קליפים חדשים

בת חן סבג ואתי רומנו – שחררי

בת חן סבג ואתי רומנו משחררות את השחרור...האזינו לשיר החדש - "שחררי"

שיר חדש המבקש להעביר מסר פמיניסטי שלא מתחנף משיקות השבוע בת חן סבג ואתי רומנו. השיר "שחררי" אשר נכתב בידי בת חן והולחן והופק בידי רן שם טוב (איזבו). בת חן מעבירה בטקסט פשוט, ישיר ולא דופק חשבונות את הכללים של משחק היחסים בין המינים, רומנטיקה שלא עושה חשבון אלא רק לעצמה. החיבור בין בת חן ואתי לוקח את השיר למחוזות החפלה. שיתוף הפעולה עם שם טוב מביא את הגרוב הרקיד למילים הבלתי מתפשרות, יאללה, שחררי…

כך מגיבות השתיים על שיתוף הפעולה המוזיקלי שלהן, אתי –  "בת חן הראתה לי את הטקסט הזה ואמרה לי שהיא רוצה לתת אותו לזמרת מזרחית מפורסמת ושאלה מה דעתי. אחרי שקראתי את הטקסט, קשרתי אותה לכיסא והסברתי לה בעדינות למה כדאי לה "'לשחרר״ אותו לי. בגדול, אני כותבת את הטקסטים שלי בעצמי. אבל יש בטקסט הזה צבע שקסם לי. זיהיתי בו את אותו מסר פמיניסטי ואותה בעיטה שיש בטקסטים שלי. אלא שבת חן מוסיפה לזה קריצה וחוש הומור. ואז תוך כדי שבת חן הקריאה לי את הטקסט, הקשבתי לפרייזינג ולצבע הקול הייחודי והמגניב שלה, והיה לי ברור שנבצע את השיר הזה ביחד –  לשמחתי היא עפה על זה."

ואילו בת חן מספרת – "אני מאמינה שפרידות זה חלק בלתי נפרד מהחיים, אבל עם כל העצב הכרוך בפרידה, היא טומנת בחובה גם תנועה ואופטימיות ושחרור וזה הרעיון מאחורי השיר. במקור תכננתי לכתוב אותו, להיפרד ממנו ולהעביר אותו הלאה לזמרת מוכשרת ממני, אבל מהר מאד הבנתי שמתחשק לי ואני אף גאה לעמוד בעצמי מאחורי מה שיצא. סגנון ההיפ הופ הדיבורי אפשר לי לראשונה בחיי להתקרב לעולם הזה שאני כל כך אוהבת ולעשות מוסיקה ולמזלי השירה העוצמתית של אתי השלימה אותי ככפפה ליד. ובתכל'ס היא הייתה המנוע העיקרי שהפך את הרעיון למציאות".

על הקליפ אחראים בת חן סבג והגדול מכולם ואדים מכונה.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: