנשקים על מושבי הקולנוע וכל הקאסט חוזר עם שירה וריקוד – "מה צריך בן אדם" ו"לחיי העם הזה". הקהל הצביע הכפות הידיים עם סטנדינג אוביישן מכובד.

הייתי בלא מעט הפקות תיאטרון מוזיקליות, המופע הזה עמד ברמה אחרת, לא פחות מהפקות התיאטרון הרפרטוארי העשיר, יודעים מה? אפילו יותר.

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: