קליפים חדשים

לירון עמרם – גלים

הזמר והיוצר לירון עמרם משיק שיר ראשון בדרך לאלבום חדש - "גלים", האזינו

כמעט שנתיים מאז השקת אלבומו הראשון "חלום ישן", יוצא כעת הזמר והיוצר לירון עמרם לדרך לקראת אלבום שני. הבוקר הוא משיק את הסנונית הראשונה מתוכו, שיר שנכתב, הולחן, הופק ומבוצע על ידו – "גלים". בשיר החדש ממשיך לירון ומשמר את הסגנון המוזיקלי והצבע המוכר של שיריו ויחד עם זאת משלב מעין אסקפיזם בטקסט העוסק בבריחה לחופי זהב ובפיו משאלה שהסיטואציה תישאר כך לעולמי עד ותשטוף את כל הדאגות והצרות מחיי היום יום. סגנונו המוזיקלי של לירון עמרם, מי שכונה בחיבה בתחילת דרכו "ההיפסטר התימני", משלב בין עבר ועכשיו, מי שלמד מהמסורת ושורשי היהדות בבית משפחתו, התרבות של "אחי בני תימן", בביתו של אחד המוזיקאים החשובים בתרבות זו ובכלל – אהרון עמרם אביו של לירון, משמר את העבר באמצעות האקורדים במלודיה המתנגנת בכלים בני זמננו הנתמכים באלקטרוניקה, סוג של כור היתוך המחבר רוק, ריקוד ואלקטרוניקה.

כך לירון הבוקר עם השקת השיר – "יש לי מקום סודי ליד הנמל ביפו, מקום אליו אני הולך כשאני רוצה לכתוב, לחשוב או סתם להרגע… את השיר ״גלים״ כתבתי שם על גבעה קטנה, מביט בים הענק שפרוש לרגליי. בקצה האופק ראיתי סירה שטה והרוח סחפה אותי לעולם הדמיון והפנטזיה בו שקעתי כמעט מבלי לשים לב לזמן… ראיתי את עצמי כמו חוקר ארצות שמפליג למקום רחוק, נקלע ללב הסערה ומתעורר על אי מסתורי… כמובן שכל זה לא קרה, אבל מתוך המסע הפנימי שלי אל לב הים הפתוח של התודעה, נולד השיר “גלים״, שהוא בעצם שיר אהבה קיצי לים ולחופש, אבל בצורה נסתרת עוסק גם במציאות ופנטזיה, זמניות ונצח, זוגיות ואינדיבידואליזם, בריחה והתמודדות, וההבנה הבסיסית שלפעמים יש לאדם את כל מה שצריך כדי להיות בשלום עם עצמו ועם המציאות בה הוא חי, והוא לא תמיד רואה את זה בעיני רוחו. מקווה שהשיר הזה יצבע את היום שלכם בצבעים יפים ותחושה נעימה של חופש"

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: